רונן שואל: לפני כמה זמן עלה במאקו סרטון על בן אדם שדיבר על זה שתוחלת החיים של גברים ישראלים קטן ב-4 שנים משלכם הנשים. אני רוצה להבין איך זה שד"ר בעניין מסביר כל כך יפה כמה גברים סובלים בישראל, ועדיין את תמיד כותבת בצורה בכיינית ותוקפנית כלפינו הגברים הישראלים. מה יש לך לומר על זה? ורק אל תבכי לי.
אני בוכה, אבל רק בגלל השגיאות הלשוניות.
הד"ר שאתה מדבר עליו - בוקובזה, שאת הסרטון שלו אני תכף אצרף כאן לכל השאר, אכן העלה טענות שיש לתת עליהן את הדעת. והיא תהיה הדעת שלי כמובן.
אתה באמת מדבר איתי על תוחלת חיים? אדוני, לא יודעת איפה היית בשיעור ההוא על כמות לעומת איכות, אבל תמיד עדיף 80 שנים בממוצע בהן יש לך אפס תקרות זכוכית שעוצרות אותך מלהגשים את עצמך, מאשר 84 שנים של מאבקים בלתי פוסקים, הטרדות מיניות, שכר זעום וניצול. ובוא לא נשכח שהפנסיה שלי תהיה נמוכה יותר בממוצע, אז 4 שנים נוספות של חיי עוני ושפל במינוס? אכן מעורר קנאה.
ועכשיו לאמצע: הקטע של הבכיינות הוא לא בגלל הטענות ההגיוניות שיש לכם (שאסור לבכות, לפחד, לסרב להיות "גבריים" במובן המצ'ואיסטי), אלא בגלל שהיחידים שעוצרים אתכם מלעשות את כל מה שאתם רוצים - הם אתם. מישהי אמרה לך לא לבכות? לא לפחד? לא לדבר? תקן אותי אם אני טועה - ואני לא, אז אל תטרח - אבל מעולם לא קמה אישה שאמרה "אני מתה שהפרטנר שלי יפסיק לתקשר איתי ולספר לי מה עובר עליו ולשתף אותי ברגשות שלו, ג'יזס איזה מעיק שהוא עושה בדיוק את מה שאני חולמת עליו".
עכשיו בוא ניקח רגע את אחד הציטוטים של ד"ר בוקבוזה: "משנות הגן מלמדים אותו שהוא צריך לעמוד בכל כאב ולהתגבר על כל קושי", וננתח אותו בצורה האהובה עלי - סלידה: סליחה, ומה אותנו לימדו? לקחת ימי מחלה בכל פעם שאני סובלת ממחזור? שזה לגיטימי לפחד מלידה, השינויים שלאחריה ומזה שחופשת הלידה היא הכל חוץ מחופש? שזה בסדר לוותר לעצמי? שמותר לי להישען כלכלית על גבר? לא. אמרו לי שמעכשיו אני חייבת גם לעשות את כל מה שעקרת הבית עושה, ובנוסף לזה - לא במקום - להיות אשת קריירה, ולא להתלונן על כלום.
זה כמובן לא הוגן להוציא משפט מהקשרו ולענות רק לקטע הזה, אבל הרעיון שאני מנסה להעביר לך הוא שאתה לא נהיה בכיין רק כי החלטת "להתבכיין" על תופעה, אלא כי אתה עושה רק את זה. כלומר, זאת לא חכמה להתלונן בפני אף אחד ולשנות כלום, כי זה לגמרי תלוי רק בך. אם אני קוראת לך בכיין, זה רק כי אתה (בכיין!) זה שצריך להגדיר מחדש גבריות, לא אני. בדיוק כמו שאנחנו מגדירות מחדש נשיות עבורנו ומכתיבות אותה לכם.
שלא תבין לא נכון - כי יש לי הרגשה שזאת הנטייה שלך - ד"ר בוקובזה אומר הרבה דברים חשובים, ואני באמת מסכימה שצריך להיות שינוי מהיסוד לגבי המונח "גבריות". אבל מי עצר אתכם מלעשות את זה? אנחנו חיים בחברה פטריארכלית, וזה אומר שמי שהביא אותנו למצב הזה שאתם לא אוהבים - הוא אתם בעצמכם. בגדול כל המדינה הזאת שייכת למין שלך, כי מי עומד בראשות הממשלה? זכר. והמשטרה? זכר. והצבא? זכר. והחינוך? זכר. והכלכלה? זכר. ובית הדין הרבני? כולו זכרים שלגמרי בעדך. ואם זה לא מספיק - כל הנשים בעדך גם. אז כל מה שאתה צריך לעשות, הוא להחליט לשנות. ואתה הרי גם ככה מקבל כל מה שבא לך בעולם הזה, אז למה שזה יהיה עכשיו אחרת אם זה מה שאתה באמת רוצה?
בכל מקרה, זאת לא תחרות של "מי סובל יותר", כי סמוך עלי - תשע בערב עכשיו ואני צריכה להתמודד איתך. נראה לי שדי ברור מי מפסיד כאן.
הארי פוטר שואל: היי נאוה. אני בן 18.5, בזוגיות כבר חצי שנה. חברה שלי יותר מנוסה מינית ממני ובגלל זה אני אובססיבי לגבי האיבר שלי. אני יודע שהוא ארוך, אבל לא בטוח אם הוא עבה מספיק ואני לא יודע אם היא חושבת על זה וזה מפריע לה לעומת מה שהיא חוותה. אני גם הייתי שמח אם היית מסבירה למה תמיד אומרים שעדיף עבה מארוך. זה ממש יעזור לי.
וואו הארי, לפחות תזמין בחורה לבירצפת לפני שאתה מתחיל לדבר איתה על הזין שלך. אבל בסדר, בוא נכנס לעובי הקורה, בהנחה שהיא באמת כזאת.
קודם כל - העובדה שמישהו מכם הוא "יותר מנוסה מינית" מהשני בגיל 18.5, מצחיקה אותי ממש. לא משנה איזה דבר מיני אתם עושים - שניכם לא טובים ולא מנוסים בו. כאילו, זה הגיוני לגמרי שאתה חושש שאתה לא טוב במיטה - כי כנראה שזה נכון. אתה עדיין ילד, ועם כל הכבוד למאות הפעמים שהבאת ביד, יו נואו נות'ינג ג'ון סנואו. שנית - בן 18.5 שהוא אובססיבי לגבי האיבר שלו? זה נשמע בדיוק כמו הגדרה מילונית בריאה למלה "גבר". הייתי יותר מודאגת אם לא היית כזה.
לגבי גודל האיבר שלך - אם אתה לא בטוח שהוא עבה מספיק, והיו לך הרבה שנים להסתכל עליו, אז אני - שלא ראיתי אותו מעולם - בטח לא יודעת וגם לא רוצה. אבל הנה מה שאני כן יודעת - עבה זה יותר חשוב, כי מה שכיף בחדירה הוא המגע בדפנות ולא העומק של החדירה. אבל מה שאני עוד יודעת הוא שממש לא צריך איבר עצום בשביל להיות אדיר במיטה. כלומר, זה יכול להיות נחמד, אבל גם אוראלי זה נחמד ואצבעות זה נחמד וצעצועי מין עם 6 דרגות רטט זה ממש ממש נחמד (כאילו ממש, אז תקנה לה).
מה שאני מנסה לומר לך, זה שרוב הסיכויים שיש לך איבר ממוצע לגמרי, לא קטן לא גדול ולא מרשים מדי. וזה בסדר גמור כי א' - בולבול זה גם ככה לא הדבר הכי מרשים בעולם, וב'- זה לא הציוד שעושה את העבודה, אלא איך שאתה מתפעל אותו. והעובדה שאתה כולה בן 18.5 וכבר מתפעל אותו מזה זמן מה - זה הישג מספיק מרשים כרגע.
אבל אם נקשר רגע את השאלה שלך לזו הקודמת - בוא תהיה "גבר", ובמקום להפנות את השאלה שלך אלי, קח אותה לחברה שלך. ספר לה על החשש שלך ותפתור את החרדה הזאת מולה. אולי באמת יש לך מה לחשוש, כי הארי האמיתי הצליח לתפעל את שרביט הקסמים שלו כבר בגיל 11. רק אומרת.
>>> גם לכם יש שאלות על יחסים, נשים ומה שביניהם? עדיף שתשמרו אותן לעצמכן. אבל אם אתם ממש נואשים, אתם מוזמנים גם לפנות לנאוה מרקו במייל או בפייסבוק. ובינתיים אתם יכולים לעשות עוד שיעורי בית עם "הולכת על ביצים".