שמע, גבר, שכח מזה. אין דבר כזה, רשימה של חמישה ספרים שאתה צריך לקרוא. אי אפשר לצמצם את הספריה של אף אחד לרק חמישה ספרים, גם אם אנחנו מדברים רק על ספרים שגבר צריך לקרוא. אם היו נותנים לנו מקום לעוד חמישה ספרים, היו כאן עוד חמישה טובים באותה מידה. אם היו נותנים לנו עוד עשרים, אותו כנ"ל. אם היינו צרפתים וכותבים את הרשימה הזאת, לא היו בה כל כך הרבה אמריקאים. אל תתייחס לרשימה הזאת בתור רשימה סופית ומחייבת. אבל תקרא את כל הספרים האלו. אתה לא תהיה שלם עד שתעשה את זה.

קורט וונגוט, ארוחת בוקר של אלופים

אין תמונה

מעריצי וונגוט נשבעים דווקא ב"בית מטבחיים 5", אבל יש הרבה יותר עוצמה פסיכופטית בסיפור הפשוט הזה – יום אחד, סוחר מכוניות מאבד את הבורג האחרון שלו ויוצא למסע מוות בעיירה אמריקאית קטנה – ובטון החולני והסטרילי שבו הוא מסופר. זה מסע מטלטל, שאחריו אתה לא יכול שלא להרגיש הרבה יותר שפוי. לפחות יחסית. הנה, למשל, מה שיש לוונגוט להגיד על אישתו של סוחר המכוניות, דוויין הובר: "...[אישתו] סיליה התאבדה, למשל – היא אכלה דריינו, תערובת של סודה קאוסטית ושבבי אלומיניום, שנועדה לפתוח סתימות בצנרת. סיליה הפכה להר געש קטן, משום שהיא הייתה עשויה בערך מאותם חומרים שבדרך כלל סתמו צינורות".

דאלטון טרמבו, ג'וני שב משדה הקרב / נורמן מיילר, העירומים והמתים

אין תמונה

אתה חייב לקרוא לפחות ספר אחד על מלחמה אמריקאית גדולה מהמאה העשרים, אבל אתה יכול לבחור איזו מלחמה: ב"ג'וני שב משדה הקרב", חייל חוזר הביתה ממלחמת העולם הראשונה אחרי שפגז קרע ממנו את הגפיים והפנים שלו והשאיר אותו נכה, אילם, עיוור וחירש. כשג'וני מנסה לתקשר עם הרופאים בבית החולים דרך דפיקת הראש במיטה לפי קוד מורס – אל תקרא את הספר בלילה או לבד. ב"העירומים והמתים", מחלקת חי"ר נאבקת על חייה באי קטן באוקיינוס השקט בזמן מלחמת העולם השנייה. זה ספר על ילדים שהופכים לגברים, אולי בעצם על אנשים שהופכים לגברים, והסופר, נורמן מיילר – המתאגרף, המקלל, מכה הנשים, המתחתן הסדרתי, האב לעשרה – יודע דבר או שניים על גבריות. זה היה הספר הראשון שלו, והאחרון שבו הוצאת הספרים הצליחה לשכנע אותו לצנזר את המילה "פאק".

ולדימיר נבוקוב, לוליטה

אין תמונה

לאורך כל הספר הזה מתגנבת לך תחושה במורד הגב, שהסופר יודע יותר ממך ושאתה מבין רק מאית מכל מה שמתרחש בסיפור – כאילו המספר הוא גם קוסם זריז ונכלולי במיוחד, מהסוג שעושה את הטריקים שלו מאחורי הגב שלך. ועם זאת אין תיאור מרשיע וחד יותר של המיניות הגברית, וכיוון שכולנו הומברט הומברט, אחרי "לוליטה" אתה לא תוכל להסתכל על אסתי גינזבורג יותר באותו האופן.

איין ראנד, מרד הנפילים

"אני יודעת שאיש לא יגיד לי שאנשים כמו אלו שאני כותבת עליהם לא קיימים – עובדה היא שכתבתי עליהם", אמרה איין ראנד על יצירת המופת שלה, שהיא הקדישה למאהב שלה, כמה שנים לפני שהיא גירשה אותו, הכריזה עליו כמנודה בקרב תלמידיה ושינתה את ההקדשה, הפעם לבעלה. כל מי שמרגיש שהוא גדול מדי בשביל העולם הזה, המלא באנשים קטנים, ירגיש מחוזק בעקבות האפוס האפל, הפילוסופי, המורכב הזה, שבו אמריקה של שנות הארבעים, על הרכבות והטלגרפים שלה, מתמוטטת לתוך שואה פוסט-סוציאליסטית כשאנשי העסקים מחליטים להפסיק לסחוב את העולם על הכתפיים. סצינה בולטת: נאום פילוסופי של שלושים עמודים – שאתה תקרא בשקיקה.

קורמק מקארתי, הדרך

אין תמונה

מוזר לנו להמליץ על ספר שכולם קוראים עכשיו ממילא, אבל "הדרך" הוא במקרה הרומן האמריקאי החשוב הראשון של המאה העשרים ואחת. אב ובן יוצאים למסע אבוד בשטח שהיה פעם אמריקה ומוצאים אהבת אמת – אהבה של אב ובן – בין השאריות של התרבות האמריקאית. חכה לסצינה שבה שני הניצולים חולקים את פחית הקוקה קולה האחרונה בעולם.

עוד ב-makoגברים:

מה אתה יודע? היינו במצעד הגאווה ונהננו מכל רגע; האם אתה חבר אמיתי? 10 מקרים שיעמידו את הזוגיות שלך ושל החבר הכי טוב שלך במבחן; איך גבר מבצע את הבחירות שלו? עד שלא תבחר, לא תהיה בטוח; מכיר את תחרויות ה-UFC? בוא תבין למה כדאי לך לראות קצת דם בשביל הנשמה; משקה האניס של הקיץ הוא אוזו; ותחרות הישראלית הסקסית של כל הזמנים נמצאת בעיצומה.