השנה הזאת התאפיינה בנשים לוחמניות, פרועות, סקסיות, מוכשרות - וכאלה שפשוט לא דופקות חשבון. לפניכם 8 הנשים שהשנה הזאת לא הייתה אותו הדבר בלעדיהן:
נדייז'דה טולוקוניקובה: כי היא לוחמת צדק אמיתית
כאשר ביקשו ממני לבחור את אשת השנה שלי לא הייתי צריך לשבור את הראש יותר מידי. ישר עלתה במחשבתי נדייז'דה טולוקוניקובה - שם (במקרה והצלחתם להגות אותו) שלא מוכר להרבה אנשים, וחבל. רק החודש הכותרות בכל העולם רעשו כאשר נשיא רוסיה, פוטין, החליט להעניק חנינה לשתי הזמרות מלהקת 'פוסי ריוט' אשר נכלאו בכלא הרוסי באשמת חתירה כנגד השלטון. העולם חגג את שחרורן - רק שהוא שכח בעיה קטנה אחת: בתחילת הפרשה נכלאו שלוש בנות מהלהקה. נדייז'דה היא החברה השלישית.
גם מתוך כותלי הכלא הקפוא של רוסיה המשיכה נדייז'דה להיאבק כנגד השלטון ובעד זכויות אדם, מושג שלא תמיד ברור מאליו במדינה הענקית. היא השמיעה את קולה בכל דרך אפשרית ולא נתנה לאף אחד לדכא את רוח הלחימה שלה, דבר שהשלטון לא ראה בעין טובה אז היא פשוט "הועלמה" בין כותלי הכלא מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. לדעתי, נדייז'דה היא התגלמות האומץ. אישה צעירה ויפיפייה אשר עומדת על זכותה להיאבק למען הצדק ולצאת כנגד כל אדם המנסה לעקם את הצדק לטובת האינטרסים הפרטיים שלו. גם אם מדובר על אחד הדיקטטורים הגדולים ביותר הקיימים היום. נדייז'דה, איפה שלא תהיי, קולך עדיין נשמע בברור. תרשי לי להזמין אותך לאיזה דייט בעולם הבא.
(לאון קמלמן)
נינט טייב: כי היא חזרה להיות פשוטה כמו פעם
נינט טייב כבר יותר מעשור עושה לנו את השנה פעם אחר פעם, אבל השנה היא מרגשת את כולנו שוב, לא בגלל תספורת חדשה, לא בגלל אלבום חדש ואפילו לא בגלל חניה באדום-לבן. נראה שהשנה, נינט החליטה לוותר על כל המסכות שעטפו אותה במשך השנים: היא התנערה מתדמית המאמי הלאומית, כבר לא צמודה לבית של הביוקר בצפון העיר, ויתרה על הזוגיות המתוקשרת והסו קולד "יפה" עם יודה ובחרה במה שבא לה – החיים האמיתיים של צעירי תל אביב: בירה זולה, מוזיקה טובה וברים אפלים, אפופי עשן מלאי אבק ולא, לא אבק כוכבים.
נינה הישנה, זו שנבנתה על ידי הרים של יחצנים, סוכנים, מפיקים, מלבישות, מאפרות ומה לא, זו שלבשה רק בגדי מעצבים, חנתה עם רכבי יוקרה באדום-לבן ופיזרה סביבה שמועות שהולמות אנשים במעמד של "כוכב על", ירדה לעם, אבל בדרכה שלה. את אותה הכוכבת הנולדת אנחנו זוכים לראות בשבועות האחרונים ברחובות העיר במראה הפחות מוקפד, מככבת בפרסומת ל"דלתא" בדמות של הרווקה שמתפשרת על דירת חנק בלי מזגן, כשהיא מבלה בברים האפלוליים של פלורנטין עם הצמוד החדש, אותו צמוד אגב, שהוכיח לעולם שדוגמניות לא הולכות רק עם דוגמנים. קיצר נינה – הרווקות הולמת אותך ויותר מזה, הפשטות.
(אבי אליהו)
מיילי סיירוס: כי היא לא שמה זין
מיילי סיירוס לא מגרה אותי מבחינה מינית, ועדיין אני לא יכול להוריד ממנה את העיניים. אני לא משתגע על הניסיונות הזולים והשקופים שלה למשוך תשומת לב באמצעי העתיק ביותר בעולם - מיניות עד כדי זנות, ועדיין היא עשתה לי את השנה בפופ. זה לא שבהכרח אני אוהב את כוכבות הפופ שלי עוברות על כל כלל מוסרי אפשרי, אלא הצורה שבה היא עושה את הכל. האין-יור-פייס חסר העכבות הזה, חסר הבושה, הנימפומני. הי, בנים חרמנים, רוצים גוף עירום של בחורה צעירה מבצעת מעשים מגונים על כדור מתנדנד עם פטיש לליקוק פטישים? קחו. רוצים פרובוקציה מינית שכל העולם ידבר עליה? קחו. רוצים ציצים, תחת, תנועות אגן מעולם הפורנו ולשון משורבבת? אני יודעת שזה מה שאתם באמת רוצים, חבורת סוטים מאוננים. אז קחו, קחו עד שתקיאו. קחו עד שזה יהיה עבורכם טו מאץ'. קחו עד שתצעקו "עצור סוסים!" ותרצו לחזור לאדליות שבאמת יודעות לשיר, ללילי אלן שנראית כמו הבת המכוערת של השכנה וללורד, שכמה שהיא צעירה יש לה יותר שכל מלבריטני, כריסטינה וקאשה ביחד.
אגב, ההיסטוריה של מיילי סיירוס לא מעניינת, וזה חלק מהקסם. העובדה שהיא היתה "האנה מונטנה" ועכשיו מתנהגת כמו האנטי-כרייסט שלה, מזכירה לי את הפרק ב"מד מן" בו נחשף שדון דרייפר גנב את הזהות שלו. "אנשים כמוהו עם סיפורים כמו שלו הקימו את האומה הזו", אומר שם הבעלים החכם של סוכנות הפרסום. אז למה מעניין שמיילי היתה כוכבת דיסני. דמויות כמוה בונות את התרבות הפופולרית של אמריקה. כי האמריקנים (ואנחנו אחריהם, בחיקוי מדהים), מנהלים חיי תרבות מלאי סתירות. כלפי חוץ החברה שמרנית, מכובדת, מוסרנית וכולם תמיד "מזדעזעים", מאנשי הדת ועד הפמיניסטיות. אבל מתחת לפני השטח גועשים היצרים, וסיירוס שחררה השנה את היצרים להשתולל בחוץ. היא כרגע סמל הווייט טראש הכי גדול, מודל לבנות בגילאי הקולג' (לא קטינות חו"ח), שרוצות את הבנים לא פחות ממה שהבנים רוצים אותן. כמו הפרחות שלנו, שמאמינות באלוהים, נותנות כבוד למסורת, אבל שעתיים אחרי הקידוש של יום שישי כבר יוצאות לקרוע את העיר בלבוש מינימלי. אולי העולם הזה הוא תוצר של הבנייה חברתית מעוותת, אבל בינתיים סיירוס היא גילום הפנטזיה הכמוסה של שני הצדדים, של בנות שחולמות בסתר ליבן לפרוק עול, ושל בנים שמתחרמנים מהן.
מעבר לכך, מיילי סיירוס היא סוג של רוקנ'רול. החוצפה הנועזת שלה מזכירה התרסה רוקיסטית. אם היא לא היתה צומחת בדיסני, אלא בלהקה עם חבר'ה מהתיכון, ומוציאה את "Wrecking Ball" שהוא למעשה שיר רוק עם גיטרות, הדעה של חצי מהעולם עליה היתה שונה, כי מיד היו אומרים "וואו, ראית איזה רוקרית עם ביצים?". כי לרוקרים מותר מה שלאחרים לא (ואייל גולן יעיד על כך). ככה זה במשחק התדמיות. ואם כבר תדמיות - עם בלונד קצר, גוף שרירי וכאלה עיניים כחולות - החוזה לסרט פעולה הוליוודי כבר צריך להיות חתום. וונדר מיילי.
בשנה בה כל כוכבות הפופ הגדולות התחרו זו בזו עד זוב דם - מדונה הרווחית, ביונסה הדיוותית, ריהאנה השכונתית, גאגא הארטיסטית, בריטני הוגאסית, קייטי השואגת וסלינה הזורקת (ועוד ועוד), מיילי החשפנית הראתה לכולן אבק. מי שיאזין ברצינות לאלבום שהיא הוציאה השנה יגלה שיש בו כמה שירים לא הכי רעים. מגרה אותי לשמוע את השיר הבא שלה.
(אסף נבו)
ג'ניפר לורנס: כי מגיע לה להיבחר פעמיים רצוף
לא אכחיש, מערכת היחסים שלי עם ג'ניפר לורנס עברה מהפך לא פשוט בשנה האחרונה. רק לפני 12 חודשים חפרתי לכל מי שרצה (וגם למי שלא) על מי שבעיניי היא היורשת של מרילין מורנו, והם מצדם הנהנו לעברי וקיוו שאסתלק. עכשיו היא הפייבוריטית הגדולה של כולם, עם אוסקר ראשון בגיל 22 ובדרך למועמדות שלישית לאוסקר בתוך ארבע שנים. הייתם מצפים שבשלב הזה היא תתבגר פתאום ותגבש לעצמה סגנון קורקטי ומשמים, אבל זה פשוט לא קורה.
ב-2013 היא לקחה את האישיות המוזרה והכובשת שלה עוד צעד קדימה ובין ראיון קורע לתגובה מפתיעה באירוע יוקרתי, הכריזה שהמילה דיאטה והעיסוק האינטנסיבי בשומן לא מקובלים עליה. נכון שקל לומר את זה כשאת נחשבת לאחת הנשים הסקסיות בעולם, אבל המעמד שצברה לה בקרב האנשים המשפיעים בהוליווד עוד עשוי להוביל לשינוי היסטורי של הדרך בה שחקניות צעירות נמדדות בהוליווד. ורק בגלל הסיכוי שזה יקרה (וגם כי אני מאוהב בה קשות) היא ראויה לבחירה שלי בפעם השנייה ברציפות.
(אילן קפרוב)
אדל אקסרקופולוס: כי היא כבשה אותנו, ולא רק בגלל הסקס
לא קל להסתובב בעולם עם שם שגורם לאנשים לרוץ לשיננית, לא קל גם להתפשט פיזית ונפשית באחד הסרטים היותר אינטנסיביים שעלו על המסכים בשנה האחרונה, אבל אדל אקסרקופולוס עשתה את שניהם בדרך לאחת ההפתעות המרעננות של 2013. תיכוניסטית אלמונית לחלוטין שהתקבלה לתפקיד בסרט קטן שקיבל את שמה ("כחול הוא הצבע החם ביותר" הוא השם הלועזי, בצרפתית נקרא הסרט פשוט "חייה של אדל") והציג סיפור על אהבה בין שתי נערות, שסחפה את העולם.
קל מאד להבין למה אדל הפכה לתופעה כזו. היא יפהפייה אמיתית, כריזמטית מאד ולא עושה יותר מדי עניין מהרגע ההוא שהעלה אותה לתודעת העולם. "זה פשוט סקס, שני אנשים אוהבים שנוגעים אחד בשני", היא מסבירה בהתייחס לסצנה המדוברת מתוך הסרט, "היו לנו סצנות הרבה יותר מורכבות מזה". אם אקסרקופולוס הייתה אמריקאית לא היה ספק שעוד נשמע עליה הרבה בשנים הבאות. המבטא והמרחק מלב התעשייה הם אתגר לא פשוט, אבל אל תדברו על אתגרים עם מי שזכתה בדקל הזהב בגיל 20.
(אילן קפרוב)
תמר זנדברג: כי היא מוסיפה צבע לכנסת
הרבה חברות חדשות הצטרפו השנה לכנסת ישראל. אחת הגיעה מהמאהל, חברתה השכונתית מחבבת בעיקר כ-פ-י-י-ם!, ואחרת הושעתה כי העזה להמרות את פיו של ראש הרשימה מהעתיד. בתוך כל אלו, התבלטה לטעמי הח"כית הצנועה תמר זנדברג ממרצ, שצובעת את ספסלי האוטובוס המוביל את המדינה (ואולי מדרדר לתהום?) בצבעי זכויות אדם ואזרח, ולא שוכחת לתלות בו גם עץ ריח קטן בניחוח המתוק של המריחואנה.
למרות שהיא יפה ממנו אלף מונים, מזכירה לי זנדברג דווקא את הכומר הגרמני מרטין נימלר, ההוא מהמשפט "בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט. ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי. ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי. ואז הם לקחו אותי. אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני". זה מה שתמר זנדברג עושה, מרימה את הקול בשבילי.
(יריב פלג)
אמילי רטאייקאוסקי: כי היא בייב השנה הבלתי מעורערת
אם תקלידו את האות E בגוגל מנוע החיפוש כנראה ישלים לכם אוטומטית ל Emily Ratajkowski, גם מבלי לקחת בחשבון את היסטוריית החיפוש שלכם. לדוגמנית בת ה-22 שנולדה באנגליה יש שם משפחה שאי אפשר לבטא בעברית (ה- J שקטה, אגב), אמא שנולדה בישראל (לפחות לפי וויקיפדיה), ופנים לא שגרתיות – שבשילוב עם הגוף המושלם הפכו אותה לבלתי ניתנת לעצירה. כל מהלך שלה השנה היה מופת של בחירת קריירה, היא חושנית בצורה בלתי אפשרית ומשפריצה סקס אפיל שיכול לספק חשמל לכל מזגני ישראל באמצא אוגוסט. היא קטפה השנה את הבכורה בתור האשה הסקסית בעולם מקייט אפטון בלי למצמץ, כשהיא כובשת את היעד בדילוגים קלילים.
כולכם הכרתם אותה מבלי לדעת את שמה מהקליפ של Blurred Lines, אותו שיר דביק שהיה אחד המושמעים השנה ונעזר בקליפ סקסי להפליא שכבש את יוטיוב בסערה, ברובו מופיעה ראטייקאוסקי נטולת בגדים. בעקבותיו מיהרו כולם לחפש את האנונימית באינסטגרם, ומאותו רגע אין מגזין או אתר שהדוגמנית-שחקנית לא הופיעה בו, כשב- 2014 היא כבר תופיע בבכורה הווליוודית בסרט של דיויד פינצ'ר לצדו של בן אפלק. אנחנו בטוחים שגם בשנה הקרובה היא תהיה
(מערכת ערוץ הגברים)
ולסיום: שיר הלל לראש ממשלת דנמרק
הו, הלה ת'ורנינג שמידט
חלילה אף פרט לא נשמיט
מראשת הממשלה הדנית
שפצעה את ליבנו כמו חנית
איך צילמת באשכבה את הסלפי
יפה ונכונה כמו האורקל מדלפי.
וכשהתקרבת לברק אובמה
אפילו מישל אמרה או מאמה.
הוכחת שם את מה שחשוב
לא משנה אם האירוע עצוב,
הכותרת היחידה שמשנה
היא: "תראו, העליתי תמונה"
לחיבה העזה יש זווית פרובינציאלית
(בלי קשר לזה שאת דמוקרטית-סוציאלית):
את חובבת פינוקים ובגדי מעצבים, ואמרת "אי אפשר שנראה כמו חרא"
מזכירה לכם מישהי אחרת? רמז: קוראים לה שרה
גם החשד לעבירות מס ושאר השערוריות לא עלינו,
מראים שאם רק תרצי – תשתלבי כאן יופי בינינו
אז נטשי את בעלך שיחיה, וארזי את עקבי הסטילטו
עלי על טיסה של אל על (היום זה עולה פחות, נטו)
ועשי את הדבר המתבקש והנחוץ:
בואי להתנדב אצלנו בקיבוץ
(זוהר ישראל)