זה היה ב-2008. יום אחרון בשנה האזרחית, יום 736 בשנה הצבאית. אחרי שנתיים שביום הזה טחנתי עמדות, יצאתי רבעוש (רביעי עד שבת לחובבי הקרייה, צריפין ושאר מקומות שעושים יומיות עם קייטרינג).

קראו לה שיר. שבועיים לפני זה היא כבר הבטיחה לי, נתנה לי את המילה הנתנייתית שלה. בעידן טרום וואטסאפ וצילומי מסך, שיננתי את ה  sms שלה -״אני שלך בסילבסטר״- כאילו היה שיר של הצל. צחצחתי שיניים, הברקתי שפתיים, שמתי קצת ג׳ל חוחובה ויצאתי לחגוג את השנה החדשה.

1. תקבע תכניות 

עזוב נו, גם אם אתה מאלה שמתכחשים לשנה האזרחית ושורפים רוסים בשביל הכיף, סדר לעצמך משהו. 
המלצת המחבר: צא עם עוז זהבי ותאסוף ריקושטים. 
המלצת המחבר לעוז זהבי: לך לישון, תקום שלוש דקות לפני חצות, שים עליך קונדום וצא לרחוב. מישהי כבר תאכל אותך.

2. לא טינדרים

יש גבול. כן למצוא סידור לסילבסטר, לא דייט טינדר, אוקייקיופיד או כל אפליקציה אחרת לאימון האצבעות.
המלצת המחבר: זאת מהתיכון, שהייתה צופיפניקית עייפה עם גשר ופתאום הפכה לחשפנית אינסטגרם מפתיעה, שלח לה הודעה.

23:15: קבענו בפאב שמורכב מ50 אחוז חיילים, 40 אחוז מתבגרים ודיג׳יי אחד שמעריץ את סאבלימינל. אחרי חצי שעה איחור, 45 דקות לפני חצות ובין ״הפינאלי״ ל״ילד רחוב שלא למד לאהוב״ היא שולחת לי הודעה - ״יש מצב שאתעכב״. הכל בסדר, הזמנתי טוסט. אחרי 10 דקות מקבל הודעה נוספת - ״כמה דקות אצלך״. הכל טוב, הזמנתי מילקשייק תות בננה. 10 דקות עוברות והסלולרי שוב רוטט -  ״יש מצב שלא אספיק להגיע״. סעמק, דופק אדממה.

מועדון קור בירמינגהאם (צילום: theguardian)
לא בתמונה: גיא הוכמן | צילום: theguardian

3. תכנית גיבוי

כמו בצבא, בטיול, ובמשפט של רומן זדורוב - צריך פלאן בי למקרה שהדברים משתבשים.
המלצת המחבר: לדאוג שתהיה מחליפה בסטנד ביי.

4. ידידה לכל צרה

ואם אין, וכנראה שאין, ובטוח שאין מישהי כזאת, תנסה לסגור את הפינה עם איזו חברה טובה נטולת הרפס.
המלצת המחבר: בלי לשון, זו ידידה. תנו קטנה בפה ושכחו מהעניין.

5. בשביל מה יש ״מושיקו״? 

ובמידה ואין חברה או ידידה או כל סוג של אינטרקציה עם נקבה שלא עונה לשם אמא, תנסה להתפשר ולשכב עם חבר טוב. מה?! חלאס אסי, תשתחרר לי מהטור.
המלצת המחבר: תשאירו את זה ביניכם.
שאלת המחבר לעוז זהבי: מה עושה בחמישי בערב?

23:40: אין זכר לשיר. אני הכי בודד בעולם. למזלי, בזמן שאני מתלבט אם להתאבד ב-2008 או למשוך קצת עד 2009, נזכרתי שאני בכלל לא צריך להשתתף בפסטיבל הזה. הנה כמה תירוצים שחוקים:

6. חג של נוצרים

כופר מי שחוגג את זה. שנה אזרחית? בוא תטבלו את עצמכם ותקראו לעצמכם כריסטיאן וזהו.
המלצת המחבר: לחגוג כריסמס

7. נובי גוד

מה רע? במקום נשיקה בחצות, וודקה. במקום לצאת מהבית, וודקה. במקום לנשום, וודקה.
המלצת המחבר: עראק.

8. סילבסטר הוא תמיד הרע

כי סילסבטר המקורי היה צורר היהודים לפני 1700 שנה
כי סילסבטר סטאלון בן 80 ועדיין מתאגרף. לא הגיוני. שונא אותו.
כי עם כל הכבוד לגארפילד וג'רי, סילבסטר הוא החתול המניאק בהיסטוריה. טוויטי, אנחנו איתך.

23:48: היא הגיעה. נשבע. אין על הסילבסטר. תהיתי לעצמי אם היא עדיין זוכרת לשם מה התכנסנו כי הזמן מתקתק ובמקום להתחיל לעשות חזרות, אנו מנהלים שיחת חולין משמימה. היא מספרת לי שעוד חודשיים היא משתחררת, אני משתף אותה שעד לפני שבוע היה לי בשפה העליונה הרפס בגודל של שיזפון. היא מצחקקת. אהבה. זאת הולכת להיות השנה הטובה בחיי. עוד עשר דקות.

מה לא לעשות ממש לפני 00:00:

1. לספור מעשרים אחורה - זה חופר, לא נעים ובעיקר אומר שאתה בן זונה.
2. להירדם. אם כבר הגעת עד כה, תן עוד פוש קטן.
3. לאחל ברכת ״מי שלא טוב לו, שנה טובה לו״.

23:52: עושים לחיים וצועקים ״עד מתי?״. אני הולך להתחתן איתה. היא שואלת אותי אם בא לי סיגריה. אני לא מעשן אבל אם היא תבקש אני גם ארים איתה שוט ניקוטין.

זה עלה לי ביוקר. כבר בשאכטה השנייה המוח שלי והקיבה נזכרו בטוסט גבינה והמילקשייק. שיט!. מסתכל בשעון- 23:56. אני לא אחזיק מעמד!. ארבע דקות, אני יכול, אני יכול לעשות את זה. חותך לשירותים ונשבע לסילבסטרית שתוך דקה וחצי אני חוזר. הם נעולים. רבאק, מי מחרבן שתי דקות לפני חצות של הסילבסטר?

חוזר כעבור רבע שעה. היא כבר חתכה. אני קם בבוקר במיטה זרה, ״נובי-גוד שמח, רוצה קפה?״- שואל גרישא המאבטח. שנה טובה. 

דירת סטודנטים (צילום: istockphoto)
עדיף כבר ככה | צילום: istockphoto