מה צריך בשביל לייצר להיט קומדיה? הפקה של מיליונים? משאיות של ציוד ומאות ניצבים? אולי תנסו יותר בכיוון של מרפסת קטנה בכיכר דיזינגוף עם כמה עציצים, שתי כורסאות קטנות ליחיד וכמה כיסאות מהמטבח אם יש נספחים, ויש תמיד. שם במרפסת הזו, שגם בארבע לפנות בוקר אתה יכול לנגן עם הגיטרה בקולי קולות כי הכל סביבך הרבה יותר רועש גם ככה, נפגשו להם רועי כפרי ('בקיצור', 'ניצה ולחם') וטל טירנגל ('תירס סקסואל').
נונסנס. זה שם המשחק. כל מה שצריך הוא מספר מוחות שכנראה לא מחווטים כמו שצריך אשר מזינים אחד את השני בטירוף קומי, תחשבו על משחק אסוציאציות, רק על סטרואידים חזקים במיוחד. השניים זורקים זה את זה למצבים ומחשבות כל כך ביזאריות שיש מדינות במזרח התיכון שעדיין יכולות לתת עונש מאסר רק על עצם המחשבה הזו. ככה בדיוק הם יצרו את שירי מרפסת, מקבץ שירים הזויים לחלוטין ששורף את יוטיוב עם להיטים שחוצים את קו ה-400 אלף נכון לרגע זה. ואני, סך הכל רציתי לארגן שאלון גבר עם השניים, כמה תמים הייתי. קחו נשימה, מתחילים:
מה המקצוע הכי גברי בעיניכם?
רועי: "מכות. אני לא בטוח שזה מקצוע, אבל זה בהחלט מעניין. וזה לא קרה לי מעולם, אני לא הולך מכות".
טל: "רופא עיניים וכבאי. הכבאי כי זה סוטה".
ראיתי שלשניכם יש כבר ערכים בוויקיפדיה העברית, האם יש עוד משהו שאתם שואפים אליו בחיים האלה?
רועי: "לא. אין יותר. סיימנו עם זה, עכשיו אנחנו יכולים לחלום רק להיכנס לויקיפדיה באנגלית".
טל: "לעשות מחזמר על כבאים".
לאיזה קבוצת אנשים הייתם מתירים עונש מוות?
טל: "לאנשים לבנים. זה פשוט דוחה אותנו".
רועי: "אני חושב שאנסים זו אוכלוסייה לא מדהימה".
מה הדבר הכי מטופש שעשיתם בשביל להרשים בחורה?
רועי: "אני מכיר את אשתי מגיל 16.. אז אני מניח שלשבת כל היום ולהיות שמן זה הכי מרשים שיש.."
עם איזו אישיות מפורסמת הייתם מבלים לילה עם בירה ללא תחתית?
טל: "עם טסלה! ממציא החשמל".
רועי: "אני לא אוהב בירה. אבל הייתי נפגש עם וויל פארל".
יש לכם איזה בגד מזל שאתם לא זורקים?
רועי: "כל הבגדים שאני לובש כל יום. פשוט לא זורק".
טל: "את הקונדום הראשון שלי".
יש לכם איזה תוכניות גדולות לעתיד?
רועי: "אני הולך לנסות את מזלי בהימורים. נשמע לי טוב".
טוב בסדר. שכנעתם אותי שאני לא אוציא מכם שום תשובה רצינית. בואו נדבר קצת על הפרויקט הזה...
רועי וטל מספרים לי שהרעיון די פשוט. שני חברים שחושבים בתדר שרוב בני האדם וכנראה גם כמה מינים של דולפינים לא קולטים נפגשים במרפסת עם גיטרה ומאלתרים אל תוך הלילה. כל אחד זורק לשני את הכדור עד שיוצא משהו טוב. "היינו מאלתרים עד לרמה שאתה פשוט עוצר ואומר לשני, "וואו, אני לא מאמין לחרא שיצא לך מהפה עכשיו.. ואז ידענו שיש לנו התחלה של שיר". אבל כנראה ששאר החברים שמתארחים במרפסת שמעו דברים בקול שונה ואחרי אין ספור פעמים שאמרו להם משפטים בסגנון "וואלה באמת טוב, כדאי להקליט את זה", הם החליטו להרים את הכפפה והקליטו את "כן ניגשתי לעידו". שיר שמדבר על...
על מה באמת מדבר השיר "כן ניגשתי לעידו?"
רועי: "אני לא רוצה לנתח את השיר בשום צורה, זה רק יוריד מהחוסר רצינות שלו לכיוון הרצינות".
הבנתי, עדיין אין סיכוי שיהיה פה ראיון אמיתי. אז נחזור לסיפור: השיר הוקלט ואחד ממבקרי המרפסת הוותיקים, היוצר וניה היימן, הציע לעשות לשיר קליפ. השניים זרמו עם הרעיון, רעיון שחצה את רף ה-400,000 צפיות ביוטיוב השבוע. השניים לא חושבים על אלבום כרגע ומעלים הכול לאינטרנט. גם ככה אי אפשר להרוויח היום מתעשיית המוזיקה, אז למה? בינתיים הם עורכים הופעות אינטימיות יחסית בפאבים שלאט לאט צוברים קהל יותר גדול ונאמן.
מההכרות הקצרה עם הצמד אני רואה זוג יוצרים אמיתיים, כמו פעם, לא עוד פליטי תוכניות שרוצים להצליח ולקדם את עצמם בכל מחיר כדי להתמסחר כמה שיותר מהר ולפרוש. אצלם בוער משהו אחר, הם פה רק בשביל ליצור הומור, בשביל לבדר. זה לא סטאנדאפ וגם לא מערכונים. זה פשוט נונסנס. אל תנסו למצוא את ההיגיון, כי הוא לא נמצא שם. ההומור הישראלי נמצא בשעת החלפת משמרות והפעם, שלא כמו בקמפיינים פוליטיים למיניהם, נראה שבאמת יש עתיד.
טל, משהו לסיום?
"כן בטח, אני מוכר עכשיו כמויות של אלומיניום. אז אם מישהו צריך, אני אשמח לאיזו פרסומת טובה..."
תודה טל.
ההופעה הקרובה של "שירי מרפסת" תתקיים ביום שישי, 16.8, בסאבליים החדש תל אביב, בשעה 21:00