ברוב המקרים אנחנו משתמשים בספורט כמקור להשראה, כמקום שאליו אנחנו אוהבים לברוח כדי למצוא את הטובים והגדולים מכולם. אבל לפעמים, בין רגע גדול אחד לאחר, מסתתרים גם רגעים אחרים. מצחקים יותר, מביכים הרבה יותר, ובלתי נשכחים. זה הרגע לתת לכל מי שהיה מעורב בהם את הכבוד המגיע לו. תתכוננו לצחוק והרבה.
בשביל להחטיא ככה צריך כישרון
יש רגעים שעליהם חולם כל ספורטאי כבר מגיל צעיר, כמו שער מכריע בדקות האחרונות. לשער כזה בדיוק הייתה זקוקה פלמנגו מול ואסקו דה גמה במשחק במסגרת הליגה הברזילאית. רונאלדיניו התחיל את המהלך, שנמשכה בהשתלטות נפלאה של שחקן אחר ומסירה שעברה את כולם, והעביר את הכדור היישר לדייויד פדרה שעמד מול שער ריק לחלוטין. ואז? אז קרה משהו שאין לנו שום מושג איך להסביר.
חמש החמצות חסרות היגיון
עד כמה שנרצה להכיר לכם את מיטב הספורטאים הכושלים בתבל, אנחנו חייבים להכיר גם במגבלות של עצמנו. יש את עניין הזמן והחיפוש, וגם העובדה שהם לפעמים מצליחים להסתתר ממש טוב. בדיוק בגלל זה נחמד שיש אנשים שעושים את העבודה בשבילנו, ויצרו את הלקט המדהים הבא. הוא מתחיל ברוביניו, ממשיך באיליה סיבנוביץ' (שכבר הכרתם בכתבה הקודמת שלנו) ומסתיים בעוד מבט על רגע הקסם של פדרה. כי צפייה אחת פשוט לא מספיקה כדי להעריך אותו.
כשהכל נהיה מבלבל, יורדים להגנה
כדורסל הוא משחק מאד מייגע: עולים להתקפה ויורדים, ואז שוב למעלה ושוב למטה, ממש לא פשוט הסיפור הזה. ג'אבל מגי מהלוס אנג'לס קליפרס כבר כל כך מתורגל ברוטינה הזו, עד שהוא לא נותן לפרטים פעוטים כמו מהלך המשחק להטריד אותו. כאן אפשר לראות אותו במשחק מול וושינגטון וויזארדז, בעיצומה של התקפה. כמו פודל מאולף היטב, מתחיל מגי לרוץ להגנה מיד אחרי שחברו לקבוצה זרק לסל, הוא רק שכח לבדוק מי לקח את הריבאונד בסוף. באסה.
עוזר השופט הכי חכם בעולם
החמצות גדולות זה נחמד ומהנה, אבל אנחנו כאן בשביל לחגוג טמטום נרחב הרבה יותר. לשם כך נמריא שוב לדרום אמריקה, ונעצור במשחק ליגה שניה בארגנטינה. סן לורנצו המקומית מארחת את ליברטד למשחק ליגה משמים למדי, אבל אז מגיע רגע של גאונות יוצאת דופן. אחד משחקני ליברטד מצליח להחמיץ שער בטוח כשהוא יורה טיל אדיר למשקוף. הכדור מרחף באוויר ועומד לנחות בחוץ. אחד משחקני ההגנה של סן לורנצו לא ממש רצה להמתין עד שהוא ממש יעבור את הקו, והחליט לקצר תהליכים, לתפוס אותו ולהניח על קו החמש. גם השופט חשב שזה נורא מצחיק, ומיד הצביע על הנקודה הלבנה.
עדינות זה שם המשחק
לא רק בדרום אמריקה יודעים לספק מבוכה טובה, גם במזרח התיכון אנחנו לא פראיירים בכלל. הנה משחק גביע ביוון בין OFI מהליגה הראשונה לפנסרייקוס מליגת המשנה. שחקני OFI מצליחים לפרק בצירופי מסירות את הגנת היריבה, ולהגיע עד לרחבה. משם מגיע כדור רוחב אל החלוץ הסלובני, מירנס סיסיץ', שבסך הכל צריך לתת נשיפה קטנה לכדור. אבל סיסיץ' לא אוהב ראש קטן, הוא מכניס את הרגל עם כל הלב.
עוד פעם תיגע בי, ואני אפרק את עצמי לחתיכות
הגיע הרגע לקחת הפסקה מענפי הספורט הפופולאריים, ולצאת לאתנחתא. משהו קליל, נגיד איגרוף תאילנדי. בזירה שני לוחמים: הראשון נראה נלהב מאד לפרק ליריבו את הצורה, בעוד שהאחרון מנסה בעיקר להדוף את ההתקפות. ואז זה קורה, פרץ של אדרנלין מביא את התוקפן לנסות מהלך וירטואוזי במיוחד באוויר. זה נגמר בנוק אאוט יוצא דופן, חבל רק שלא לצד הנכון.
הגודל כן קובע?
לא צריך להתקדם הרבה בסרטון הבא כדי לצחוק: מספיק להביט על לוחם ה-MMA הצנום, שעולה לזירה מול הר אדם בגודל יבשת, כדי להעלות חיוך ראשון. בארבע הדקות הראשונות עושה הלוחם הזה את מה שכל אחד מאתנו היה עושה לו היה נקלע למקום סגור עם תופעה כזו: בורח כל עוד נפשו בו. אבל אז הוא מחליט שנמאס לו לרוץ, והגיע הזמן להשיב מלחמה. זה לא היה צעד חכם.
שלוש פחות שתיים שווה דאנק
חוזרים לכדורסל ואל הליגה הטובה בעולם. אנחנו מצטרפים לשניות האחרונות של המשחק בין מינסוטה לדנבר, שמוליכה בשלוש נקודות יתרון עם ארבע שניות על השעון. גם אנחנו, שלא הברקנו במיוחד בשיעורי המתמטיקה, מבינים שבמקרה הזה רק קליעה משלוש יכולה להציל את מינסוטה. אבל מרטל וובסטר לא נותן לחישובים כאלה לעמוד בדרכו לדאנק מפלצתי, שקבר סופית את הסיכויים לניצחון.
הצגת השחקנים הכי מצחיקה בעולם
ב-NBA אוהבים לעשות כבוד לעבר באירועים חגיגיים ומיוחדים. אחד מהם בתחילת החודש, כששיקגו הגיעה לניו אורלינס, בערב שהוקדש לשנות ה-80. במסגרת רוח הנוסטלגיה הזמינו אנשי ניו אורלינס את השחקן והקומיקאי, וויל פרל, על תקן הכרוז שמקריא את שמות השחקנים. התוצאה? רגעים גאוניים כמו: "מספר חמש, הוא עדיין גר עם אמא: קרלוס בוזר". פלא שהשחקנים נראו הרבה פחות מבסוטים מכל הסיפור?
אפילו הכדור נעלב
לא מעט נגרים, מיידי אבנים וסתם אנשים בלי חוש כיוון מקו העונשין, ידע משחק הכדורסל לאורך השנים. היו שם כאלה שעשו את זה טוב יותר, היו שעשו טוב פחות, אבל אנחנו די בטוחים שרובם הצליחו להגיע לטבעת. גם המעטים שלא הצליחו, לפחות הצליחו להתקרב עד כמה שניתן למטרה. דסגנה דיופ כנראה ממש ניסה לא להגיע, אחרת אין לנו שום הסבר לדבר הזה.
>> לא הספיק לכם? הנה עוד כמה פספוסי ספורט בלתי הגיוניים
בעמוד הפייסבוק שלנו אנחנו עוקבים אחרי מקרים כאלה על בסיס קבוע, למה שלא תקבל אותם ראשון?