24 השעות האחרונות לא היה קלות עבור משפחת עובד, לאחר הפרסום ב-mako על כך שבנם, ראובן, אחד הכדורגלנים המוכשרים ביותר שצמחו כאן, חזר לרחובות תל אביב, לסמים, ולתחנה המרכזית שם הוא מעביר את ימיו ולילותיו בימים אלה.
"אבא שלו, יוסי, כבר אובד עצות", סיפר אתמול עורך דינו של עובד, יוסי ויגדור והוסיף כי אביו של עובד גירש את בנו מביתו בעצת מומחים במטרה לזעזע אותו ולתת לו הרגשה שהבית שלהם כבר לא פתוח עבורו במידה והוא בוחר לחזור לסמים.
בפועל, יוסי ואשתו תקווה לא הצליחו לחיות עם המחשבה שבנם נמצא ברחוב, ואפשרו לו הלילה לשוב לביתם. "אין לי ולבעלי לב לזרוק אותו בחוץ ואנחנו נמסים כשהוא מגיע הביתה", אומרת האם תקווה בשיחה עם mako, "כל לילה אני יושבת במרפסת ודואגת. כל הזמן מקננות בי מחשבות על כך שיידפקו בדלת ויגידו לי שקרה משהו לראובן. יגידו לי שמצאו אותו מת".
תקווה, שהתראיינה יחד עם בנה לפני כשבועיים לכתבתו של בן מיטלמן באולפן שישי בה נראה היה שראובן עלה על דרך המלך, כבר לא יכולה להתמודד עם המציאות שלוקחת ממנה את בנה פעם אחר פעם. "אני כבר לא מתפקדת מרוב דאגה לראובן", היא אומרת בקול סדוק מכאב, "מה, אנשים לא מתו מסמים? ברור שכן".
"אני מתייסרת מהמחשבות האלה. אני אימא שלו והכאב הורג אותי. זה אוכל אותי ואני פוחדת שאמות מדום לב. בסוף, אני ובעלי נמות לפניו. אנחנו לא ישנים בלילות ודואגים לו כל הזמן. הוא קרע אותנו ואנחנו שבורים. הוא גמר לנו את החיים ואנחנו קורסים. תעזרו לנו להציל את ראובן. אנחנו לא יכולים לבד".
לדבריה של תקווה, גם כשבנה נמצא בבית, אין לה באמת מושג מה קורה איתו. "אני ובעלי נמצאים בעבודה והוא בבית - כשנחזור היום לא בטוח שהוא יהיה שם. לקחתי כסף איתו הייתי אמורה לקנות לעצמי בגדים ונעליים ונתתי לראובן שיהיה לו. ויתרתי על עצמי בשבילו. גם כשהיה לו המון כסף בחיים - הוא לא נתן לי שקל - ואני ובעלי עזרנו לו כל הזמן", היא נזכרת בימים בהם בנה נחשב לאחד הכדורגלנים הגדולים בישראל.
"כל זמן שהוא ברחובות אני לא עוצמת עין וחושבת אם הוא אכל, אם יש לו מקום לישון, ומה קורה איתו. אני לא יכולה לתפקד. הייתי עמוד השדרה של הבית ועכשיו אני מתמוטטת מדאגות. אני פוחדת מהיום הזה שיגידו לי שהוא מת. כל כך חבל עליו, הוא בחור כל כך צעיר, ואנחנו כהורים נתנו לו מעל ומעבר ממה שהורים יכולים לתת לילד שלהם. הורים אחרים היו זורקים אותו מהבית ולא נותנים לו להיכנס. הלב לא נותן לנו לעשות לו דבר כזה, בכל זאת - זה הבן שלנו".
עוד נזכרת תקווה איך לפני כמה שבועות היא, בעלה יוסי וראובן, אכלו יחד בשיפודיה, שם הייתה עדה לרגע שמבחינתה מסמל יותר מכל מי הוא בנה באמת. "פתאום ראובן ראה שלושה ילדים שמסתובבים במקום, הוא ניגש אליהם, שאל אם הם רעבים וקנה להם שלוש מנות שווארמה ושתייה מהכסף שאין לו. זה ראובן. ילד טוב, יש לו לב זהב, אבל הוא דואג הרבה יותר לאחרים מאשר לעצמו".
אז מה צפוי עם בנה בעתיד הקרוב? אם זה תלוי בה, נראה שלמרות המצב הקשה, היא לא מתכוונת לוותר עליו: "הוא לא רוצה ללכת לגמילה, ואם זה יימשך נשקול לקחת אותו בכפייה. אנחנו רוצים שהילד שלנו יחיה, שיתחיל בחיים חדשים. זה לא יכול להימשך ככה. אנחנו חיים בין ייאוש לייאוש. תצילו את ראובן לפני שיהיה מאוחר. אני מתחננת, תעזרו לילד שלי".
"כואב לי מאוד, חייבים להציל את ראובן", מסכם האב יוסי בכאב. "החזרנו אותו אתמול הביתה, והוא אמר לנו שיהיה בסדר. מה יהיה איתו היום? אני באמת לא יודע. בטח יחזור עוד פעם לרחוב. עשינו כל מה שאנחנו יכולים, אבל כבר נגמרו לנו הכוחות".