תסמונת טורט. זו המחלה הראשונה שקופצת למוח כמחלה שיכולנו ליהנות ממנה. אתה עומד לך בתור בבנק ומגיע החרא ההוא עם החליפה שכבר היה פה קודם ורק צריך להידחף לפניך לעשרים דקות. אז אתה פולט "בן זונה מנופח, מלא בעצמו, מניאק". ומיד פונה אליו, "סליחה יש לי טורט, אני לא מסוגל לשלוט במלים שיוצאות לי מהפה, בן זונה חרא." חשוב כמובן להסתובב עם אישור רופא שמאשר את הסיפור, ולקוות שאותו איש חליפה מספיק סבלן כדי לאפשר לך להוציא את האישור לפני שהוא מוריד לך סטירה, אבל פרט לזה, תענוג של שיחרור קיטור. רק מסתבר שמקרב נשאי הטורט, אחוז קטן בלבד משחררים קללות. השאר יותר סובלים מעיוותים, וזה פחות מצחיק. אז מה כן יכול לבוא טוב?
תסמונת קלובר-בוסי: חרמנות מוגברת
אם המוח שלכם נפגע - מאלצהיימר, שבץ או סתם ניתוח אונה אקראי - התסמונת הזאת יכולה להתעורר בכם. היא כוללת חרמנות מוגברת, חוסר יכולת לזהות פרצופים, ירידה ברמת הפחד וסימנים של היפר אורליות: היכולת לזהות דברים רק בעזרת הפה.
למה זה טוב: לא צריך יותר תירוצים לרצון שלכם למין עם כל דבר שזז. יש לכם קלובר בוסי. והחרמנות נפתרת בקלות, כי אין פחד וממש לא משנה איך היא נראית, גם ככה אתם לא מזהים אותה. ואם מישהי תופסת אתכם מלקקים את הצוואר שלה אתם מסבירים שיש לכם היפר אורליות והייתם חייבים לזהות אם היא לא במקרה הפלאפון שהשארתם פה קודם.
למה זה רע: המוח שלכם דפוק, וזה בטח לא טוב. ואם נשבר בקבוק בירה על הרצפה, לא ממש כיף לזהות עם הלשון איפה יש זכוכיות.
תסמונת אליס בארץ הפלאות: הכול מצחיק
אנשים שסובלים ממיגרנות קשות עלולים גם לסבול מהתסמונת הזו אשר פוגמת בתפיסת הגודל של עצמים. בדיוק כמו באליסה, דברים בגודל נורמלי נראים פתאום קטנים יותר מהרגיל.
למה זה טוב: הכל נהיה מצחיק יותר. הבוס שלך עומד מעליך וצועק על דו"חות שלא הגשת בזמן אבל הוא בגודל של כיסא. מצחיק. אישתך לא מרוצה מאיך שהשארת את הבית כשיצאת, אבל כשהיא מטיפה לך מוסר נראה שגברת פלפלת היא זו שכועסת עליך. מצחיק.
למה זה רע: הבולדוג של השכן נראה כמו פינצ'ר קטן וחמוד שאוהב ליטופים.
ליפודיסטרופיה: פחות שומן
אובדן של שומנים מחלקי גוף מסוימים.
למה זה טוב: אובדן של שומנים. מה צריך יותר? ואל תגידו שזה יותר עניין של בנות. אם היינו יכולים לשתות בירה כאוות נפשנו ובכל זאת להרזות? איפה הרע?
למה זה רע: אה, מקבלים עם זה סכרת? ולרוב מאבדים שומן בעיקר בפנים? אוקיי. אולי יש בזה רע.
Congenital Analgesia: בלי כאב
תסמונת נדירה אשר נהייתה מעט מפורסמת בזכות ספרי ה'נערה עם קעקוע הדרקון'. מתבטאת בחוסר יכולת לחוש כאב פיזי. נגרמת כנראה בגלל קשיים בהעברת נתרן לתאים. גם צרעת יכולה לעורר את זה, אבל רק בילדים של חולי הצרעת (הצרעת פוגעת בעצבים וגם אחרי שהיא חולפת, הפגיעה בעצבים יכולה לעבור לילד).
למה זה טוב: ברמה הפרקטית - שום בדיקה רפואית לא מפחידה יותר. אין כאבי שיניים. נעלם הפחד להדליק מצית הפוך מחשש שתחטוף כוויה מהזיק. ברמה האולטרה קולית - אתה סופר גיבור. מישהו חובט בך עם לום בפנים ואתה ממשיך לעמוד. מכונית נכנסת בך ואתה בכל זאת מציל את התינוק שעמד בדרכה. טודוטודוטו! זה סופר אהרון! האיש שלא יכול לחוש כאב!
למה זה רע: כי אנשים שסובלים מהמחלה פעמים רבות נושכים לעצמם את הלשון והשפתיים עד כדי פגיעה בדיבור בלי שישימו לב. חוץ מזה שאפילו דקירת מסמר בכף רגל שלא תהיה מודע אליה עלולה להתפתח לזיהום שיגרור הורדת כל הרגל. אבל היי, גם אדם עילג עם רגל אחת יכול להיות אחלה סופר גיבור. קצת לא נעים לעין, אבל סופר גיבור.
קוי בלשקו (Blaschko's lines): אתה נמר
בעקבות מחלות עור מסוימות עלולים להופיע קוי עור שבדרך כלל לא רואים אותם. הקוים מסודרים בצורת V בגב ובצורת S על החזה.
למה זה טוב: אתה נראה כמו נמר. יש חיה אצילית יותר מנמר? זוכרים את הסידרה MANIMAL על ההוא שהפך לחיות? אז הנה. נמר (ואם אתם לא זוכרים, תראו את הפתיח של הסידרה ביו טיוב. כל כך ארוך שזה לא ייאמן שזה היה הפתיח כל פרק)
למה זה רע: יש סיכוי לא רע שיופיעו פריחות על העור יחד עם זה. אה, וגם סיכוי מסוים לחטוף זאבת. וזו כבר ממש בעיה. אתה נראה כמו נמר וחוטף זאבת. אתה במלחמה עם עצמך.
ואחת שרק נשמעת טוב- Elephantiasis - מחלת איש הפיל
המחלה הזו, שנגרמת בגלל טפיל בגוף, גורמת לחלקי גוף מסויימים לגדול בצורה מוגזמת. אבל גם אם נניח שהיא תפגע רק באיבר הספציפי שהייתם רוצים שיגדל, אם תראו תמונות של רגליים פגועות במחלה הזו, ממש לא הייתם רוצים שג'וני הקטן שלכם יחטוף את זה.