אשתי נהנית לנקות את הבית. ממש ככה, לא צוחק אתכם. לפחות פעם (אם לא פעמיים) בשבוע היא מקבלת את הניצוץ הזה בעיניים, הלחיים שלה הופכות להיות סמוקות, ושניה לפני שהיא תופסת את השפריצר היא מפנה אליי בקשה שהיא למעשה פקודה: קח את הילד וצאו לטייל בחוץ לשעה שעתיים.
ואני יוצא, כמובן שאני יוצא. מה, לפספס הזדמנות כזאת? כולנו מרוויחים מהסיפור הזה: הילד מרוויח טיול; אני מרוויח בית נקי בניחוח הדרים בלי לנקוף אצבע; אשתי מרוויחה סיפוק אדיר.
איך אני מפצה על העניין הזה? אני שוטף כלים. וגם מטאטא מידי פעם. וזורק את הזבל, כמובן. לזרוק את הזבל זה באחריותי המלאה. זהו בעצם. אלו הן מטלות הבית שאני יודע לעשות הכי טוב, וכך אני גם משקיט את המצפון שלי שאני תורם משהו לבית הזה חוץ מלהרכיב רהיטים מאיקאה.
אבל זה אני והמזל שלי. לא בטוח שכל מי שקורא שורות אלה התחתן עם אישה שרצפה מבריקה עושה לה את היום. למעשה, אני מכיר שניים שלושה זוגות שהדרך היחידה שהם יודעים שהבית זקוק להתייחסות זה אחרי שמבקר אותם חבר שאלרגי לאבק וחוזר חולה. חבר'ה, אם אתם קוראים את זה עכשיו, אז כן, אני מתכוון אליכם. תעשו משהו בנוגע לזה, אוקי?
בכל אופן, לכל אותם זוגות שמבלים חלק נכבד מהשבת בהתחמקות מדיון על נושא עבודות הבית, יש לי הצעה מהפכנית: אל תנקו אותו. אם אתם כמוני – משמע, לנקות שירותים מחזיר אתכם אחורה לימי הטירונות; לשטוף רצפות סתם לא בא לכם; ולנקות אבק גורם לכם להתעטש – אז באמת, למה לסבול. יש דברים שאפשר לוותר עליהם ולפרגן לעצמכם לזוגיות, לנחת, לפנאי. בעיקר לשקט הנפשי. למה לא להוריד את העניין הזה מסדר היום שלכם? אנשים, אני רציני: קחו עוזרת.
ולא, לא בא לי לגלוש לדיונים על מעמד סוציו אקונומי ומי יכול להרשות לעצמו ומי לא. לצורך העניין, אני מדבר על מי שיכול. ואם אנחנו כבר בקטע, אז לקחת עוזרת משמעו לעזור למישהי שכנראה צריכה את הכסף הזה. סגור פסוק.
לקחת עוזרת. אפילו אם יש את הכסף, זה לא קל כמו שזה נשמע. זה אומר לתת למישהו אחר להתפלש בחרא שאתה מייצר. ולתת למישהו אחר לעשות את זה אומר שאתה מוותר על משהו – חלק ממה שעושה את הבית הזה שלך, אולי. אחרי הכול, אם לא תנקה את האבק שהצטבר מאחורי הספה, אם לא תשטוף בעצמך את המיץ של הזבל מתחת לכיור, אם לא תנקה את שאריות ה – עולה בדעתי שהתיאורים עלולים להפריע לכם. הרעיון ברור: אם לא תנקה בעצמך, איך תרגיש מספיק קרוב ושייך לפיסת הנדל"ן הזאת שרכשת?
הבעיה נפטרת, כמובן, כשאתה גר בשכירות. אני זוכר את זה מימיי כסטודנט. היו מקומות בבית שמרוב אבק קיבלו צבע אפור כהה עד שהיו אורחים שהעירו לנו על התאמת הצבעים התמוהה. כשאתה שוכר לא ממש אכפת לך כמה שומן יצטבר על הקיר ליד הכיריים. אחרי שקנית בית המצב משתנה ואתה מתחיל לעקם את הפרצוף בכל פעם שאתה מזהה טביעת אצבע חדשה על הקיר ליד המתג של האור.
לסיום תנו לי לחזור לשאלה בנוגע לשייכות והניקיון העצמי. התשובה היחידה הנכונה היא: ססססעמק. משמע: לא יקרה כלום אם מישהו אחר יעשה את זה בשבילך. זה עדיין יהיה הבית שלך, אלה עדיין הקירות שלך, זאת עדיין הרצפה שלך – פשוט יותר נקייה, ובלי השערות של אשתך מרחפות בחלל הבית.