עוד שבוע נגמר ואתה שוב לא מצליח ממש לשים את האצבע מתי היה יום שלישי ומה עשיתם אז. אבל לפעמים כל מה שצריך כדי להחזיר את הרוח למפרשים זה לגעת לרגע במשהו מעורר השראה. לצפות במשהו גדול מהחיים ולהיזכר שאנחנו בני אדם ויש לנו גוף שנועד לזוז ולא לשבת מול מסך כל היום. איזה כיף שהגיע סוף השבוע.
למזלך, יש עוד כמה אנשים מטורפים ומעוררי השראה בעולם הזה שגם טורחים להעלות סרטונים לרשת. סרטונים מדהימים שמסריחים מחופש ומתחושת רעננות. יש בהם משהו מעודד ומחייה בצורה מפתיעה. השילוב הזה של אקסטרים, חופש, מוזיקה ואינטנסיביות מעורר משהו קדמוני שגורם לך לרצות לצאת החוצה ולרכוב על איזה דוב קואלה. אז תפרגן לעצמך כמה דקות כדי לצפות בהם, לפעמים זה כל מה שצריך.
פארקור אקסטרים
הראשון שיצית לך את הדימיון הוא דמיין וולטרס בן ה-28, מתעמל בריטי מקצועי לשעבר, שהשתתף בארבע אליפויות עולם בקפיצה בטרמפולינה, ובשנת 2003 זכה עם נבחרת בריטניה באליפות העולם. בנוסף יש לו עוד כמה תארים אירופים והוא מדורג בחמישייה הפותחת בעולם.
אבל כל זה פחות רלוונטי כי מאז שהוא פרש מהאתלטיקה המקצועית הוא התחיל לעשות דברים מגניבים באמת. בשנים האחרונות הוא מתמקד בקריירה החדשה שלו בתור פעלולן אך הוא עדיין עורך מופעים אקרובטיים. וולטרס חובב גם פארקור וריצה חופשית והופיע כפעלולן בסרטים הלבוי 2, קיק-אס, סקוט פילגרם, אני מספר ארבע ובעוד סרט על נינג'ות.
לונגבורד
בסרטון היפהפה הזה תועד גולש אלמוני השועט במורד ההר על לונגבורד - שילוב בין גלשן לסקייטבורד, המשמש לרוב לגלישת דאון היל (כמו שרואים בסרטון). השליטה בו דומה יותר לגלישת גלים מאשר לגלישה על סקייטבורד קצר סטנדרטי והפעלולים בו הרבה פחות חדים. הם דומים יותר לריקוד מתוזמן מאשר קפיצות ופניות מהירות. הרכיבה על הסקייטבורד הארוך והצר נראית כל כך חלקה שקשה לתאר שמדובר בתיעוד ולא בסצנת פעולה ערוכה בסרט הוליוודי.
טיפוס צוקים בלי ציוד בטיחות
דן אוסמן, ספורטאי אקסטרים אמריקני וגב-גבר מקצועי, היה ידוע בסגנון חייו המשוחרר. הוא כמעט לא עבד ונהג להתגורר בבית עץ במשך חודשים. אוסמן היה מומחה בטיפוס ללא חבלים או ציוד בטיחות כלשהו (Free-soloing) ובנפילה מצוקים (Rope jumping), שם השיא שלו היה 300 מטרים. שזה אומר נפילה חופשית מצוק ועצירה רק אחרי 300 מטרים על ידי כבל בטיחות.
אצלו בטיחות כן הייתה משחק, וזו כנראה הסיבה שהוא נהרג בשנת 1998 בגיל 35, כשחבל הבטיחות נקרע בזמן קפיצה בפארק יוסמיטי בארה"ב. מה שמוכיח שאם הוא היה ממשיך להתעלם מחבלים וציוד טיפוס סטנדרטי, יש מצב שהוא עוד היה איתנו.
סקייטבורד אקסטרים
דני וואי האמריקני בן ה-37 הוא הארכיטיפ של גולש הסקייטבורד המקצועי - מוכשר בטירוף, יצירתי ולא פוחד לשבור יד עוד לפני שהוא מצחצח שיניים. הוא החל לגלוש בגיל חמש ובגיל 11 כבר זכה במקום הראשון בתחרות הראשונה אליה נרשם.
הוא קיבל חסות זמן קצר לאחר מכן והתארים לא הפסיקו לזרום: סקייטר השנה (1991), שיאן העולם בהישארות באוויר (1997), שיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק ושיא חדש בהישארות באוויר (2002), שיא חדש בקפיצה לרוחק (2004), סקייטר השנה (2004) וזה רק חלק קטן.
יש לו שלוש מדליות זהב של אליפות ה-X Games והוא הסקייטר היחיד בעולם שאי פעם קפץ על רמפה ממסוק. לפני כמה שנים הוא אפילו קפץ מעל החומה הסינית. מדהים שחלק מהשגרה של האיש הזה היא לעוף באוויר.
הבנג'י הגבוה בעולם
לבחור האלמוני בסרטון הבא קוראים ריקי, והסיבה שאתם קוראים עליו היא שהוא קפץ מגובה של 233 מטרים לעבר רצפת בטון. כמובן שהוא היה מחובר לרצועת הבנג'י הארוכה בעולם, אבל זה עדיין לא הופך אותו לפחות מעורר השראה. אמנם לא מדובר בכישרון ייחודי, כמו החבר'ה האחרים שהרגע קראתם עליהם, אבל בניגוד לאחרים, זה משהו מטורף שאתם כן יכולים לעשות.
פלטפורמת קפיצת הבאנג'י הגבוהה בעולם הוקמה בשנת 2005 על מגדל מקאו המפורסם. בגלל המרחק העצום לקרקע, הקופצים מתקרבים לבניין בשלב מסוים ולכן מחוברים אליהם גם כבלים מיוחדים השומרים שהנפילה החופשית תהיה בכיוון אחד בלבד - למטה.
גיהוץ אקסטרים
ולבסוף, יש מי שגם נהנה להחדיר מעט הומור לכמה מענפי הספורט המסוכנים בעולם. פיל שאו הגה ספורט אקסטרימי חדש בשם גיהוץ-אקסטרים (Extreme Ironing) המשלב פעילויות ספורט אתגריות וגיהוץ בגדים. קייאקים, טיפוס הרים, סנפלינג, ריצה - את הכול אפשר לשלב עם גיהוץ.
מדובר בספורט אתגרי ומיצג אמנותי משולבים בפעילות שמיד מושכת את העין. לדברי האתר הרשמי, "גיהוץ-אקסטרים הוא ספורט הסכנה החדש המשלב ריגושים של פעילות אתגרית בטבע עם הסיפוק של חולצה מגוהצת היטב". רואים, יש פעילויות ביתיות שאפילו לא חייבים לעשות בבית.