על אף שרובנו כלל לא מודעים לכך, התפתחה מתחת לרדאר תופעת ציד בלתי חוקי לא מבוטלת בישראל. לצד 2,343 ציידים רשומים כחוק, הרשאים לצוד בהתאם לתקנת ההגנה על חיות הבר, ישנם גם כמה מאות בלתי חוקיים שעושים בטבע כרצונם. הציידים טוענים כי מדובר במסורת ארוכת שנים, אלא שבסופו של דבר המפסידים הגדולים מהפגיעה בטבע ומהאמצעים בהם נעשה שימוש לצורך התופעה (כמו רעל), הם אנחנו.
אחוז ההרשעות גבוה – אבל הענישה מצחיקה
"לפני מעט יותר מעשור נרשמו בישראל למעלה מ-5,000 ציידים שזכו לרישיון כחוק", משחזר עבורנו און ולנסי, ממונה אכיפה של מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, החולש על השטח הקטן של בין חדרה לשדרות. "מאז רבים וויתרו על ציד. חלקם הזדקנו, לאחרים נשלל הרישיון בשל עבירות".
נכון להיום כמות הציידים היהודית הצטמצמה משמעותית, בעיקר בגלל שדור תש"ח כבר צד פחות, ומי שכן עושה זאת הם בני מיעוטים שצדים למטרות מזון, הנאה או מסורת. יש את מי שצדים אך לא הורגים סוגי ציפורים מסוימים, למטרות מסחר. "ישראל היא מאוד ייחודית במובן של הכול מוגן חוץ ממה שלא", טוען ולנסי, "באירופה מותר לך כמעט הכול. בארה"ב המצב שונה, לכל מדינה יש את החוק שלה".
כמו בלא מעט תחומים אחרים, נושא האכיפה משתנה משמעותית בין ישראל לעולם הגדול. "הציידים צוחקים עלינו", מסביר ולנסי, "רובם הם עבריינים גם בתחומים אחרים, וכבר נתקלנו במקרים של ירי מעל ראשי פקחים כדי להבריח אותם מהאזור. היו גם תקיפות חמורות. בהר מירון ובגליל המערבי הופעלה נגדנו אלימות קשה מאד, אנשים נעצרו ותיקים פליליים נפתחו נגדם. אותי אישית תקפו עם ברזלים בכפר ירכא". גל אריאלי, האחראי הארצי על תחום החקירות ברשות, מוסיף: "מבין מאות רבות של אירועים בשטח, אנחנו מצליחים לפתוח 300 תיקים בממוצע בשנה. ישנם ציידים שמתפרנסים מזה, אנחנו אוספים עליהם מודיעין ומנסים לגבש כתב אישום. אחוז ההרשעות גבוה. הבעיה היא שההרתעה לא קיימת. סכום הקנסות מסתכם בכמה אלפי שקלים, אחוז מצחיק מהעונש המקסימלי הקבוע בחוק".
מתופעת "הדלת המסתובבת" בשטח ניתן להתרשם מהנתונים של השנה האחרונה בלבד. בדצמבר האחרון נעצר צייד דורבנים, שנתפס כבר צד באופן בלתי חוקי בעבר. עונשו הסתכם בשלושה חודשי עבודות שירות. בפברואר נעצרו שני ציידי צבאים, אף הם מוכרים לרשות, וכך זה חוזר חלילה. הרשות עוצרת, בתי המשפט מטילים עונשים קטנים מרווחי הציידים ומעניקים להם תמריץ לחזור במהרה לפעילות. לכל אלה אפשר להוסיף את העובדה שפקחי רשות הטבע והגנים פזורים על פני שטחים ענקיים – מדן ועד אילת. בנוסף לתפקידי השיטור והאבטחה, עליהם לעסוק גם בכיבוי שריפות, עזרה למטיילים, עזרה בחילוץ נעדרים וסיוע לחקלאים. בכל הנוגע לחוק הציד, פקח הוא גם החוקר, גם הסייר גם הרכז מודיעין וגם התובע.
המלחמה בשטח: מאמצעים לראיית לילה ועד ניווט לווייני
את התמונה המצטיירת מהעימותים בין הציידים לבין הפקחים לא ניתן לתאר אלא כמלחמה. "בשנים האחרונות שיפרנו בצורה ניכרת את ההצטיידות שלנו", אומר אריאלי, "רכשנו מצלמות סמויות וציוד מתקדם נוסף, שמסייע לנו להביא ראיות טובות יותר כנגד הציידים. אבל גם הצד שמנגד מפעיל מכשירים מתקדים לראיית לילה וניווט לווייני. הבעיה היא שגם כשאתה כבר מגיש ראיה מצולמת כנגד מישהו, לא בטוח שסנגור ממולח לא יצליח להפיל בבית המשפט".
התחומים הבעייתיים מבחינת ציד בישראל מחולקים לאזורים: "יש בעיות באזור הפזורה הבדואית", מסביר ולנסי. "יש להם שיטת ציד בעזרת כלבי ציד מזן "סלוקי", שנשלחים בקבוצות של 5-6 באזורי מחייה של חיות בר. חיות קטנות נהרגות בדרך כלל במקום, בעוד שאת הגדולות הם מצליחים להתיש ובכך לסייע בלכידתן. כל מפגש עם החבר'ה האלה מאופיין באלימות קשה: הם ניסו לדרוס פקחים והתקיפו אותם באבנים. גם כאן הבעיה העיקרית היא הענישה המגוחכת בבתי המשפט. לא נתקלתי עדיין בעבריין שתקף פקח ונכנס לכלא".
תופעה מדאיגה נוספת מגיעה מצדם של פועלים זרים שהגיעו מתאילנד. "אנחנו מדברים כאן על ציידים מומחים שמבחינתם הגיעו לגן עדן, "אומר ולנסי, "ישראל נהנית ממגוון עצום של בעלי חיים, מהגדולים בעולם למעשה. בתוך כל הבעיות שיש לנו כאן אנחנו נוטים לשכוח את העניין הזה, ומאפשרים למרבית הזוחלים ויתר בעלי החיים הייחודיים שהופכים לחלק מהתפריט היומי שלהם. עבורם מדובר בדרך חיים, הם עושים את זה בכל מקום".
מקובה צבי ועד חוגלה בתנור
עו"ד סעיד חדד, שמייצג ציידים, מבקש לחדד את הטרמינולוגיה: "אין כזה דבר ציד לא חוקי. מי שמבצע פעולת ציד, הוא צייד לפי רישיון. מי שמבצע עבירת ציד ללא רישיון הוא עבריין ככל עבריין אחר. יש אנשים שמצפצפים על הוראות החוק בגלל נורמות שהיו רגילים אליהן קודם, בעיקר בכל הנוגע לצבאים, וחוגלות. האנשים האלה מצפצפים על הוראות החוק. ישנם גם מקרים של ציידים שמבצעים עבירות בטעות רגעית. בתי המשפט מטילים קנסות בהתאם לנסיבות".
עמדת הציידים, כפי שהיא לידי ביטוי בדבריו של האיש שמייצג אותם, מעבירה את האחריות על הנושא אל רשות הטבע והגנים: "רבים מעברייני הציד טוענים שהרשות פשטה את הרגל", מציין עו"ד חדד, "חוגלות יש המון. אם הייתה הידרדרות במספר החוגלות זה בגלל טיפול לא נכון של הרשות ולא בגלל הציידים. יש מאכלים מסורתיים שנעשים מבשר חוגלה כמו קובה של צבי או של חוגלות. הם אומרים שבפועל אין הידרדרות באוכלוסייה של אותן חיות".
בימים אלו שוקדים במשרדו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על תיקון לחוק הציד הקיים. אם יעבור התיקון בכנסת, יבוטלו רישיונות הציד הישנים. כיום קיימים שני אפיקי ציד עיקריים בישראל: הראשון נעשה באמצעות היתרים מיוחדים, והשני לפי רשימת מינים מותרת. על פי הצעות החוק החדשה גם המינים שהותר לצוד עד כה, יאסרו מעתה.
מי יאכוף את החוק?
רוני כהן, שעומד בראש ארגון ציידי ישראל מעפולה מסביר: "ציד במדינת ישראל הוא מי שיש לו רישיון. כל הציידים ללא יוצא מן הכלל במדינת ישראל הם שומרי חוק ומתנגדים לעבריינים". ההצעה החדשה של ארדן, שנועדה לבטל את הציד החוקי של המינים שמותרים כיום, מעוררת בו התנגדות חריפה: "החוק בכללותו נוגע להרבה דברים, שמירה על איכות הסביבה ואיכות החיים שלנו בארץ. אין לנו טענות כנגד החוק עצמו, אלא כלפי הקטע שפוגע בזכות הציד עצמה, שהועברה מאבות לבנים במשך שנים. הציידים של היום לא עושים זאת למטרות שעשוע, אלא בעיקר לחקלאות. החוק החדש שולל את הפרנסה שלהם, ולכך אנחנו מתנגדים".
גל אריאלי מנגד, תומך כמובן בתיקון המוצע: "החוק החדש מעניק לנו כלים טובים יותר לאכיפה. הוא למעשה שם סוף לציד החוקי בישראלי. לא יצודו כאן לשם ספורט, אלא רק לצורכי מחקר או חקלאות בכפוף להיתרים מיוחדים". אבל גם אם יעבור החוק, עדיין נותרת שאלת האכיפה. ברשות טוענים שזנים רבים, כמו הצבי הישראלי, יימצאו בסכנת הכחדה במידה והתופעה תימשך.
"החיות שבדרך כלל צדים באופן לא חוקי הן צבי ארץ ישראלי, דורבנים, ארנבות וחוגלות. אלה ארבעת המינים שבהם מתמחים קבוצות ציד", אומר ולנסי. "רק 3,500 פרטים נותרו מאוכלוסיית הצבאים הארץ ישראלים. הזן הזה, שסובל גם כך מהרג על כבישי ישראל, לא ישרוד את המשך הציד הבלתי חוקי. את הציידים זה כמובן לא מעניין. כל צבי כזה שנמכר בשוק ב-1,500 – 2,000 שקלים".
הבעיה החמורה מכולם, כך נדמה, היא מודעות."יש קושי לשכנע את עם ישראל בחשיבות הנושא", טוען אריאלי, "אומרים שקשה לגמור את החודש, וכל היום יש איראן על הראש שלנו. כל מיני שדים שכל בוקר קמים עלינו. לדעתי מי שעושה את העבירות האלה עושה גם עבירות אחרות ולכן חשוב לטפל בו". אריאלי: "המטרה באכיפה היא להגיע למצב שבמשמרת שלנו לא ייעלמו לנו חיות בר, למעננו ולמען הדורות הבאים. כדי שהילדים שלי ושלך יוכלו להסתובב בטבע ולראות את החיות האלה".