כבר כמעט שנתיים שאתם קוראים כאן תובנות מפי נאוה מרקו (בחורה בת 25 מפאקינג נתניה, עם חיבה מוגזמת להערות בסוגריים). הגברת מסתמכת על ניסיונה העשיר בענייני זוגיות, ובשבועות האחרונים צץ פתאום בחייה פנדה (להלן – אני), אותו היא צולבת ומנתחת בלי חשבון, כאילו הייתי איזה דייט כושל של המעצבנת ההיא מ"בנות". כן, כתבתי רפרנס לבנות, תתמודדו.
בשבוע האחרון, שבו ספגתי אש כבדה מחברים שמכירים אותי בשם הפרטי (וכמובן שרצתי לספר להם ברגע שהיה מה, כמו ג'נטלמן אמיתי), אמרתי לעצמי עד כאן. הרי הקוראים של מאקו חייבים לדעת למה נאוה ממשיכה להתלונן ובכל זאת באה "לישון" שוב. אז בבקשה, קבלו שיעור חינם ב"איך לעשות מלא טעויות ולגרום לה לבוא שוב בכל זאת". כי על הביצים שלי היא דורכת באופן אישי ממילא, אז לי אין יותר מה להפסיד ולכם יש רק מה להרוויח.
אל תהרוג אותה באדישות
כן חברים, האדישות היא התכונה ב-ה' ההרחקה, אבל היא גם זו שמחזיקה אותן מספיק קרוב בשביל שיהיה לך ערב חופשי עם החבר'ה פלוס מצפון חופשי ממנה. איך זה עובד? פשוט מאוד – תראה אכפתיות (קנית כבר גלולות? כי פוסטינור זה יקר), תזכור פרטים (איך היה האימון הבוקר? כי התחת הזה לא יקטן מעצמו), אל תקמצן במחמאות (אחלה טור כתבת עליי! במיוחד אהבתי שירדת עליי. ועקצת. והקצנת. ושהראית תמונה מאוד חד צדדית שלא מאפשרת לי להגן על עצמי), אל תסיים את הצ'אט או השיחה ועוד דברים אחרי שלוש שניות, אבל מצד שני – תקפיד גם לעשות את כל אלה לפעמים.
כי הרי חשוב להשאיר לה את המקום האהוב ביותר על בנות העולם – זו שצדקה ועל הדרך גם חינכה אותך. תתווכח, תגיב לטענות שלה והכי חשוב – תעמוד על שלך (לא נאוה, מתשובות של מלה אחת אני לא אצליח להבין מה את רוצה, אם את אומרת ש"הכול בסדר" אני מאמין לך והולך לישון ואם אני רוצה לנתק את השיחה אני לא מעוניין קודם ברבע שעה של מי אומר ביי קודם), כי גם לך מותר לחנך אותה קצת. זכרו, הבנה נשית היא משהו שמחלחל לאט, אבל משתלם בסוף. חוץ מזה, נסו לתפוס אותה מודה בטעות בלייב או סתם במהלך ויכוח, בהצלחה עם זה.
תגובת נאוה מרקו: "דוגמה לאדישות שלו שכמעט הרגה אותי – שלחתי לפנדה סלפי מחויך בתום יום לימודים ארוך, כתבתי לו שאני מתגעגעת וכל מה שהיה לו להגיד לי חזרה זה "שוב אותה חולצה?". אולי הסיבה היחידה שאנחנו לא מודות בטעויות שלנו בלייב, זה כי אתה הטעות (רואה מה קורה כשאני מסבירה לך ביותר ממילה אחת?)".
תחליט בשבילה
אל תדאג, בראש שלה היא עדיין מחליטה בשבילך, אבל בפועל אישה מול השאלה "מה עושים עכשיו?", היא יצור חסר אונים כמו נאוה מרקו מול דד ליין (כשיש לה מאה דברים לעשות, היא מחליטה שהכי הגיוני זה לעשות כלום וגם להתקשר אליי כדי להתבכיין על זה). אני לא מדבר כאן על החלטות או תשובות לשאלות הרות גורל כמו האם להיות רציני הפעם או מתי להגיד לה בפעם הראשונה מילים שמעידות על הרצינות הזאת, אלא דווקא להחלטות הקטנות שנותנות לך שליטה בסיטואציה – לאן יוצאים היום, איפה אוכלים, איזו סדרה רואים, נאוה תתהפכי על הגב, אתם יודעים, כאלה דברים.
כדי לייצר אצלה את הרושם הרצוי, כלומר את המחשבה "אני מחליטה", חשוב כמובן להעמיד אופציות לבחירה ולשאול את אהובת ליבך (או את הדייט המזדמן) "מה בא לך בייב?". בדרך כלל התשובה תהיה "אני זורמת", ככה שתדאג לזה שכל האופציות יהיו גם כאלו שתצליח ליהנות מהן – וגם כאלה שהיא תהנה מהן מספיק על ידך, ובעיקר ממך. רמז: ערב פלייסטיישן עם החבר'ה הולך, אבל אתה תצטרך לוותר על השלט.
תגובת נאוה מרקו: "פנדה יקר, אם תמשיך לחשוף בפני הקוראים האהובים עליי את כל הדרכים שבהם אתה משחק לי בראש, תצטרך להחליט רק דבר אחד – מה אתה מעדיף, את יד שמאל שלך או את יד ימין?".
תצחיק אותה
הדרך הבטוחה ללבה של כל אישה עוברת בבלוטות הצחוק. אם אתה מתקשה בזה, שום ריבועים בבטן או כמה אינצ'ים נוספים לא יעזרו. אתנחתא קומית פתאומית באמצע ויכוח, שהיא מתעקשת לקרוא לו ריב, תוכל לחסוך ממך שעות רבות של סבל והיא שוות ערך בנקודות סקס. האמת שאני צברתי כבר המון נקודות, אבל הן עומדות להתאפס אחרי הטור הזה.
לוקה בחוש הומור? לא נורא. אם זה לא אתה – לך על מישהו אחר. אותו מישהו יכול להופיע על המסך או על הבמה, והוא גם יחסוך ממך את הצורך לדבר. טריק נוסף, כי הרי לא תוכל לסתום את הפה לנצח, הוא לנסות לזכור רגעים מצחיקים (שאם הם לא מצטברים מדייט לדייט, עדיף לסיים את הקשר) ולהזכיר אותם בצורה מקורית תוך כדי שיחה. ובגלל שאני יודע שאתם אוהבים דוגמאות, אז אני אספר לכם שלאהובת לבי יש חיבה מוגזמת לרעשי גוף שונים שיוצאים לאו דווקא מהחור של הפה. למעשה, סרטון היו טיוב האהוב עליה הוא תיעוד של היפופוטם מחרפלץ. כן, כזאת היא נאוה מרקו במציאות, בחורה קלאסית שצריך להכיר להורים.
תגובת נאוה מרקו: "כל בן אדם נורמלי אמור לצחוק על נאדים, מצורף פה הסרטון הגאוני ההוא לשיפוטכם האובייקטיבי. ופנדה, אם רצית סקס, יכולת פשוט לבקש. הייתי נותנת לך כסף ומסבירה לך בדיוק באיזו פינת רחוב אפשר להשיג".
סנן את דיבורי האקסיות
לשיטתנו, מה לעשות שיצאתי עם חשפנית (פסקה עשירית, כאן), או שעשיתי שלישיה עם חבר ובת זוגו דאז? הרי זה מידע שחבל שלא יושפרץ החוצה בכל הזדמנות, לא ככה? אז זהו שלא (ובטח לא מול הגברת מנתניה). יש מידע יקר שצריך לשמור קרוב לחזה, ואם בכל זאת אתה חייב לספר עליו, במקרה של שאלה ישירה מדי שלא מותירה מקום להתחמקויות, אז לא בחדווה גלויה אלא בפרצוף תשעה באב וגישה כללית של "טעות שלמדתי ממנה".
מותר ורצוי לדבר על קשרי העבר, או בכלל על עניינים בימים עברו שהשאירו חותם וצלקות, אבל עדיף שזה יקרה כשאתם כבר חברים טובים ואתה חכם מספיק כדי להריח נכון מה אפשר לספר ואיך כדאי לספר אותו.
תגובת נאוה מרקו: "פנדה אכן למד בדרך הקשה שיש רק שתי אופציות: או שהוא דואג לשמור את המידע הזה קרוב לחזה, או שאני דואגת לקרב לחזה שלו משהו אחר. קטלני ונפיץ יותר. כמו שהוא אמר – פאקינג נתניה".
אלוהים (ואתה) נמצאים בפרטים הקטנים
זה אולי הטיפ הכי חשוב – אז תהיו מרוכזים. נשים זוכרות הכול, כלומר ה-כ-ו-ל, כלומר נאוה גוללת צ'אטים חודשיים אחורה ושולחת לי צילומי מסך כדי לתפוס אותי במילה – ובטעויות. אין לנו סיכוי בתחרות הזו, שהיא כמובן לא תחרות אלא אובססיביות כפייתית – תכונה נורמלית לחלוטין.
כשהיא תופסת אותך על שטויות כאלה, אתה צריך לעשות אחד משני דברים: להסביר לה שהשתנת מאז או להסביר לה שהיא משוגעת (מה שבעצם מותיר אותך עם משהו אחד לעשות. ונאוה, הסוגריים האלה בשבילך, משוגעת).
תגובת נאוה מרקו: "אם אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אז הוא שוכן בתוך התחתונים של פנדה. סתם סתם, פשוט אנחנו בוודאות עומדים להיקלע לריב וכמו שפנדה אמר, צריך אתנחתא קומית. על חשבונו כמובן".
אני יודע שרובכם בטח התעצלתם בקריאה וגללתם ישר לטוקבקים (בחייאת גברים, תכתבו אחד, זה מחרמן את נאוה), אז אם לסכם הכול במשפט אחד – תהיו חכמים, ותנו לה להיות צודקת. ולקרוא לכם פנדוש.
נ.ב.
הצילו!