אם יש משהו שאני אוהבת בעצמי זאת הגישה הצינית שלי לחיים. נכון, היא אולי לא בריאה, היא אולי לא כיפית למי שסביבי והיא אולי (בטוח) ממש מעצבנת את האנשים שאוהבים להביט רק על חצי הכוס המלאה כל הזמן, אבל נחשו מה? גם אנשים בעלי גישה הפוכה, אופטימית ורומנטיקנית יכולים לשגע בן אדם. ובדיוק בגלל זה כשהחבר התורן הציע לי סופ"ש רומנטי בצימר רציתי למות. כי כזאת אני, פרופורציונלית.
למרות שיש מאחורי שישה קשרים רציניים, יצא שנסעתי בעבר לצימר עם בן זוג רק פעם אחת והספיק לי. לא שלא היה כיף, אבל להיות בלתי נפרדים שלושה ימים ברציפות באווירת "אנחנו בטוח נחיה ביחד לנצח ומי זוכר בכלל כמה מעצבן זה שאתה מתקן שגיאות שלי בעברית בלי סוף" זה יותר מדי בשבילי. זה תמיד מרגיש לי כאילו בעלי צימר מנסים למכור לי ביוקר רומנטיקה בגרוש. אבל כמובן שלטובת הטור הזה ורק בשבילו, ארזתי תיק (או שלושה) ויצאתי איתו לסופ"ש הרומנטי שלנו. כי כזאת אני, מזוכיסטית. ופרופוציונלית. וחופרת. בקיצור, אחרי 72 שעות ביחד, חזרתי עם עשר תובנות עיקריות באשר לדברים שלגברים אסור לעשות כשהם יוצאים לצימר עם האישה. ואלו הן:
1. אל תתווכח איתה
את מלאכת הבדיקה, הסינון והבחירה של הצימר עשיתי בעצמי, תוך כדי האצלת סמכויות כדי שהחבר ירגיש שגם לו יש מלה בעניין ("תבחר מתוך שלושת הצימרים האלה את זה שאתה הכי אוהב ואולי בפעם הבאה נלך אליו"). וזה לא שאנחנו הנשים רוצות תמיד לחלק הוראות ולהחליט בשבילך, אתה באמת פשוט גורם לנו בעצמך להיות במקום הזה. אני למשל תפסתי את הפיקוד מיד אחרי שהחבר אמר בפירוט מדויק שמה שהכי חשוב לו בצימר זה "שיהיה סבבה". בכל מקרה, אם אתה לא רוצה לשמוע מאיתנו מיליון תלונות ברגע שנגיע לחדר, עדיף שתשאיר לנו את הבחירה הסופית. ואז אתה תשמע רק 999,999 תלונות.
2. אל תכריח אותה לעשות דברים שרק אתה אוהב
צימרים תמיד יהיו חופשה קצרה. עד שנסעת אתה כבר צריך לחזור ולכן אסור לבזבז זמן בריבים או בעשיית דברים שלא באמת כיף לעשות. במקרה שלנו, החבר מכור למסאז'ים והתעקש שנעשה אחד ביחד. אני, לעומתו, לעולם לא אבין את הכיף שבלקבל עיסוי מידיו של אדם זר. ביקשתי ממנו שיעשה לבד, אבל הוא המשיך להתעקש ואני זרמתי (כי כזאת אני, מגיל 16 בערך). חצי דקה מאוחר יותר קצת התחרטתי שלא עמדתי על שלי. ברגע שהיצורה הזאת עם השמן הניחה עלי את הידיים שלה, היא אמרה "גברת, הגוף שלך שרוי במתח גדול. ככה לא נכנסים להיריון". ככה גם לא מקבלים טיפ. סתם, האמת היא שאני חשבתי שזה רק בזכות הגלולות, אבל טוב לדעת שיש עוד דרכים למנוע טעות כזאת.
אחרי כמה לחיצות נוספות בשכמות, ליטופים מוזרים בפנים ועוד חמישה טונות של שמן, היצורה לחשה לי באוזן שאלוהים שולח חום לידיים שלה ושדרכו היא רואה שתהיה לי ילדה יפה בעתיד (לא חוכמה, יש לי אחלה גנים וחוסר מודעות עצמית, שילוב מנצח). אז ככה יצא שאחרי שלושת רבעי שעה של הדבר הזה, החבר יצא עם חיוך ואני יצאתי עם שרירים תפוסים עוד יותר. ואולי גם עם התקף חרדה. ולחץ דם נמוך. וגלולת היום שאחרי, ליתר ביטחון.
3. אל תטרח להתלבש
כשאתה גר עם ההורים או עם שותפים, פעילות מינית הופכת למשהו קצת מסובך ומבאס (יש לי כאלה שהיה מבאס איתם בלי קשר, אבל למה לכלכלך עליהם פה? אני אלכלך עליהם בטור אחר). אי אפשר לגנוח חופשי, אי אפשר להתסתובב עירומים ואי אפשר לזוז בלי להוציא מהמיטה רעשים ברורים של חריקות בקצב אחיד. צימר, לעומת זאת, הוא ה-מקום לתת דרור לכל הקולות, החשקים והחריקות שבעולם. המטרה העיקרית היא לסמן וי על כמה שיותר תנוחות, מקומות, כמויות ואורגזמות (שלה, ברור ששלה) ב-48 שעות. ואם השכנים לצימר התלוננו בפני הבעלים על רעש – סימן שעשית הכל נכון. אגב, כדי להרגיע את האישה שלך ולתת לה את ההרגשה שכל הדברים המלוכלכים והסוטים האלה לא נובעים למעשה מרגשות עמוקים בלב, מספיק שתדליק שני נרות. אנחנו נראה בזה מחווה רומנטית, אתה תראה בזה פוטנציאל לאקט עם שעווה חמה ושני הצדדים ימשיכו לחיות בסרט ולהיות מאושרים.
4. אל תהיה ילדותי
הנה משהו שכל זוג חייב להבין לפני שיוצאים לחופשה ראשונה ביחד: אתם עומדים לבלות כל כך הרבה זמן בתחת אחד של השני (אם יש לך מזל אז גם פשוטו כמשמעו) שבטוח ייצא לכם להיות במצבים קצת מביכים. במקרה שלי, יצא ככה שחודש שלם קודם לכן הייתי חולה. לפני שיצאנו לצימר סבלתי עדיין מכאבי בטן ובחילות אבל ידענו שאם לא נצא לחופשה הזאת עכשיו, לא נצא אליה אף פעם (סתם, יכולנו גם עוד חודש אבל כוסאומו) אז יצאנו בכל זאת. הזהרתי את החבר מראש שהכאבי בטן באים לידי ביטוי בפעולה שדורשת אסלה ואולי איזה שפריץ, או מאה, של מטהר אוויר. הוא הגיב בצורה בוגרת של "נו מה, שטויות, אנחנו לא ילדים קטנים". רק שמסתבר שאנחנו כן, כי בכל פעם שהלכתי לשירותים, גם אם רק לסדר את השיער מול המראה, הוא צרח הכי חזק שאפשר "איףףףף אני עובר חדר!!! לא שזה יעזור כי בטח הריח יגיע גם לשם". אני שמעתי אותו, השכנים לצימר השני שמעו אותו, העובדת הזרה שמעה אותו ואפילו בעלת הצימר שבכלל הייתה באותו רגע בחופשה באילת שמעה אותו. רומנטיקה במיטבה.
5. אל תעשה סיפור מהתשלום
הסיפור של תשלום על צימר הוא לפעמים מביך. יש בחורות שמצפות שהבחור ישלם על הכול, יש בחורים שמצפים שהבחורה תציע לשלם את החלק שלה ויש את המניאקים שתמיד מצליחים להשיג קופון. במקרה שלנו החבר הוא זה ששילם, אבל כשהגענו לצימר החזרתי לו את הכמעט חצי שלי. שנינו עובדים ממש קשה (טוב, הוא יותר) על מה שאנחנו מרוויחים (שוב- הוא יותר) ואין סיבה שאחד יוציא יותר מהשני על חופשה רומנטית זוגית, נכון? לא נכון, אבל חשבתי שזה חרטוט שוויוני יפה. בשביל אנשים שעדיין נמצאים בתחילתה של הזוגיות, הוצאה כזאת לבן אדם אחד היא כבדה מדי ולא הגיוני שרק אחד מהצדדים יקח אותה על עצמו. אז אם בא לה לשים את החלק שלה- תן לה ואל תעלב. ואם הצעת בעצמך לשים הכל והיא לא מחזירה למרות שציפית שהיא כן תחזיר- בעיה שלך, דביל.
ועוד כמה דברים שאסור לך לעשות כשאתם יוצאים לצימר:
6. להזמין עוד חברים להצטרף אליכם. הכי מעליב.
7. להתבאס מולה על ההוצאות של הצימר בזמן שאתם שם ("את חושבת שאם היינו מגיעים באוטובוס היה יוצא יותר זול?" יותר זול להיות שוב רווק, תהנה).
8. לתת לה לנהוג לשם. לא שאנחנו לא מאמינים בה, אבל מדובר בנסיעה ארוכה ובמקומות שבהם הווייז לא עובד.
9. להגיע לשם בלי ציוד. כל גבר אמיתי יודע שהמינימום שהוא צריך לעשות לצימר הוא לארוז נשנושים, רמקול, דיסקים, פק"ל קפה ושש בש (אבל מה שכל גבר ישראלי, שלא דאג לכלום כמובן, יעשה בפועל הוא לעמוד מול האישה עירום ולומר לה שהכל בסדר כי הוא הגיע עם הציוד הכי חשוב. והציוד הזה זקוק ליחס).
10. להשוות בקול בין הצימר הזה לצימר אחר יותר טוב שהיית בו עם האקסית.
ולמען השוויון, אני אספר שגם החבר חזר עם תובנה אחת מהצימר – לא לצאת איתי לאף חופשה יותר בחיים. אפשר להבין.