כל מי שהתקלקל לו האייפוד או המצלמה אחרי חצי שנה בלבד מוצא את עצמו מסנן בין שיניו "כבר לא עושים את הדברים כמו שהיו פעם, ס'עמק". אבל מסתבר שיש אנשים שלוקחים את זה עוד כמה רמות הלאה. אנחנו מדברים על אנשי הסטים-פאנק (Steam-Punk) – אנשים שבעיניהם גם את המוצרים של שנות השבעים היו עושים "לא כמו שהיו פעם", והם לוקחים את זה אחורה עד המאה ה-19.
מדובר בעניין אסתטי בעיקרו, אך גם תרבותי. הסטים-פאנק הוא סגנון עיצובי, שסביבו נרקמה קהילה שלמה של אנשים שבשבילם זה ממש סגנון חיים. מבחינה עיצובית, מדובר בהעדפה לשימוש בעץ כהה, נחושת, פליז, זכוכית ועור במקום אלומיניום, פח, פלדה ופלסטיק שמהם עשויים רוב מוצרי הטכנולוגיה של ימינו. מי שזוכר בחיבה את הסרט "הרוקטיר" משנת 1991 או "ג'נטלמנים מובחרים" משנת 2003 מבין את העניין – וכך גם, יש להניח, חברי מועדון החמש, אספני הרכב הקלאסי. מבחינת סגנון חיים, מדובר באנשים כמוני וכמוך, אך כאשר הם חוזרים מהעבודה, הם מעדיפים לשים תקליט על פטיפון עתיק עם ידית הפעלה מכאנית ולרחוץ את רצפת העץ שלהם בעצמם, ולא עם רומבה.
כבר סטים-פנקת את המחשב שלך?
תרבות הסטים-פאנק היא מאותם דברים שלא רואים הרבה ברחוב, אבל בחדרי חדרים חובבי הסגנון פועלים במרץ, ולפני שבועות אחדים הוזמנתי להתארח בכנס שהוקדש לנושא. כנס SteamCon שהתקיים באוקטובר 2009 בסיאטל הנו אחד הראשונים שהוקדש לנושא, וחובבים זרמו מכל רחבי ארה"ב ואפילו מאירופה לכבוד העניין.
אז מה בדיוק רואים בכנס של אוהדי סטים פאנק? כמו כל כנס אחר בעולם, היו שם הרצאות בנושאים שונים הקשורים לעניין, כמו איך לקחת כל מיני מוצרים ולסטם-פנק (Steampunkify) אותם: למשל, להפוך מקלדת למחשב למשהו שנראה כמו מכונת כתיבה של פעם, או ליצור מעטפת למסך-מחשב מנחושת או פליז. בחדר אחר יכלו המבקרים להצטלם על רקעים מיוחדים בסגנון ויקטוריאני, ולחדר זה זרמו המשתתפים, שחלקם השקיעו זמן רב והון לא קטן בתלבושות ופריטים קישוטיים בסגנון הסטים-פאנק. מן הסתם, לא נפקד מקומו של אולם דוכני המכירה שבו ניתן היה למצוא חומרי גלם שונים, בגדים בסגנון ויקטוריאני, ספרות ומגזינים המוקדשים לסטים פאנק, תכשיטים ופריטים שונים בסגנון ועוד.
אז מה עדיף? ישן ואיכותי או מודרני וזול?
בסופו של דבר, למרות שלהסתובב ברחוב עם פראק, מגבעת ומקל הליכה כמו של ג'ול וורן זה איזוטרי למדי, קשה שלא להסכים במידה מסוימת עם הגישה המתנגדת להוזלתה של הטכנולוגיה במחיר ירידה דרסטית באיכות. כל אודיופיל ישמח לספר ולהדגים לך כיצד מגברי השפופרות של פעם הם איכותיים יותר ממגברי הטרנזיסטורים של ימינו (למרות שאת הראשונים צריך להדליק בבוקר כדי לשמוע מוסיקה בערב). אחרים יהיו מוכנים לדבר כל היום על איכותם העלובה של התקליטורים לעומת תקליטי הויניל שירשנו מסבא (בינינו, מה זה קצת שריטות וקפיצות מדי פעם). לא לכל חובב סטים פאנק יש באמת את התקציב לציוד עתיק של ממש, אבל רבים מהם מנסים לפחות לשחק את התפקיד. לפחות לפי חלק מהתמונות, לפעמים זה גם מצליח להם.