השבוע הראשון ללימודים יצא לדרך, וזה בדיוק הזמן להבין איך השנה שלך הולכת להראות. למען האמת, סיימתי את התואר שלי. ואני לא אהיה מאלה שיגידו שלא חייבים תואר ראשון בחיים, כי נראה לי המסר הזה הועבר מצוין בכתבה של ארי פינס בסופ"ש האחרון. אני גם לא אגיד שמדובר בשלוש שנים של בזבוז זמן וכסף, כי באותה מידה אפשר להגיד את זה גם על הצבא ועל התקופה שאחרי צבא.
אז מה בכל זאת אני יכול לתרום? כמה טיפים מגניבים שאולי יעזרו לכם לפתוח את השנה האקדמית ברגל ימין, אולי יעזרו לכם לקום במיטה של חברה מהלימודים בצד שמאל, או אולי יגרמו לכם לעזוב הכל, לארוז תיק גדול עם כמה קונדומים וכדור נגד אבולה ולצאת לטיול בלי תאריך תפוגה. בהצלחה בלימודים.
ביום הראשון, בשורה הראשונה, החבר הראשון
לפרשמן היקר (שנה א' כאילו), האדם הראשון שיש לך חיבור איתו, סביר להניח גם יהיה החבר הכי טוב שלך במהלך התואר. או לפחות עד הרגע שהוא יגיד לך ״לא גבר, הפעם תלמד לבד, קבעתי כבר עם מירב חוטיני בולט״. ולכן, ממליץ לך לשבת בשורה ראשונה, ועל הדרך תוכל להתחבר גם לחבר'ה שבעיתות משבר בסטטיסטיקה ב׳ יוכלו לסייע לך. רק שורה ראשונה.
יותר זמן בספריה, פחות בכיתה
טוב, זה תלוי מה מטרת הלימודים. אם המטרה שלך היא להיות מצטיין דיקאן ולהתקבל למשרד עו״ד/ רו״ח/ גוגל/ אפל/ מיקרוסופט ולא לנסות ליצור קשר רומנטי עם בנות אינטליגנטית בשיא כושרן אז הסעיף הזה לא רלוונטי בשבילך. אבל אם אתה גבר, שאמנם רוצה לרכוש השכלה, אבל גם רוצה לחדד את האינטלקט המיני שלו, הספרייה זה המקום בשבילך. קודם כל, זה המקום היחיד שאתה יכול למצוא בחורה יושבת לבד, ולא חלק מחבורת פקצות שיתנפלו עליך אם רק תנסה להתקרב לאחת מהן בהפסקה. שנית, חייבים להיות בשקט. ושקט, כידוע לך, זה סקסי. וסקסי, כידוע לך, זו הטייה של סקס. שזאת המטרה שלך בהגיעך לספרייה. או זה, או לקרוא את מבוא לאקונומטריקה ניהולית. מרתק.
עבודה עם לימודים
טוב, כמובן שזה תלוי מה וכמה אתה לומד, וסביר להניח שלסטודנט להנדסת חלל בטכניון יהיה פחות זמן לעבוד מאשר סטודנט לתולדות מזרח אסיה בתל חי, אבל ככלל, בתור סטודנט עדיף לעבוד. זה גם יעזור לך עם השכר דירה, הקורנפלקס של הבוקר והבירה של הלילה, וזה גם יקנה לך ביטחון תעסוקתי בסיום התואר. ואל דאגה, מניסיון, לאחר הלימודים יהיו לך את כל החיים להיות מובטל, אז לא עדיף כבר לנצל את הזמן הזה כדי לעבוד?
לא בכל מחיר, לא בכל מקום
אולי זה מאוחר מדי אבל איך אומרים עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. כן, אני חייב להפסיק לכתוב כמו שאמא שלי מדברת. בכל אופן, בחרתם ללמוד. ועכשיו, מגיעה ההחלטה הגורלית איפה, למה וכמה?. עצה שלי- כמה שפחות שקל, כמה שיותר קילומטר. או במשפט פחות מתחכם ומטמטם, לכו ללמוד בשכר לימוד אוניברסיטאי במוסד אקדמי בפריפריה. (כן מירי רגב, סילבן שלום, זיו שילון, ב״ש זה די פריפריה). כי בינינו, אין שום סיבה לשלם 30 אלף ש״ח בשנה על אותו מוצר שאפשר לרכוש בעשרת אלפים. וחשוב מכך, הרבה יותר חוויתי להעביר את תקופת התואר באיזה קיבוץ מגניב עם מלא חבר׳ה טובים מאשר ללמוד במרכז עם כל הפקקים באיילון וההיפסטרים בסנטר וליהיא גרינר איפשהו. (רק אל תכתבו בטוקבקים ״מה אתה מדבר, למדת במכללה פרטית במרכז. עושים טעויות. קורה).
ריטלין- רק אם אין ברירה
נראה לכם שאני יכול לכתוב טור לסטודנטים מבלי לציין את כדור הריטלין. זה ממש כמו שהייתי כותב טור לנערות מתבגרות ולא הייתי מציין את הסלפי. אז ריטלין. מודה, ניסיתי פעם, פעמיים, ארבע פעמים ביום בתקופת מבחנים. זה נחמד. סטלנים אומרים שזה מזכיר קוקאין, סאחים אומרים שזה דופק את הזיכרון, אני אומר- אם אין ברירה, ובכל פעם שאתה מנסה לפתוח ספר לימוד, אתה מוצא את עצמך שוב מול אתר פורנו, לך על זה.
תתחבר עם המתרגלת
מי שלמד קורס או שניים במסדרונות האקדמיה יודע שעם כל הכבוד למרצה העייף שבקושי מצליח להקריא מהמצגת, מי שבאמת חורץ את גורלך בקורס, זו המתרגלת. או המתרגל. אבל כרגע בואו ונישאר עם המתרגלת כי היא אישה וזה יותר זורם לי לפואנטה. אז צעד ראשון, תגיע לשעת הקבלה. גם אם אתה לא סגור על השם של הקורס או על הלוק של המתרגלת, תגיע. במינימום, היא תזכור אותך כשתבוא אליה בסוף הסמסטר בתחנונים של ״בחייאת אני רק רוצה לעבור. תאשרי לי את הערעור, זה כולה עוד 12 נקודות ל-60״. במקסימום, היא תשכב איתך. תשאף למינימום.
הטיפ הכי חשוב
ובכן, מדובר בעצה. כזאת שבמידה ותאמצו אותה, חייכם הסטודנטיאלים עשויים להתשדרג קליל. ועכשיו, בשיא הרצינות, בנות, תביאו סוויטשירט. סליחה סליחה, עליונית. תביאו עליונית. זה הרי ידוע שהריבים הכי גדולים בין גברים לנשים בעת המודרנית התחילו מאלמנט אחד בעייתי- המזגן. ובכיתה סגורה שבתוכה נושמים עשרות סטודנטים חנוקים, ריב כזה יכול להגיע למלחמת עולם בין המינים שעלולה להוביל לחיי מין יבשים לאורך תקופת התואר. ואף אחד לא רוצה להגיע למצב הזה, נכון?. לכן, בנות, ליד הלפטופ, הליפגלוס, העיפרון לשיער ושאר הג׳אנק שיש לכם בתיק, הוסיפו עליונית. או אפילו מעיל ב׳ אם אתן ממש רגישות להיפותרמיה. בנים, נא להתחשב ולהגביר מעלות. אולי העיגולים בשחי יתרחבו אבל מה לא עושים בשביל יחסי שכנות טובים.
לא הספיק לכם? הנה עוד מספר עצות שימושיות מבית נייס גאי: