גברים אהבו אותו כי הוא עשה דברים מגניבים. הוא נהג במכוניות מרוץ; הוא היה פילנתרופ; הוא לא פחד להביע את דעותיו הפוליטיות, והוא עשה את זה בקריצה שהפכה אותו לעוד יותר גבר; הוא היה סלב ללא רכילות של סלב – בלי פרשיות, בלי סיבוכים, בלי סמים, בלי גירושים מכוערים. הוא היה, רבותיי, האיש שיכולת להסתכל עליו ולהגיד שאתה רוצה להיות כמוהו. הוא היה האמריקאי שכולם רצו להיות. נשים אהבו אותו כי היו לו עיניים כחולות וחיוך שהרעיד להן את הברכיים; הוא היה למושא הערצה לאמריקאיות בנות 16 עד 80.
ביום שישי פול ניומן מת, והשאיר מאחוריו את בוטש קסידי, אדי פלסון המהיר, קול הנד לוק, ועוד עשרות גיבורי קולנוע קשוחים שלידם גם ברוס ויליס נראה כאילו הוא סתם מתאמץ. הוא היה ענק בדורו, והמשיך להיות ענק עוד לפחות שני דורות, בלי להתבלבל אפילו פעם אחת. הוא היה גב-גבר בתקופה של ענקים אחרים כמו ג'יימס דין ומרלון ברנדו. אבל בניגוד לדין, שהקריירה שלו הסתיימה על פגוש של רכב כשהוא בן 24, או לברנדו, שעשה כמה דברים מוזרים מאוד עם הקריירה שלו, ניומן רק נהיה טוב יותר ויותר במה שהוא עשה.
בעצם, בניגוד להרבה כוכבים של שנות ה-30 וה-40, ניומן לא דעך מעולם. במשך חמישה עשורים הוא שיחק בשמונים סרטים והלך וצבר לעצמו מוניטין של אגדה.
הנה כמה דברים שלא ידעת עליו
הוא תרם בלי להפסיק. אנחנו מדברים על תרומות בסך של יותר מ-250 מיליון דולר לאורך השנים. רוב התרומות הגיעו מהחברה שהוא הקים, "Newman's Own", שמייצרת רטבים.
הוא רצה להיות טייס, אבל היה עיוור צבעים, אז במקום זה הוא היה איש קשר ותותחן. הוא השתתף במלחמת העולם השניה וב-1945 חמק ממוות בטוח בגלל דלקת באוזניים. לא שלו – של הטייס שלו, שחלה ולא הטיס אותו לנושאת מטוסים שבאותו יום הופצצה וכל מי שהיה עליה נהרג.
זה שהוא היה נהג מרוצים, זה בטח ידעת כבר (הסיבה שהוא התחיל עם זה, אגב, היתה כדי להשתתף בסרט שאף אחד לא זוכר, "Winning"). הוא נדלק על הספורט הזה והפך להיות מקצוען. ב-1979 הוא סיים שני במרוץ 24 השעות של לה מאן כשהוא נוהג על פורשה 935. הוא גם זכה בארבע אליפויות לאומיות.
הנשיא ניקסון הכניס אותו לרשימת האויבים הפוליטיים שלו. הסיבה: ניומן היה ליברלי וקיצוני מדי לטעמו.
הוא היה איש של אישה אחת. טוב, בעצם שתיים – הוא התגרש מהראשונה – אבל עם השניה הוא חגג 50 שנות נישואים עד ליום שמת. כששאלו אותו איך הוא עושה את זה, התשובה שלו גרמה למיליוני נשים בארה"ב להיאנח: "למה לצאת לחפש המבורגרים כשיש לך סטייק בבית?" האמת, תשובה טובה.
הוא עשה המון סרטים, לא כולם טובים, אבל קיבל אוסקר רק על אחד: צבע הכסף של מרטין סקורסזה, שם הוא שיחק, בפעם השניה בחייו, את כריש הביליארד אדי פלסון. קיד וקסידי ביסס אותו בתור פורע החוק האולטימטיבי והניח את אבן הפינה לסרטים שבהם פושעים כריזמטיים הם הגיבורים החדשים. ולא נשכח את הופעתו המיתולוגית בתור ארי בן כנען ב"אקסודוס".
ציטוט לסיום של הדמות שלו בסרט Hud: "השאלה היחידה שאני שואל נשים היא, מתי בעלך חוזר הביתה?"
