נודים הם עסק מסריח, אבל די משעשע, כל עוד מדובר בריח של עצמנו. להומור המתייחס לפעולה הביולוגית הטבעית אך מודחקת הזו יש ז'אנר שלם על שמו, ונמוך ככל שיהיה כנראה כולכם העברתם שעות של הנאה עם נודים וחברים, או אפילו בנות זוג.
אבל למה אנחנו כל כך עסוקים בגזים, ולמה ריחות של אחרים חונקים אותנו למוות בעוד הריח שלנו נסבל לחלוטין? הערוץ AsapScience נרתם למשימה החשובה של הסברת הנושא בעבר, בסרטון שלטעמנו לא קיבל מספיק חשיפה:
בקצרה: מדענים הוכיחו שגם במבחנים עיוורים נעדיף את ריח הנודים שלנו, וכל אחד מאתנו הוא בעל ניחוח גזים ייחודי משלו. המוח שלנו מכוון להיגעל מנודים של אחרים מכיוון שזאת חלק מהאבולוציה, פעולה בסיסית שנועדה להגן על עצמנו. ונכון, גם הריח של עצמנו עלול להיות קצת יותר מדי לפעמים, כי הגוף מתריע שמשהו לא כשורה במערכת העיכול. הסירחון הזה נועד לעזור לנו להימנע ממחלות, להתריע בפני חולים אחרים, תחום שכנראה עזר מאוד אבותינו, אבל בימינו זה קצת פחות מסוכן.
עוד סיבה שהסירחון שלנו פחות מפריע הוא גורם ההפתעה – כשאנחנו משחררים נפיחה אנחנו מוכנים לצחנה, בעוד אחרים המשחררים נודים שקטים שמתגנבים בהפתעה ישביתו אותנו לחלוטין. עוד תעלומה נפתרה, ותודה למדענים שהקריבו את האף שלהם.