אתם מכירים את זה: כל גבר שני אומר שהחוק למניעת הטרדה מינית הוא החוק למניעת זוגיות. הרי בשעות העבודה אנחנו פוגשים מלא נשים שהיינו רוצים לפגוש מחוץ לשעות העבודה, אבל מי בכלל מעז להגיד משהו למישהי עם התקנון הזה שתלוי במטבחון למען יראו וייראו ויישארו גלמודים?
אז זהו – שהפתרון טמון דווקא בתקנות האלה שהמעביד חייב להציג בגלוי. שימו לב, אנחנו מצטטים מהתקנון: "האיסור על הטרדה מינית איננו איסור על חיזורים הנעשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית".
המשפט הזה הוא המפתח. אין איסור על חיזורים. על מה כן יש איסור? האמת, על הרבה דברים. אבל אנחנו נתמקד בשני הסעיפים הרלוונטיים לאנשים נורמטיביים (כלומר, כאלה שממילא לא יניחו את מבושיהם על השולחן, אז לא צריך להסביר להם מה הבעיה עם מעשים מגונים). סעיף ראשון: אסור להציע מה שהחוק מגדיר כ"הצעות חוזרות בעלות אופי מיני אף שהאדם שאליו מופנות ההצעות הראה שאינו מעוניין בהן". מכאן שהמשימה הראשונה שלנו היא להיפטר מאותו "אופי מיני", כי זה הרי לב הבעיה. וזה גם מגעיל, אם כבר מדברים.
עכשיו, שים לב לנקודה קריטית: החלק של "הראה שאינו מעוניין בהן" רלוונטי רק במקרה שאין יחסי מרות בינך לבין העובדת הרלוונטית. אם היא כפופה לך, אסור לך להציע הצעות בעלות אופי מיני בין אם היא מעוניינת בהן או לא. נכון שתיאורטית יש לזה פתרון בדמות דיווח לארגון שאתם עובדים בו, אבל שמע לנו - עזוב אותך. אתה לא רוצה להיכנס לזה.
הסעיף השני שחשוב להפנים אוסר על "התייחסויות חוזרות" למיניות של אדם, בעיקר אם הן משפילות או מבזות. במילים אחרות, אסור להעליב ואסור לחפור. גם המחמאות שמיד נציע לך, אפילו שאין בהן זכר למיניות, הן לשימוש חד-פעמי. לא הצלחת – לא הצקת.
אוקיי, סיכום ביניים: אם יש ביניכם יחסי מרות, כולל מרות עקיפה (נגיד, אתה כן מנהל אבל לא ישיר שלה), עדיף שפשוט תרד מזה. אם אתם במעמד שווה – ברגע שהוצאת מהלקסיקון את ההתייחסות הישירה למיניות, עלית על שביל הזהב. המקום שבו עדיין מותר להביע עניין במישהי שעובדת איתך. ומילת הקסם של המקום הזה היא סאבטקסט - כלומר לא המילים שאתה אומר אלא הכוונה שמאחוריהן. יש? אז קדימה.
1. "חייב לומר לך, מאוד התחברתי למה שאמרת היום בישיבת צוות"
יש לה שתי דרכים לפרש את המשפט הזה: אחת, היא תחשוב שאתה רוצה לשכב איתה. שתיים, היא תחשוב שמאוד התחברת למה שהיא אמרה היום בישיבת צוות. ואתה יודע מה הקטע הכי טוב? אם היא תבחר באפשרות השנייה, זה אומר שהיא לא רוצה לשכב איתך. הרי זה כל הקטע בסאבטקסט: אם גם היא מעוניינת בך, היא תמצא משמעות נסתרת אפילו בשאלה מה השעה. התפקיד שלך הוא לקלוט את אופי התגובה שלה – סומק קל ואיזה מלמול לא ברור, או "כן, אנחנו באמת חייבים לנער את סניף ראשון לציון".
2. "תגידי, מאיפה הנעליים? אני חייב לקנות כאלה לאחותי"
בתקווה שאנחנו לא הורגים לך עכשיו את סנטה, גברים סטרייטים מתעניינים בנעלי נשים כמו שנשים סטרייטיות מתעניינות במספוא בהמות. לא אומרים שאין כאלה, רק אומרים שזה נדיר. ובשבילך זה מצוין, כי היא תסיק אחד משניים: שאתה באמת מתעניין בנעלי נשים, ומכאן שיש בך צד רגיש לאסתטיקה וגם ניתן לגרור אותך לשופינג, או שאתה רוצה לשכב איתה. בשני המקרים העברת מסר שלגמרי משרת אותך.
אגב, זה כמובן לא חייב להיות נעליים. פשוט לא הכי אמין שאתה ממש חייב לקנות לאחותך את העליונית הפרחונית החמודה הזאת.
3. "הכל בסדר? את נראית לי קצת מבואסת בזמן האחרון"
אם המשפט הזה נשמע לך כמו בן דוד של "יש לך משהו עצוב בעיניים", אז זה מפני שזה נכון. וכמו בקלישאה ההיא, גם כאן אתה בעצם אומר – אני דואג לך, ומכאן שהעניין שלי בך עמוק יותר ממשיכה בלבד. והיופי הוא שבניגוד לבחורה שהרגע הכרת בבר, זה לגמרי סביר ששמת לב לדכדוך של מישהי שאתה רואה כל יום.
מכאן זה בידיים שלה. אם היא תיפתח ותתחיל לדבר על עצמה – או עוד יותר טוב, אם היא תסובב את זה למקום של "תמיד ידעתי שאתה בחור רגיש" – אז יש מצב. אם התגובה שלה היא "הכל בסדר איתי ואתה מטומטם ואני מתעבת אותך", אז אין.
4. "תראי מה זה, שנה אנחנו עובדים פה, אני רק השמנתי ואת רק רזית"
שים לב – המשפט הזה שמיש רק בכפוף לתנאים הבאים:
א. היא לא עלתה ארבע מידות בחצי השנה האחרונה. די מסביר את עצמו.
ב. יש לה קצת חוש הומור. הרי ירדת על עצמך בתור גיבוי, משהו שיאפשר לך לסובב את זה עליך אם היא לא תגיב באופן הרצוי; אם היא לא תקלוט את הלעג העצמי, לא עשית כלום.
ג. היא לא סובלת ממקרה קשה של דימוי עצמי נמוך. כי אם היא כן, זה יגרום לה לחשוב "יופי, אז בהתחלה חשבת שאני דבה?" (לא צוחקים בעניין הזה. אתה לא רוצה להסתבך עם אישיוז).
ד. הכי חשוב: היא לא מהבחורות האלה שרואות בכל התייחסות למשקל גוף חדירה לפרטיות ו/ או הערה שוביניסטית. מה זאת אומרת איך תדע? אתה עובד איתה שנה שלמה. אם היא כזאת, אתה יודע את זה לפחות מאז מהחודש השלישי.
5. "יש לי בעיה ומשום מה אני מרגיש שאת הבנאדם לדבר איתו"
אחד החזקים. דבר ראשון, פנית לצד הרגשי/ טיפולי/ אימהי שלה. דבר שני, הבאת את זה למצב שאתם יכולים לרדת ביחד לאיזה קפה. החוק למניעת הטרדה מינית קובע במפורש שהטרדה של עמית לעבודה יכולה להיות הטרדה גם מחוץ לשעות (או למקום) העבודה, אבל שמע – אם היא רוצה לעזור לך ומסכימה לצאת לשתות איתך משהו, סביר להניח שהיא לפחות לא שונאת אותך.
מה הבעיה הזאת שאתה חייב לחלוק איתה? טוב, ברור שזה חייב להתחיל מענייני עבודה. התפקיד שלך הוא למשוך את זה לחלק השני של המחמאה, זה שמגדיר אותה כאדם היחיד שאתה יכול לדבר איתו. כי היא כזאת רגישה, וכזאת אינטליגנטית, ובכלל מזמן שמת לה שהיא קוראת אותך כמו ספר פתוח. אם אחרי כל זה היא לא שלחה איזה רמז בחזרה, לפחות תדע סופית שהיא לא בקטע.
אתה תמיד יכול לאלתר ולייצר מחמאות משלך, רק זכור – בלי התייחסות ישירה למיניות שלה, בלי לנסות את זה יותר מפעם אחת (זוכר? הצעות *חוזרות*), ולמען השם – בלי בחורות שמכנות אותך "בוס".