ההיסטוריה האנושית מלאה בפושעים מתוחכמים שהטילו אימה ופחד ברחובות, אך נדמה ששודדי הבנקים זכו ליחס מיוחד - גם מהציבור שהעריץ את נועזותם, ובעיקר מתעשיית הבידור, שהנציחה אותם בסרטים ובסדרות סטייל "אושן 11". בדרכם לתהילה לא בחלו האנשים האלו בדבר: יצירות אומנות נדירות, יהלומים יקרי ערך וסכומי כסף אסטרונומיים נעלמו מבלי להשאיר זכר. לפניכם השודדים הכי מתוחכמים, אלה ששום מערכת אבטחה לא הצליחה לעצור בעדם.
שוד הבריטיש בנק של המזרח התיכון: 25 מיליון ליש"ט במשך יומיים
השוד הזה נכנס לרשימה פחות בגלל התחכום ויותר בגלל הנועזות וזמן הביצוע. ב-1970 החליטו באש"ף שחסר להם כסף והחליטו לשדוד את הבריטיש בנק. השודדים פער חור בקיר המבנה באמצעות פיצוץ מבוקר ובמשך יומיים תמימים רוקנו מהבנק לא פחות מ 25 מיליון לירות שטרלינג (שווי כיום מוערך ב-100 מיליון), זהב ומניות. בהמשך קבעו שיא חדש לחוצפה ומכרו חלק מהמניות חזרה לבעליהן. המבצעים לא נתפסו מעולם.
די בי קופר: צניחה ממטוס עם 200 אלף דולרים
ב-24 לנובמבר 1972 המריא מטוס בואינג 727 בטיסה 305 מפורטלנד לסיאטל. זמן קצר לאחר ההמראה הציג אחד הנוסעים, שהזדהה בכרטיס הטיסה כדן קופר, פתק לאחת הדיילות ובו נכתב כי יש לו פצצה בתיק והוא דורש 200,000 דולרים וארבעה מצנחים. הנוסע המסתורי עלה למטוס לבוש מעיל גשם וחליפה מהודרת ומעולם לא הוריד את משקפי השמש מעיניו.
כשהכסף שדרש היה מוכן נחת המטוס בשדה התעופה וחלק מהחטופים שוחררו, לאחר מכן המריא המטוס שנית תוך מילוי הוראות הטיסה מדויקות שהעביר החוטף. כשהמטוס נחת לבסוף בנוואדה, גילו הצוות והנוסעים שהשודד פתח את הדלת וצנח יחד עם השלל במהלך הדרך. עד היום לא ידוע מה עלה בגורלו, גם שטרות הכסף שצולמו על ידי ה-FBI מעולם לא התגלו (מלבד 5,880 דולרים שנתגלו קבורים על גדות נהר קולומביה שמונה שנים לאחר מכן). היו שהעריכו שהוא נהרג בצניחה, אך גם גופתו לא התגלתה מעולם.
השבוע התפרסם כי אישה בשם מרלה קופר פנתה לרשויות בטענה שדודה הוא השודד המסתורי. היא העבירה ל-FBI תמונה ורצועת גיטרה עם טביעות אצבעותיו על מנת שיושוו לאלו שנמצאו על המטוס. אם אכן מדובר בקופר, עוד נשמע בוודאי רבות על הסיפור הזה בתקופה הקרובה.
שוד מרכז היהלומים של אנטוורפן: 100 מיליון דולרים פשוט נעלמו
אחד ממעשי השוד המתוחכמים והנועזים ביותר שנעשו אי פעם התרחש ב-14 לפברואר, 2003 בעיירה אפורה למדי בבלגיה. שלוש שנים קודם לכן שכר אדם בשם ליאונרדו נוטרברטולו משרד במרכז היהלומים הגדול של העיר. הוא הציג את עצמו כיבואן של פנינים מטורינו וניהל עסקים עם סוחרי יהלומים רבים שהגיעו למקום מדי יום. אלו לא תיארו לעצמם שהפרטנר המנומס שלהם הוא גנב היהלומים הגדול בעולם עם רקורד של עשרות מעשי שוד מוצלחים מאחוריו.
מערכת היחסים הקרובה שיצר עם הסוחרים ומנהלי המקום איפשרה לו גישה למטרתו הסופית והנועזת: שוד המרכז, דרכו עוברים מדי יום 80% מהיהלומים הלא מלוטשים בעולם. הסחורה היקרה הוצבה בכספת שהוקפה בלא פחות מ-10 מעגלי אבטחה, ביניהם: חיישנים מגנטיים, גלאי חום, גלאי אור ודלת פלדה ענקית עם מנעול בעל 100 מיליון קומבינציות אפשריות. אבל כמו בסרטי השודדים הקלאסיים, נוטרברטולו התגבר על כל אלו מבלי להשאיר עקבות ויצא עם שלל המוערך ב-100 מיליון דולרים.
מאוחר יותר נתפס השודד המתוחכם ונשפט ל-10 שנות מאסר, אך לשלל שנגנב אין זכר ואיש מן החוקרים או אנשי האבטחה אינו יכול להסביר עד היום כיצד בוצע השוד המושלם הזה.
מוזיאון בוסטון: 12 מסגרות ריקות שוות הפסד של 500 מיליון דולרים
שוד האמנות הגדול בהיסטוריה התרחש בשעות הבוקר המוקדמות של ה-18 למרץ, 1990, כאשר צמד גנבים מחופש לשוטרים נכנס למוזיאון "איזבלה סטיוארט גרדנר" וביקשו מהשומרים במקום להתלוות אליהם לסריקה. לאחר שאזקו את האסירים במרתף, עלה צמד השוטרים אל האולם המרכזי והחל להוריד מן הקירות יצירות נדירות בשווי מדהים של 500 מיליון דולרים: 3 ציורים של רמברנדט, ציור נדיר של ורמיר, חמישה ציורים של דגה וציור נוסף של מאנה, הם רק חלק מרשימת הגניבות.
12 יצירות בסך הכול נעלמו באותו יום ממוזיאון האומנות ולא נמצאו עד עצם היום הזה, ההערכה הרווחת היא שמדובר בשוד שהוזמן על ידי מיליונר עלום. ה-FBI הציבה את פתרון המקרה בעדיפות עליונה ומציעה חמישה מיליון דולרים לכל מי שיספק מידע בנוגע למקום הימצאן של העבודות הגנובות. המוזיאון עצמו הציב את המסגרות הריקות שהותירו הפושעים במקומן וניתן לראותם בביקור במקום, כל זאת מתוך תקווה שיום יבוא והמסגרות יתאחדו שוב עם אוצרות האומנות שהוצבו בתוכן. זה מה שטוב באופטימיות, היא לא עולה כסף.
Kaufhaus Des Westens בברלין: חמישה מיליון יורו של תכשיטים גנובים לעיני המצלמות
מקרה קלאסי של שוד שהיה אמור להיפתר בצורה הפשוטה והקלה ביותר, אך כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר השתבש ואפשר לשודדים לצאת לחופשי. ב-27 לינואר, 2009, נכנסו שלושה שודדים עטויי מסיכות אל חנות היוקרה הידועה בברלין: KaDaWe. מצלמות האבטחה במעגל סגור שהותקנו במקום תיעדו את הפורצים נכנסים ללובי המפואר, פותחים מגירות ותיבות תצוגה ומרוקנים שלל בשווי כולל של כחמישה מיליון אירו.
כשהגיעה המשטרה אל מקום האירוע התגלה כי בנוסף לתיעוד המצולם נותרה במקום כפפה של אחד השודדים. שרידי ה-DNA שהושארו על הכפפה שימשו את המשטרה ליצירת הוכחה חד משמעית לגבי זהות השודד. אך כשהגיעו תוצאות הבדיקה נתגלה כי ה-DNA שייך לשני אנשי שונים: זוג תאומים זהים. כך הפכה העדות המרשיעה ביותר בבית המשפט לבלתי קבילה, החשודים נשלחו לחופשי והשלל לא נתפס עד היום.
האופנובנק: 21 מעשי שוד בתוך פחות משנתיים
אי אפשר לסיים כתבה כזאת מבלי להיזכר בשודד המתוחכם ביותר תוצרת כחול לבן. מעשי השוד של רוני ליבוביץ' לא היו מתוחכמים במיוחד, אך זה בדיוק היה הייחוד שלהם. הוא היה מגיע רכוב על אופנוע מוטוגוצ'י 650, נכנס לבנק, שולף אקדח ומבקש מהפקידה להעביר לו את הכסף. לאחר מכן היה עולה על האופנוע ונמלט במהירות מן המקום. בדרך הזו הצליח ליבוביץ' לשדוד לא פחות מ-21 סניפי בנק במשך מעט יותר משנה וחצי ולצאת עם שלל של 300 אלף שקלים.
מיתוס האופנובנק השתלט על המדינה שהעריצה וחששה במקביל מהשודד על האופנוע, שביצע את מעשיו ללא אלימות או שפיכות דמים בעוד המשטרה נותרת אובדת עצות פעם אחר פעם ומבקשת מהציבור את עזרתו במטרה ללכוד את ליבוביץ'. ב-18 לאוקטובר זיהה אזרח ערני את האופנוע של השודד מחוץ לסניף בנק ברמת גן. המשטרה הוזנקה במהירות והצליחה ללכוד את ליבוביץ' שניסה להימלט לבית הוריו הסמוך. הוא נשפט ל-14 שנות מאסר והחזיר את כל הכסף ששדד עד השקל האחרון.