כמו שהרבה טוקבקיסטים כבר אמרו פה פעם- אני רווקה ממורמרת. הבעיה היא שנראה שאנשים לא מבינים שאין שום קשר לבין היותי רווקה להיותי ממורמרת. למען האמת, כשאני בזוגיות זה בדרך כלל רק נהיה יותר גרוע. ולא, לא בגלל שאני חושבת שהגברים שיצאתי איתם היו אפסים (אני רוצה להאמין שאני דווקא יודעת לבחור את ההכי טובים שיש), אלא בגלל שיש דברים בזוגיות שאני פשוט לא יכולה לסבול יותר ואין לי ספק שאני לא לבד בעניין. אז הנה כמה מאותם דברים קטנים בזוגיות שאפשר להסתדר גם בלעדיהם:

החזקת ידיים

באמת שאני לא מצליחה להבין זוגות שהולכים ברחוב תוך כדי החזקת ידיים. אתה מטר שמונים, היא בגובה המשרד של ספלינטר, אתה מתכופף למטה, היא על קצות האצבעות, לאף אחד זה לא נח, מישהו מכם מזיע, אבל לרגע אף אחד לא חושב לעזוב את היד. מספיק, הגיע הזמן שתשחרר (ואני לא מתכוונת בקטע המסריח). זה שאתה אוהב להיות צמוד אליה בבית, לא אומר שאתה צריך להוכיח את זה גם בין ארלוזורוב לרוטשילד. ובכלל, לא יודעת מה איתך, אבל יש הרבה דברים אחרים שיותר נחמד לעושת עם יד ימין, מאשר להצמיד אותה ליד אחרת באוגוסט.

סימני היקי

היקי מוגזם (צילום: twitter)
היקי -לא מגניב | צילום: twitter

היקי? איקי? ייקי? אין לי מושג איך כותבים את זה, אבל אני יודעת איך זה נראה ומרגיש ולא תודה, זה לא מה שהזמנתי. מבחינתי, הדבר המיותר הזה יכול לקרות משתי סיבות, שהן דביליות באותה מידה: סימון טריטוריה של הגבר (שכווולם ידעו שהבחורה הזאת תפוסה!) או רצון מוגזם לתשומת לב של הבחורה (שכוווולם ידעו שאני תפוסה!). אין בזה שום דבר נעים, מהנה או הגיוני. ההכי מוזר שהיה לי -  אקס שמיד אחרי שעשה לי היקי, אבחן אותי כחולת אנמיה בגלל הטעם של הדם. ליתר ביטחון, הגעתי לשיחת פרידה שלנו חמושה בשום ויתד עץ.

הוצאות מיותרות

זוגיות בישראל זה דבר יקר. כל דייט או סתם יציאה לתחזוק הקשר הופכים לאסון כלכלי. רצית ללכת לסרט ביום ראשון וגילית שהכרטיסים עולים שמונים שקלים, הפופקורן והקולה עולים עוד 80 והבחורה גם רוצה קינוח (תעלה חזרה את הרוכסן, היא לא מדברת על קינוח כזה). בהמשך השבוע בא לך ערב סושי ואז אתה מגלה שבכל חור בתל אביב חושבים שזה בסדר גמור לקחת הלוואה מהבנק כדי לקנות גרם וחצי של אצה. עד יום חמישי אתה כבר במינוס רציני ומבין את מה שאני מנסה להסביר לך כבר עכשיו- אפשר להנות מזוגיות גם מבלי להחליק בלי הכרה את הצורה של הכרטיס אשראי שלך.

קלישאות

קח את כל הקלישאות שאתה מכיר על גברים בזוגיות ותזרוק אותן לפח. נמאס לשמוע משפטים כמו "אני עדיין צעיר ולא ממהר לשום מקום" (כשעוד שנייה אחות במכבי מסדרת לך שיניים תותבות), "אני לא בנוי לזוגיות" (ואם זה ככה, אז למה אתה תמיד מוצא את עצמך אומר את המשפט הזה לבת זוג?), "אני לא מתאהב בקלות" (אבל כשהיית בן 13 לקח לך בדיוק שניה וחצי של צפייה בטלוויזיה, כדי לדעת שלואיסיאנה לופליטו זו אחת להתחתן איתה) והמשפט האהוב עלי מכולם- "אני לא גבר של אישה אחת" (נכון, אתה של אפס). יהיה נחמד אם פעם אחת תתאמץ לבטא את עצמך ותוציא מהפה שלך משפטים מקוריים. יש גבול לכמה פעמים אפשר לשמוע את אותו תקליט שבור, בעולם בו ילדים בני 17 לא יודעים אפילו מה זה תקליט.

אלכוהול

שיכור על הבר (צילום: עודד קרני)
חכי לי, כבר בא | צילום: עודד קרני

בתור ברמנית לשעבר, אני יודעת שכולנו זקוקים מדי פעם למקומות בילוי שמספקים רגעים קטנים של אושר, אבל בעיקרון אפשר להסתדר בלי כל האלכוהול הזה בדייטים רומנטיים. למה? או, שמחה ששאלת. כי אלכוהול תמיד הורס סקס. היין מרדים את הבחורה, הערק מרדים לך את הציוד, הסקס הגרוע שאתה עושה בכח נעצר באמצע (בתקווה שהיא נרדמה עוד לפני שהיא הבינה שאין ציוד לעבוד איתו) ואם במקרה הוא לא נעצר, אז יש מצב שתגלה בהמשך שמגיע לך מזל טוב, אבאל'ה. עם זאת, אני נאלצת להסתייג ולומר שיש דברים יותר גרועים שאפשר לשתות בערב רומנטי, כמו קריסטל בטעם מנטה.

חגיגות יום הולדת

הבנת את הקטע, חברה שלך נולדה ב-5.8 (ותודה לפייסבוק שעזר לך לזכור) וזה היה היום המאושר בחיי ההורים שלה (בעיקר כי סוף סוף אמא שלה יכלה לעשות את מה שהיא באמת רצתה כל חייה- לקשור את החצוצרות). הכל טוב ויפה ואתה מבסוט על זה שמישהו דאג ליצור בשבילך התאמה כל כך מושלמת, אבל אולי די עם הצורך בחגיגות אקסטרים ומתנות שאי אפשר לממן? כל שנה אתה אמור להתעלות על מה שעשית בשנה הקודמת ואין לזה סוף. זה תמיד מתחיל בשרשרת, ממשיך לעגילים, מתקדם לצניחה חופשית ונגמר בהכל כלול באיים הקריביים. מזל שיש רשימת המתנה ארוכה בשביל טיסות לחלל.

צפייה זוגית

עירום בעונה השלישית של משחקי הכס
רוצים להתבודד עם אם הדרקונים

יש דברים שכדי להנות מהם, אתה באמת צריך איתך פרטנרית ויש דברים שאתה יכול להנות מהם לגמרי לבד. כבלים זה אחד מאותם הדברים. הגיע הזמן להפסיק עם התחביב המוזר הזה של צפייה זוגית בסדרות. זה תמיד מתחיל מזה שפעם יצא לכם לראות פרק אחד ביחד ומאותו רגע זה הפך לטרדישן. ואני לא מדברת על פרקים של המפץ הגדול או חברים (לא סיינפלד!), שתמיד כיף לראות עם עוד מישהו. אלא על אותן סדרות שאתה באמת מתמכר אליהן חזק ושאתה בקושי מחזיק את עצמך מלקרוא עליהן ספויילרים. הרבה יותר כיף והגיוני לראות אותן לבד, מאשר לחכות כל פעם עד שהבחורה שלך תפנה קצת זמן בשביל זה. וחוץ מזה, אי אפשר להנות כמו שצריך מצפייה בציצי של חאליסי, כשמישהי עושה לך פרצופים נעלבים ברקע.

שינה צמודה

לנשים זה ברור- זרוע של גבר נוחה יותר מכל כרית של עמינח. עם זאת, זאת לא סיבה מוצדקת לישון כל הלילה בתנוחות בלתי אפשריות. כפיות, חיבוקים, התכרבלות- זה לא משהו שאפשר להחזיק בו במשך שמונה שעות רצופות של שינה (עם העדפה אישית לתשע) ועוד בחודשי קיץ חמים. אבל האמת שאתה מבין עד כמה השינה הצמודה הזאת מהווה התעללות בעיקר באותם ימים בהם היא צריכה לקום מוקדם. הרי כל ניסיון להשתחרר מאחיזת העכביש, שעבדתם עליה קשה כל הלילה, מכריח אותך לקום ביחד איתה. זה לא שאני חלילה נגד שינה משותפת דביקה, אני פשוט לא מבינה איזה ראש בעולם שווה מחיר קבוע של נמק.

האמת? יש עוד הרבה דברים שנראה לי שאפשר להסתדר בלעדיהם בזוגיות, אבל לא בא לי לצאת יותר מדי ממורמרת (כן, יש אותי ביותר). אבל אם גם לך יש רשימה של דברים שנמאס לך שקורים בזוגיות, אל תשמור אותה לעצמך וטקבק אותה למוות.