העבריין יעקב ביטון חזר לפעול: "יודע שהמשטרה עוקבת אחריו, הוא לא פראייר"

בשבוע שעבר, בשעת ערב מאוחרת, פשטו שוטרי תחנת בני ברק-רמת גן על דירה במרכז הארץ. בידי המשטרה היה מידע מודיעיני ממוקד שהוביל אותם למעצרו של העבריין יעקב ביטון (37) מראשון לציון, יחד עם שניים מחבריו. בחיפוש בדירה ובמחסן סמוך נתפס ק"ג של סם "דוקטור" (MMC), שמן קנביס, עשרות גרמים של סם ה"דוסה" ואלפי שקלים במזומן. במשטרה היו בטוחים שהפעם הם הפילו ברשת "דג שמן" במיוחד, אך לבית המשפט היו תוכניות אחרות.

החשודים, מצדם, הכחישו כל קשר לסמים. סנגוריהם - עורכי הדין שחר חצרוני, בן מחני ויצחק איצקוביץ' - הציגו קו הגנה מפתיע: לטענתם, החומר שנתפס אינו סם אלא קמח תמים. עוד הוסיפו כי החשוד שבדירתו נמצאו החומרים כלל לא שהה בה בחמישה החודשים האחרונים. למרות שהמעצר הוארך בתחילה בשלושה ימים לצורך בדיקת מעבדה, חוות הדעת מהמטה הארצי התעכבה. השופטת נעתרה לבקשת הסנגורים ושחררה את השלושה למעצר בית, מותירה את השוטרים המתוסכלים להמתין לתוצאות המעבדה כשידם על התחתונה - לפחות בינתיים.

הערה בחתונה שהובילה ל"כיפה אדומה"

יעקב ביטון, במקור מחולון, נחשב לעבריין מסוכן שפועל שנים תחת הרדאר המשטרתי. הוא מזוהה כאיש סודו ומקורבו של דניאל זרוג, העצור כיום בקפריסין בחשד לרצח אלמוג פרץ ומנהל מאבק נגד הסגרתו. השניים תוארו בעבר כ"צמד חמד" ששלט ביד רמה בתחומי ההלוואות והגבייה בחולון, בת ים וראשון לציון.

"יעקב למד המון מדניאל", מסביר עבריין מהמרכז שהיה מקורב לשניים, "הם היו לא צפויים ובעיקר נקמנים. אף פעם לא ידעת מאיפה הם יפלו עליך. יעקב זהיר מאוד, הוא לא נותן למשטרה סיכוי קל להפיל אותו."

עברו הפלילי של ביטון רצוף אירועים קשים, שהמרכזי שבהם התרחש לפני כ-19 שנה: פרשת מותו של חן בניהו, קרוב משפחתו של זאב רוזנשטיין. הכל החל בהערה קטלנית בחתונה במרץ 2007; בניהו העיר לחברתו של ביטון על האופן שבו היא שותה אלכוהול. עבור ביטון, מדובר היה בהשפלה שחצתה קו אדום.

ביטון קבע להיפגש עם בניהו כדי "ללבן עניינים", אך הגיע למפגש מצויד בזרוג ובחבר נוסף, דודו אלמליח. כשבניהו הבין שנקלע ל"כיפה אדומה", הוא ניסה להימלט במכוניתו, אך ביטון וזרוג ירו לעברו. בניהו נהרג בהתנגשות עם רכבים חונים. ביטון נמלט, ירד למחתרת ונתפס רק כעבור חודשיים בדירת מסתור בקריית שמונה.

המשטרה הצליחה לגייס את אלמליח כעד תביעה, מה שהוביל לכתב אישום. בסופו של יום, במסגרת הסדר טיעון, הודה ביטון בהריגה ונדון ל-16 שנות מאסר. השופט אורי שוהם דחה אז את טענתו של ביטון כי ירה מתוך פחד לחייו, וציין כי אורח חייו העברייני הוא שהוביל לתוצאה הטרגית.

בזמן שביטון ריצה את עונשו, "נסגר החשבון" עם מי שהפליל אותו. באוגוסט 2013 נרצח עד התביעה דודו אלמליח ביריות מטווח אפס סמוך לביתו בבת ים. דניאל זרוג נעצר כחשוד ברצח כנקמה על הפלתו של ביטון, אך שוחרר מחוסר ראיות.

את מרבית שנות המאסר בילה ביטון באגפים השמורים, תוך שהוא נאבק משפטית בשב"ס כדי להישאר בכלא השרון. מאז שחרורו, הוא מקפיד לשמור על פרופיל נמוך, אך פשיטת המשטרה האחרונה מוכיחה כי מבחינת יחידות המודיעין, הוא נותר יעד מרכזי שמעשיו נבחנים בזכוכית מגדלת.