עו"ד חיים קאזיס, זקן עורכי הדין הפליליים בישראל וכנראה בעולם כולו ("תכתוב שאני בן 20, תמיד הרגשתי כך. הצעירים לא מסוגלים לעמוד בקצב שלי"), לא ממהר להסגיר את גילו האמיתי. למעשה לאף אחד באמת אין מושג בן כמה האיש שממרומי גילו ממשיך לשאוג כארי על שופטים בבתי משפט או על שוטרים שמעיזים לקעקע את הראיות שהציג כדי להוכיח את חפות לקוחותיו. לשיטתו, כל נאשם שהוא מייצג חף מפשע ולמעשה האנשים הרעים הם השוטרים והשופטים, שלא נותנים את דעתם לגרסתו ולראיות שהציג. הוא נלחם על כל נאשם שהוא מייצג ולא בוחל בשום צורה, כולל צעקות רמות ושאגות על שופטים ועדים, כדי להביא לזיכוי לקוחותיו.
"אני לעולם מאמין בלקוח שלי. אם הוא טוען שהוא לא אשם אז אני הולך איתו עד הסוף ונלחם על חפותו גם אם זה כנגד כל הסיכויים. היו לי נאשמים שכולם אמרו לי שהם בגדר מקרים אבודים שבטוח תיהיה הרשעה והם ישבו בכלא שנים רבות והצלחתי לזכותם. אפילו השופטים שזיכו אותם היו בהלם מהראיות שהצגתי וגרמו להם להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתי", הוא אומר ברגע של סיפוק, כשחיוך נסוך על פניו ועיניו קורנות מאושר.
עורך דין, שחקן תיאטרון וסופרמן
על פי הערכות שונות וחישוב חשבונאי די מורכב, גילו של עו"ד קאזיס נושק ל-97 ("מה זה משנה בן כמה אני? אני מרגיש כאילו עכשיו סיימתי את לימודי המשפטים"). לבתי המשפט הוא מתנייד כיום בעזרת הליכון ומטפל פילפיני – שמתקשה לעמוד בקצב ההליכה והדיבור שלו. "חיים הוא כמו סופרמן, אף אחד לא יכול לחיות קצב שלו, הוא ממש מעייף אותי", אומר המטפל בחיוך.
עו"ד קאזיס החל את דרכו אי שם לפני קום המדינה, בשנות הארבעים. הוא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בתקופת המנדט הבריטי וימי המחתרות. הוא פתח את משרדו הראשון בבניין ישן בתל אביב ובמקביל הקים שלוחה נוספת ברחוב הפלמ"ח בבאר שבע. "כשהגעתי לבאר שבע מסביב היו חולות, מדבר. שממה. מרבית הלקוחות שלי היו בדואים שהכרתי תוך כדי השירות הצבאי שלי כקצין במשטרה הצבאית החוקרת וקצין בפלמ"ח".
באותה תקופה קאזיס ייצג את שבטי הבדואים בבג"צים שהגישו נגד המושל הצבאי שהחליט לגרש כמה מהם, וכך מנע את גירושם לסיני. "את מרבית השירות הצבאי שלי עשיתי בנגב", הוא מספר. "באותם ימים בקושי היתה תחבורה ציבורית לבאר שבע שלא לדבר על מוניות. לא פעם הייתי מגיע רכוב על גמל או חמור כדי להגיע לדיונים. זו היתה תקופה מדהימה מבחינתי. דיברתי ערבית ברמה של שפת אם וזה עזר לי להתחבר ולהתחבב על האוכלוסיה הבדואית בנגב".
הסיפורים של קאזיס והישגיו המשפטיים יכולים למלא אינצקלופדיות. מאות עורכי דין עברו בין ידיו כמתמחים ולאחר מכן מונו כשופטים, והם חייבים לו את עתידם. קולגות שלו טענו לאורך השנים שהוא לא משפטן מבריק, אלא טקטיקן ושחקן תיאטרון מעולה שמצליח לעורר ספקות בקרב עדים ושופטים במהלך המשפט, דבר שמסייע לו להשיג זיכויים לא מעטים.
"מה רע בלהיות טקטיקן או שחקן טוב?", משיב קאזיס לטענות. "הרי חלק מעבודתו של עו"ד פלילי זה להיות קצת תיאטרלי בבית המשפט, זה חלק מהעניין. מה רע בכך, אם זה עוזר לנאשמים שלי?"
אומרים שטיפת מזל עדיפה על קילומטר של שכל, האימרה הזו מתלבשת כמו כפפה על עו"ד קאזיס, שהוסיף הרבה צבע וססגוניות למערכת המשפט בישראל.
כך למשל ב-1948, שני תושבי יפו נאשמו ברצח תושב העיר, הורשעו ונידונו לעונש מוות בתלייה. אלא שכאשר השניים נתלו על עמוד התלייה שהיה עשוי מעץ והותקן בצורה רשלנית, הוא קרס לחלוטין והשניים נפלו ארצה ונותרו בחיים. על פי החוק הבריטי לא ניתן להוציא אדם להורג פעמיים ולכן השניים שוחררו לחופשי. "זה היה ממש נס, סימן משמיים שהם באמת לא היו נאשמים", נזכר קאזיס בחצי חיוך ממזרי.
והיה המקרה שגרם לאולם מלא ולשופט חיפאי אחד לפרוץ בצחוק שנמשך דקות ארוכות. זה קרה לפני למעלה מעשרים שנה. קצין בטחון באחד מבתי הכלבו בעיר תפס צעיר שגנב כמה זוגות מכנסיים בצורה מתחוכמת למדי. על פי החשד, הגנב נכנס לתא המדידות כשהוא לובש ארבעה זוגות מכנסי ג'ינס ויוצא החוצה מהחנות. שם, המתין לו קצין הבטחון שהבחין בו הולך בצורה מחשידה ועצר אותו. החשוד נעצר ועו"ד קאזיס שהוזעק לתא המעצר, הציע לו להגיע לבית המשפט עם כמה זוגות מכנסיים על גופו כדי להוכיח את חפותו. עו"ד קאזיס טען שמרשו נוהג לצאת מהבית עם כמה זוגות מכנסיים וכי לא יתכן שהוא גנב דבר מבית הכלבו. כראיה לחיזוק טענותיו ביקש עו"ד קאזיס לתדהמת הנוכחים באולם והשופט ההמום ממרשו להתפשט. וכך קרה. השופט המשועשע קיבל את גרסתו של החשוד וזה שוחרר ממעצרו.
"השופטים של היום פחות טובים מפעם"
עו"ד קאזיס לא מסמפט את הדור החדש של עורכי הדין. לטענתו, עורכי הדין הצעירים של היום לא יסודיים, שטחיים מאוד וממהרים לחתום הסדרי טיעון במקום לנהל את המשפט עד סופו כפי שהיה מקובל בעבר.
"מרבית עורכי הדין הצעירים של היום לא יסודיים, מאוד שטחיים אפילו סובלים מבורות בכל מה שנוגע לסדר הדין הפלילי. לרוב, הם מגיעים לא מוכנים לבתי המשפט. הם ממהרים לחתום על עסקאות טיעון, במקום לנהל את המשפט עד הסוף, להאמין בראיות שיש להם לזכות את הלקוחות שלהם, הם עושים לעצמם עבודה קלה מאוד. הם הפכו את המקצוע הזה לבאסטה, לשוק", קובל עו"ד קאזיס. "לצערי, השופטים נותנים ידם לתופעה הפסולה בעיניי, שכמעט כל תיק מסתיים כיום בהסדר טיעון, כנראה שגם להם אין כוח לשמוע את כל הראיות בתיקים ולהגיע לתוצאה הנכונה וחבל. היום כמעט שום תיק פלילי לא מגיע לסופו, יש אינפלציה של הסדרי טיעון".
לטעמו, גם לפרקליטות יש חלק גדול בחתימה אינפלציונית של עסקאות טיעון עם נאשמים והוא מותח עליה ביקורת נוקבת ביותר. "מה הטעם בהגשת כתבי אישום חמורים נגד נאשמים אם בסופו של דבר מוחקים נגד את מרבית ההאשמות וגוזרים עליהם עונשים מגוחכים?", תוהה עו"ד קאזיס. "אם הפרקליטות לא בטוחה מלכתחילה באישומים נגד נאשם שלא תגיש נגדו כתב אישום. זה פשוט ביזיון מה שהולך היום וכולם נותנים לזה יד. מערכת המשפט, הפרקליטות והסנגורים".
כששואלים את עו"ד קאזיס מה דעתו על השופטים, הוא נזהר בלשונו אבל לא לאורך זמן רב. "היום השופטים פחות טובים מאשר בעבר", פוסק קאזיס."הם פחות קשובים לסנגורים ולנאשם, לא מעמיקים מספיק בראיות שמוצגים בפניהם, יש עליהם עומס רב, ולכן במרבית המקרים, כמעט ב-99 אחוז מהתיקים הנאשמים מורשעים. היה לי מקרה לפני כמה שנים של שופט שנרדם במהלך טיעונים שהעליתי בעניינו של לקוח שייצגתי שנאשם בעבירת שוד. השופט הזה הרשיע את הנאשם שלי ושלח אותו לכלא. אני הגשתי ערעור לבית המשפט העליון והוא זוכה. טענתי, שלא יתכן ששופט הרכב ינמנם במהלך טיעונים של סנגור. השופטים קיבלו את הטענות שלי".
מתברר, שעו"ד קאזיס גם הציל במעט את כבודה של מדינת ישראל ומערכת המשפט. בראשית הקמת המדינה הוא שימש כקצין במשטרה הצבאית החוקרת. במסגרת עבודתו הוא חקר תיק מסובך מאוד של חיילים שאנסו ורצחו צעירה בדואית סמוך לקיבוץ בארי שבנגב. החיילים ניסו לטייח את הפרשה והעלימו ראיות תוך שהם מתאמים גרסאות. קאזיס, לא ויתר והצליח להשיג ראיות שהחיילים אכן אנסו ורצחו את הצעירה והם הועמדו לדין. על פעילותו הנמרצת בתיק החקירה הוא קיבל אות הוקרה מיוחד מראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון.
"זה היה תיק מורכב מאוד", משחזר קאזיס בעיניים בוהקות. "התחלתי מאפס, בהתחלה טענו שהנערה הבדואית, שהייתה רועת צאן שנפלה לבאר המים, אבל לא קניתי את הסיפור ולאחר תחקור מעמיק של הפרשה הצלחתי לשבור אותם ולגרום להם להודות במקרה. הפרשה הזו הסעירה באותם ימים את צה"ל ומדינת ישראל. הרגשתי שאני עושה שליחות למען המדינה, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה, אם הפרשה הזו היתה מטויחת. איזה נזק זה היה גורם למדינה ברחבי העולם".
"כבודו, עורך דין קאזיס מפחיד אותי"
קאזיס הוא בין הבודדים מקרב עורכי הדין הפליליים במדינת ישראל שזיכה פעמיים את אותו לקוח מעבירות מין קשות. כך למשל הוא זיכה את שמוליק פייברג, שבאמצע שנות התשעים היה רכז תנועת הליכוד בדרום. פייברג הואשם בבית המשפט בביצוע מעשים מגונים בנערות שעבדו במטה הליכוד בנגב בזמן הבחירות הארציות. קאזיס הצליח להוכיח שפייברג לא ביצע את העבירות, וכעבור כמה שנים שוב ייצג אותו והביא לזיכויו מעבירה של אונס בנסיבות מחמירות של ילדה בת שבע. "בשני המיקרים הללו זו היתה עלילת שווא. את שמוליק ייצגתי בחינם, כי האמנתי שהוא זכאי במאה אחוז, לא היססתי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לצעוק על השופטים שהם עשו טעות שעצרו אותו עד תום ההליכים ושהוא זכאי. האמנתי כל הזמן בחפותו ובסוף צדקתי. אני לא מפחד משופטים, הם בסך הכול בני אדם, ואם צריך קצת להעיר או לנער אותם בשאגות אז לא נורא, זה חלק מהעבודה שלי, להילחם על הלקוח מעד טיפת הדם האחרונה".
קאזיס, למרות גילו, עדיין ממשיך לשאוג על שוטרים ובלשים שלטענתו משקרים בעדותם בבית המשפט. באחד המיקרים, בלש שנחקר על ידי קאזיס בחקירה נגדית פנה לשופט בתחנונים: "עו"ד קאזיס מפחיד אותי, כבודו, אני לא יכול להמשיך להעיד כשהוא צועק עליי". השופט ביקש מקאזיס למתן את קולו השואג, אבל הוא בתגובה אמר: "כבוד השופט, אם הבלש לא משקר בעדותו אז אין בעיה אם אני צועק עליו כדי שיאמר את האמת, אין סיבה בעולם שיפחד מהצעקות שלי".
קאזיס גידל דורות של עורכי דין שהתמחו במשרדו. כך למשל, שני אחים תושבי צפון הארץ, הפכו לעורכי דין בזכותו והכול בגלל שהצליח לזכות את אביהם מעבירה של סחר בנשק. "מדובר בדרוזי מצפון הארץ שהואשם בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של סחר בנשק,", נזכר קאזיס. "אני טענתי שלא ניתן היה לזהות אותו בעת ביצוע העבירות כי במקום היה חושך ואור הירח לא יכול היה לחשוף את דמותו. הבאתי את השופטים בדיוק ליום בו אור הירח האיר על זירת האירוע כדי להוכיח את טענותיי והשופטים התרשמו וזיכו אותו. בעקבות כך, החליטו שני בניו של הנאשם ללמוד משפטים, התמחו במשרדי והפכו לעורכי דין מצליחים ביותר".
עו"ד קאזיס, שהצהיר בעבר שהוא יעבוד עד יומו האחרון כפרקליט ושמבית המשפט יוציאו את גופתו היישר לבית העלמין, יוריד בעוד כחודש את הגלימה השחורה מעליו ויפרוש מהמקצוע שהפך אותו למוסד, לשם דבר במשפט הפלילי בישראל. זקן עורכי הדין הפליליים בישראל הולך הביתה בראש מורם ובקרוב יחל לכתוב ספר ביוגרפי על חייו כסנגור.
"יש לי עוד תיק אחד פלילי על ערעור שהגשתי על תיק רצח בבית המשפט העליון וזהו. החלטתי שלאחר התיק הזה אני סוגר מעגל ופורש. נכון, אלוהים נתן לי הרבה כוחות ואנרגיה במהלך כל הקריירה שלי ואני מודה לו על כך, אבל אני מעדיף לעשות קצת לביתי. אני חושב שתרמתי רבות למערכת המשפט בישראל, אני לא צריך להוכיח לאף אחד כלום, אשב בבית ואכתוב ספר ביוגרפי. יש לי המון מסמכים ודברים מרתקים שמעולם לא חשפתי ויעשו רעש גדול במדינה", גילה קאזיס.
מה הסוד שלך לאריכות ימים?
"ספורט בבוקר זה חשוב מאוד. הליכה, שחייה של שעתיים בבריכה, או בים, כוס תה, פרוסת לחם עם גבינה או קוטג', ביצה קשה, מלפפון, בצהרים פסטה, אורז, דג או או בשר, ובערב משהו קל, יוגורט, סלט ירקות והכי חשוב לשתות הרבה מים, לא לעשן פה ושם כוסית קטנה של ויסקי וזהו", הוא אומר בחיוך.
משהו שאליו תתגעגע במיוחד?
קאזיס, בנימה עצובה משהו: "לריח של אולם בית המשפט. זה ריח שממכר אותך לכל החיים, נכנס לך לתוך הגוף ולא יוצא ממך עד יומך האחרון, לזה באמת אתגעגע".