בניגוד לדעתם של רוב הנוגעים בדבר, המיזנתרופ הממוצע לא שונא את בני משפחתו. לפעמים הוא אפילו מחבב אותם. הוא פשוט מעדיף לעשות זאת מרחוק. אם הוא חכם ובעל אמצעים, הוא יעבור לגור במדינה אחרת ובכך ימנע מעצמו הרבה כאב ראש מיותר. אבל למיזנתרופ הממוצע אין את האמצעים או היכולת לעקור למדינה אחרת, ולכן הוא יאלץ, כנגד רצונו ולמרות ההיגיון הבריא ביותר, להשתתף מעת לעת באירוע משפחתי.
כאן מגיעה ההתנגשות הראשונה מני רבות בין רצון המשפחה לראות את הבן האובד כמה שיותר, לבין רצון הבן האובד לראות את המשפחה, וכל אחד אחר, כמה שפחות. למשפחה יש כאן יתרון לא הוגן, והוא ריבוי האירועים הדורשים מפגש משפחתי: חגים, ימי הולדת, ימי נישואים, בר-מצווה, ברית, יום שישי בערב. למיזנתרופ, לעומת זאת, יש יתרון לא הוגן בכך שהוא לא שם זין. למשפחה הוא יסביר שחגים הם ביטוי אנכרוניסטי וברברי למנהגים קדומים ואידיוטיים, ימי הולדת הם זיוף, נישואים הם פיקציה, בר-מצווה וברית הספיקו לו פעם אחת, וביום שישי בערב הוא עסוק – הוא קורא ספר.
המשפחה, כמובן, לא תקבל אפילו אחד מהתירוצים האלה, אבל זה לא יעזור לה, כי המיזנתרופ פשוט לא יגיע, וכשיישאל לאחר מכן יאמר: תתרגלו, חבר'ה, ככה זה. התכנית הזו תעבוד יפה מאוד במשך חודשים רבים ולעתים אפילו שנים, עד שיקרה אירוע גדול באמת – יום הולדת עגול מחמישים ומעלה לאחד ההורים, נניח – וכל המשפחה תתגייס כדי לגרור את המיזנתרופ האומלל, הכבש התועה החמוד והמוכשר (כך אימא), הבהמה הזה (כך אבא), אל שולחן האוכל המשותף. וכך, מתוך כורח לא הוגן שמקורו בעובדה ששלושה דודים ואבא אחד שוקלים פי שתיים עשרה ממנו, הוא ימצא את עצמו עקוד אל מול שולחן ארוך ומולו המון קרובי משפחה שלא ראה המון שנים ומעולם לא חש בחסרונם.
אם נקלעת שלא בטובתך לארוחה משפחתית, תוכל לזהות את המיזנתרופ שבחבורה ללא קושי על פי הסימנים הבאים:
1. הוא יאחר. הוא יגיע בשעה המאוחרת ביותר האפשרית, מתוך תקוות שווא לצמצם את כמות הסבל.
2. הוא יתיישב במקום הפנוי הרחוק ביותר מקרוב המשפחה הפטפטן – או השיכור – ביותר. אם יש תינוקות, הוא יתרחק מהם כמו מאש.
3. הוא לא יפגין כל סימני חיבה כלפי הוריו ואחיו. להיפך – הוא ינעץ בהם מבטים אשר, אלמלא היה הדבר בלתי אפשרי, הייתם בטוחים שהם מעידים על שנאה עזה. למעשה אתם צודקים – בדיוק כרגע הוא שונא ומתעב את כל מי שהכריח אותו להגיע. זה יעבור לו. תוך חודש-חודשיים.
4. כשאיזה פתי ינסה לשעשע אותו בשיחה, הוא יגיב במה שיראה לכם כחוצפה צרופה (אם אתם הסבתא), גסות רוח (דודים) או הומור עוקצני (ילדים מתחת לגיל 7), ויעשה חוכא ואיטלולא ממנת המשכל הירודה של הקורבן האומלל וכמה מהיושבים לידו.
5. כשיגיע שלב הנאומים הרגשניים – בייחוד אם שמו מוזכר בהם משום מה – או אז תראו שנאה צרופה מהי.
6. או אם אחד התינוקות יתחיל לבכות.
7. ואז הוא ילך, ופתאום העולם יראה יפה יותר. בייחוד לו.
לסיכום, אם אתם הורים, אחים, דודים או שאר קרובים של מיזנתרופ, הנה כמה עצות שיעזרו לכם לשרוד ארוחה משפחתית בחברתו:
1. אל תכריחו אותו לבוא.
תודה.