1. הסטורי של ליאו
בהערכה גסה, כמה עשרות אלפי ישראלים נהרו בערב יום השואה למחשבים, לאייפדים ולסמארטפונים כדי לעקוב אחרי הסיפור החשוב של היום מבחינתם - לא, לא הסטורי של אווה, אלא חצי גמר ליגת האלופות בין ברצלונה לליברפול. תוסיפו עוד כ-3,000 ישראלים שנסעו לצפות במשחק, ותקבלו נתח מכובד של אנשים שבחרו בסטורי של ליאו מסי.
וזה בסדר גמור. הם בחרו בחיים. וכשאני אומר "הם" אני כולל גם אותי. סבתא שלי ז"ל, ששרדה את השואה אבל איבדה שם חצי מהמשפחה שלה, הייתה נותנת לי שתי סטירות לחי אם הייתי מוותר על משהו שאני נהנה ממנו על מנת להכפיף את עצמי למוסכמות האבל והעצב של היום הזה.
מצד שני, אני אוהד ליברפול, כך שחוויתי עצב מסוג אחר.
מסי, במו רגליו שכבשו צמד, העניק לברצלונה על מגש של (נעל) זהב עלייה כמעט ודאית לגמר הצ'מפיונס אחרי ניצחון מוחץ 0:3, שדי ייתר את הגומלין בשבוע הבא (נכון, ליברפול כבר חזרה פעם מפיגור 3:0 תוך מחצית אחת כדי לזכות בליגת האלופות - אבל זה קרה הרבה לפני שמישהו העלה על דעתו שמסי יהפוך למסי).
הצמד הזה מצטרף לשער שכבש מסי בשבת והכריע את אליפות ספרד. סך הכל שבוע סביר. מסי, באחת העונות הטובות בקריירה שלו - וזה אומר המון - אחראי, בצורה של שער או בישול, לכ-60% מהגולים של ברצלונה העונה. יותר מזה, השער המטורף נגד ליברפול בבעיטת עונשין ממשהו כמו 200 מטר, שם אותו על 600 שערים במדי ברצלונה בתוספת 240 בישולים, וכל זה ב-683 משחקים. כלומר האיש שווה יותר משער בכל משחק. ב-כ-ל משחק. זה נתון פסיכי.
לו רק היה זוכה פעם אחת במונדיאל עם ארגנטינה, לא הייתה בכלל שאלה מי השחקן הגדול בכל הזמנים. וזה בעצם כל הסיפור
2. חג הקורבן
אחרי שהבטיחה את ההישארות בליגת העל, בית"ר ירושלים מגויסת כולה למטרה אחת בלבד: הפרישה של יוסי בניון. בשבת הוא יערוך את המשחק האחרון שלו מול מ.ס אשדוד, הפסטיבל בעיצומו, וצפוי להגיע לשיאו במשחק מיוחד נגד אתלטיקו מדריד.
במסיבת העיתונאים האחרונה שלו כשחקן פעיל, בניון הרשה לעצמו להתבדח ולומר כי יסרב לצאת במידה והמאמן ניר קלינגר יורה לו. פאן פאקט: בתור המנהל המקצועי הבא של המועדון, בניון הוא זה שיחליט על עתידו של קלינגר בקבוצה, כך שבין השורות גם מסתתר איום מרומז, לצד הצחוק.
שלא לדבר על כך שהבדיחה של בניון מתייחסת לפעמים קודמות בקריירה בהן אשכרה סירב להתחלף למרות הוראת המאמן, ומצטרפת לשלל ענייני אגו נוספים, במסגרתם התבכיין ונעלב ממיעוט דקות המשחק שקיבל בקבוצות השונות.
"מבחינה פיזית, אין לי ספק שאני יכול להמשיך עוד שנה לפחות", אמר בניון, "אבל חשבנו על כל התמונה ומה צריך ולא צריך למועדון והחלטנו שזה הדבר הכי נכון לעשות. אני 'מקריב' את השנה הנוספת שאולי יש לי כדי לעזור למועדון".
ובכן, לא. בניון לא עושה טובה שהוא פורש עכשיו ובטח לא מקריב את עצמו - במירכאות ובלי מירכאות - עבור טובת המועדון. כשחקן, בניון כרגע הוא יותר נטל מנכס. הצורך להתחשב ביוסי על המגרש מונע משיקולים אישיים ולא מקצועיים. הוא פורש בדיוק בתנאים שרצה ולאחר שקיבל מהבעלים משה חוגג את מה שדרש. ובואו, אם היה משחק גם בעונה הבאה, סיכוי גדול שהיה עוזב את בית"ר - שוב - בדמעות. ואז הבדיחה הייתה לגמרי על חשבונו.
3. אירוע חד פעמי
עד כמה הכדורגל הוא דבר עצום ונפלא יותר מכל דבר אחר בחיים? מספיק כדי שאחד מחברי הכנסת בחר להיעדר מטקס ההשבעה החגיגי לטובת חגיגות של הקבוצה שלו.
הפועל אום אל פאחם עלתה לליגה הלאומית לראשונה אחרי 41 שנה, מאורע היסטורי ובעל חשיבות לא מבוטלת למגזר הערבי בכלל ולעיר בפרט. חגיגות העלייה נערכו במקביל ליום הראשון של הכנסת החדשה. וברור שכל אוהד כדורגל שרוף יודע מה סדר העדיפויות.
ח"כ יוסף ג'בארין מחד"ש-תע"ל, יליד אום אל פאחם, עשה את הבחירה ההגיונית המתבקשת, ואני משוכנע שאפילו לרגע לא היה לו ספק איפה הוא רוצה להיות: במקום שבו הוא מרגיש ונחשב שווה בין שווים, ולא במקום שפועל להפיכתו לאזרח סוג ב'.
עכשיו בקלנסווה, משתתף בהפגנה נגד האיום בהריסת בתים. בשבוע שעבר הפגנתי כאן עם התושבים, והמשטרה בחרה בדיכוי ההפגנה, וגם פגעה בי. הריסות בתים, אלימות, וזריקה של משפחות לרחוב – ככה נראה היישום בשטח של חוק הלאום. ממשלת נתניהו מציעה לאזרחים הערבים רק חורבן, הרס ואימה. הפשיזם לא יעבור. pic.twitter.com/zERw9WAHuO
4. שוב השקר הזה
כדורגלן מ.ס אשדוד יצחק אספה עלה השבוע על דוכן העדים במשפט שבו הוא מואשם לכאורה בנהיגה בשכרות, הפקרה ושיבוש הליכי משפט בעקבות תאונת הדרכים בה נהרג ארי נשר ז"ל. והעדות שנתן, איך לומר בעדינות, לא עשתה לו שירות נאמן.
אספה סתר דברים שאמר בחקירת המשטרה, התבלבל בתשובותיו לתובעת, ולא היה עקבי. השחקן התעקש שלא הבין שפגע בנער, ששמע את המכה באוטו אבל ייחס את הנורה האדומה שנדלקה לפנצ'ר שחשב שיש לו. מדוע המשיך לנהוג למרות המחשבה שיש לו פנצ'ר, הרי מדובר בסכנה? כי "אחרי כמה שניות בכביש הרכב פשוט חזר לנסוע כרגיל". אבל הנורה לא נעלמה, זה לא סימן שאולי בכל זאת משהו לא תקין?
אספה גם הכחיש שברח מהמקום לאחר הפגיעה ואמר ש"אם הייתי בורח לא הייתי נוסע למקום שבו קבעתי עם חברים שלי". זה קשקוש. הרי אספה היה נתפס, מתישהו, אם ברח ואם סתם נסע לחברים. אז למה שלא ישדר עסקים כרגיל ולא יעורר חשד.
>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר
אספה טען בעדותו כי שתה "שני שלוקים" בלבד של וודקה. אבל עדויות קודמות של חבריו טוענות דברים אחרים. בכלל יש סימן שאלה גדול לגבי כמות וסוג האלכוהול שאספה צרך באותו לילה. לחוקרים הוא אמר ששתה יין, על הדוכן הוסיף בהמשך ששתה גם בירה שהייתה לו באוטו. להגנתו ניסה לומר שהחוקרים צעקו עליו, קיללו ו"השפילו" אותו, ולכן לא זכר מה אמר להם. כשאתה דובר אמת אתה לא צריך להיזכר. אתה יודע מה שתית וכמה. אלא אם כן היית שיכור מהתחת - ואספה טוען לכאורה את ההפך הגמור.
מאוחר יותר לא הצליח ליישב את הסתירה בדברים שלו עצמו לגבי הבירה שהייתה לו ברכב. פעם אחת אמר שלא היה לו זמן לשתות אותה, פעם אחרת שאין בעיה לסיים לשתות פחית ב-40 שניות
אין מנוס מהמסקנה שעמוק בפנים אספה יודע מה קרה, הוא מפחד שהאמת תתגלה - וכשמפחדים נלחצים, וכשנלחצים מתחילים לשקר, וכשמשקרים מסתבכים עוד יותר. אלא אם כן אתה ראש ממשלה במדינה מסוימת. לכאורה