האירועים הקשים בדרבי התל אביבי האחרון העלו מחדש את הדיון לגבי האלימות במגרשי הכדורגל בישראל. אבל בעוד האוהדים הישראלים מתקדמים בצעדי ענק להגדרה של פורעי חוק לכל דבר, מסתבר שגם במקרה הזה "יש עדיין לאן לשאוף". ברחבי העולם ידועים לא מעט קבוצות בזכות קהלי האוהדים הפנאטיים והאמוציאנליים במיוחד שלהם. מטורקיה ועד ארגנטינה, אלה הם המקומות שבהם מגרש הכדורגל הוא אתר מלחמה לכל דבר.

גלאטאסריי, טורקיה: אוהדים נדקרו למוות

אוהדי גלאטרסריי (צילום: ultras.lv)
כשהם אומרים גיהינום הם באמת מתכוונים לזה. אוהדי גלאטרסריי | צילום: ultras.lv

לא קל להיות קהל בולט בטורקיה, מקום שבו הקהלים מתחרים ביניהם על מידת הטירוף. האוהדים של בשיקטאש, למשל, זכו להכרה רשמית מטעם ספר השיאים של גינס כשהגיעו לעוצמה של 132 דציבלים במשחק מול ליברפול ב-2007. אבל אוהדי גלאטאסריי לא מסתפקים רק בגרימת נזק שמיעתי, ומנסים להזיק בדרכים פיזיות אחרות לקהלים של קבוצות יריבות.

בשנת 2000, אירחו הטורקים באצטדיון "הגיהינום" (כן, ככה הם קוראים לו) את לידס יונייטד במסגרת חצי גמר גביע אופ"א. אחרי המשחק נפגשו אוהדי היריבות ברחובות המקיפים את האצטדיון ונקלעו לקטטה אלימה, במהלכה נדקרו שניים מאוהדי היריבה למוות. הטירוף באצטדיון הפך לשם דבר באירופה, וקבוצות רבות חששו להגיע אליו. פאולו מלדיני, הקפטן האגדי של נבחרת איטליה, ששיחק באצטדיון אמר: "אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שיש רק 25,000 איש במקום הזה".

פרטיזן בלגרד, סרביה: רצח בבר ליד האצטדיון

אוהדי פרטיזן בלגרד (צילום: esporterio.blogspot.com)
כל משחק הוא אזור מלחמה. אוהדי פרטיזן בלגרד | צילום: esporterio.blogspot.com

אברהם גרנט, אדם שיודע משהו על פוליטיקה ויחסי ציבור, הצליח בדרך לא דרך להביא את עצמו לאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם הספורט. המאמן הישראלי מאמן את אחד המועדונים החמים ביותר מבחינת קהל באירופה, כזה שבו ההבדל בין אהבה לשנאה יכול להיות דק במיוחד. בצד הטוב של העניין ידועים אוהדי פרטיזן באווירה המדהימה באצטדיון, בצד הרע הם ידועים בזכות גילויי האלימות כלפי קהלים אחרים וחוסר הסובלנות כלפי הפסדים.

רבים מאוהדי הקבוצה הם חיילים לשעבר, שמביאים איתם את ההרגלים הצבאיים אל תוך המגרש. זה מתבטא במספר בלתי נתפס של חזיזים, רימוני עשן ושאר כלי נשק בהם נעשה שימוש במשחקים, ממשיך בקרבות עם קהלי הקבוצות היריבות, ומגיע עד לסגירת חשבונות אלימה. ב-2009 הסתיימה אחד כזו בהתקפה על אוהד "הכוכב האדום בלגרד", שנרצח בבר ליד האצטדיון. גרנט עצמו כבר הרגיש את נחת זרועו של הקהל, שהפנה אליו את זעמו אחרי שהמשחק הראשון שלו על הקווים הסתיים בתיקו. אנחנו מאחלים לו שייצא משם בשלום.

בוקה ג'וניורס, ארגנטינה: יריות ביציע

אוהדי בוקה ג'וניורס (צילום: sportige.com)
איפשהו בתוך כל האש הזאת יש גם כדורגל. אוהדי בוקה ג'וניורס | צילום: sportige.com

עם כל הכבוד לטמפרמנט האירופי, בעניינים של אמוציות הדרום אמריקאים לוקחים את כולם בהליכה. האצטדיונים מפוצצים, היריבויות נצחיות, והעצבים משחקים תפקיד ראשי. הרבה לפני שהמונח "סופר קלאסיקו" הפך שם נרדף למפגש של קבוצות תחתית בליגה ב', הוא היה שייך למשחק הטעון ביותר בעולם הכדורגל: בוקה ג'וניורס מול ריבר פלייט, שהביא לא פעם להתנגשויות אלימות מחוץ למגרש.

אבל אוהדי בוקה לא באמת צריכים את אוהדי ריבר כדי למצוא סיבות להתפרע. זמן קצר לפני תחילת משחק ליגה רגיל לכל דבר ב-2009, החלו קרבות פנימיים בתוך יציעי האוהדים של בוקה. המשטרה פרצה אל תוך היציעים ונאלצה לעצור 100 אוהדים בטרם הצליחה להשתלט על האלימות הקשה. בסיומה התגלה כי אוהדת בת 85 ואוהד בן 55, שכל חטאם היה ישיבה במרכז המהומה, שילמו בחייהם מיריות שנורו בתוך תחומי היציע.  

פיינורד, הולנד: שירים שמהללים את השואה

אוהדי פיינורד (צילום: foxkao.free.fr)
מה אמרת שופט? חכה חכה אבא שלי תכף זורק עליך כיסא | צילום: foxkao.free.fr

ההולנדים אולי נראים רגועים וסימפטיים, אבל מסתבר שחלקם נוהגים להשאיר את הנימוסים מחוץ למגרש הכדורגל. מבין כל קבוצות הכדורגל במדינה, ידועים אוהדי פיינורד כאלימים והקיצוניים מכולם. חלק מהשנאה באה לידי ביטוי בגילויי אנטישמיות בולטים כנגד אוהדי היריבה הגדולה, אייאקס אמסטרדם, המזוהה עם היהודים. בין היתר ניתן למצוא שם הצדעות במועל יד, דגלי חמאס ושירים המהללים את הרכבות שמוליכות למחנות ההשמדה.

כשהם לא עסוקים בשנאת יהודים, יודעים אוהדי פיינורד להפנות את זעמם גם כלפי שחקנים יריבים ושופטים שלא ממש מוצאים חן בעיניהם. ב-2006 אירחה פיינורד את נאנסי הצרפתית, שהעזה לעלות ליתרון 3-0 במגרשה הביתי. בתגובה החלו אוהדי פיינורד לתלוש את המושבים המחוברים בברזלים אל היציעים, ולהשליך אותם לכיוון המגרש. השופט נאלץ להפסיק את המשחק בדקה ה-79 ולשלוח את השחקנים לחדרי ההלבשה לפני שיימחצו על ידי הכיסאות המעופפים. לאחר דיונים ארוכים הושעתה פיינורד לשנה מהמפעלים האירופיים.

איטליה, רומא: קרבות אלימים מחוץ לחומות האצטדיון

אוהדי רומא (צילום: dailymail.co.uk)
מלחמת אנגליה-איטליה השלישית | צילום: dailymail.co.uk

גם ברומא קיים ייצוג לצד האנטישמי של אירופה, אבל הוא שייך דווקא לאוהדי היריבה העירונית, לאציו. אוהדי רומא לעומת זאת מעדיפים להתמקד בדברים שהם שונאים הרבה יותר מיהודים: אוהדים אנגלים למשל. לאורך השנים התנגשו אוהדי רומא פעמים רבות עם הבריטים חובבי האלימות לא פחות, כשהם מתמקדים בעיקר בקרבות מול אוהדי ליברפול.

ב-2001 הוגרלו הקבוצות למפגש כפול במסגרת גביע אופ"א. האוהדים אפילו לא חיכו לשריקת הפתיחה באצטדיון האולימפי של רומא כדי להתחיל בקרבות. קבוצות חמושות של אוהדים התנגשו אלה באלה מחוץ לחומות האצטדיון, כשהמשטרה המקומית מצליחה להשקיט את המהומה רק לאחר שחמישה אוהדים אנגלים נדקרו, אחד מהם קשה. הגורל הפגיש את הקבוצות שוב בדיוק שנה לאחר מכן. התוצאה? עוד קרבות אלימים מחוץ לאצטדיון, גז מדמיע וארבעה אוהדים אנגלים דקורים.

פנאתינאייקוס, יוון: סיום עם טעם טוב

פנאתינאייקוס נגד אולימפיאקוס (צילום:  Photo by Flash90)
אוהדי פנאתינאייקוס מתפרעים | צילום: Photo by Flash90

יכולנו להמשיך את הסיפורים הקשים שהצגנו כאן גם לתוך יוון, מדינת ספורט פנאטית לא פחות מהטורקים. אבל במקום זאת החלטנו להראות לכם גם עוצמה חיובית של קהל לשם שינוי. מדובר בקהל המרשים של פנאתינאייקוס, אחת מקבוצות הפאר של הכדורסל האירופי. 18,000 הצופים היוונים מתקבצים באולם הביתי ה"אואקה" שלוש שעות לפני המשחק ולא מפסיקים לרגע גם חצי שעה אחריו. הנה טעימה קטנה ממה שמחכה לשחקני מכבי ת"א בשבועות הקרובים.

אבל לאוהדים היוונים יש כמובן גם צדדים אחרים, נחמדים הרבה פחות. כמו בארגנטינה גם במרכזה של הליגה היוונית עומדות שתי יריבות מרות, שמחלקות ביניהן את התארים בענפים המרכזיים. הנמסיס של הירוקים מפנתאינאייקוס היא אולימפיאקוס פיראוס. המשחקים בין שתי הקבוצות מוגדרים כל כך טעונים עד שהממשלה חוקקה חוק לפיו רק אוהדי הקבוצה המארחת יוכלו להיכנס למשחק. תזכורת לנחיצות של החוק הזה קיבלנו רק אתמול, כשמשחק הכדורגל בין שתי הקבוצות פוצץ עקב האלימות הקשה במגרש.

>> גם לנו לא חסר: האוהדים הכי אלימים בישראל

בפייסבוק שלנו אין אלימות: רק שלום, אחווה וביקיני עלי אדמות