גבר שהתגרש מאשתו בטענה שבגדה בו עם עובד זר החליט שנה לאחר מכן להינשא לה בשנית בטענה שלא ראה את הבגידה במו עיניו. בני הזוג הם בשנות הארבעים לחייהם, מתגוררים באחד הישובים בדרום הארץ והורים לשישה ילדים. חייהם היו יחסית מאושרים.
אבל לפני כשנתיים הבעל קיבל מידע שאשתו בגדה בו עם עובד זר המועסק באחד המושבים הסמוכים ליישוב שלהם. אשתו הכחישה את הדברים אבל הבעל לא האמין לה, היה בטוח שהיא בגדה בו והחליט להתגרש ממנה.
הבעל הגיש תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי באשקלון. האישה הכחישה את טענות בעלה אבל זה לא עזר לה. הבעל התבצר בעמדתו שאשתו בגדה בו והדיינים נאלצו בלית ברירה לאשר את הגירושין.
שנה לאחר מכן הבעל התרכך, הבין שעשה טעות והחליט לחזור לחיות עם אשתו שהסכימה לקבל אותו. אלא שבני הזוג הבינו שלא יוכלו להינשא ללא קבלת היתר מיוחד מדייני בית הדין הרבני והם הגישו בקשה להיתר נישואין.
הבעל טען בדיון כי הוא משוכנע שאשתו בגדה בו עם גבר זר והיא הודתה בפניו שמדובר במעידה חד פעמית: "אני מוכן לסלוח לאשתי. אני יודע שבמשך חצי שנה היא בגדה בי עם גבר זר", טען הבעל, "לא הבנתי את המשמעות שאם נתגרש לא נוכל להינשא בשנית ללא היתר". למרות דבריו של הבעל האישה המשיכה להכחיש שבגדה בו.
הדיינים הסתמכו על פסקי הלכה של רבנים לפיהם הבעל לא הציג בפניהם שום הוכחה שאשתו בגדה בו (אם היה מוכיח הם לא יכלו להינשא בשנית), ולכן הם יוכלו להינשא בשנית אבל ללא קריאת שבע הברכות אלא בטקס ברבנות.