פוטבול? הוקי קרח? רוגבי? יש מי שעבורם נשמעים המקצועות האלה מרגשים כמו אליפות העולם בכדור נוצה. מתחת לענפי הספורט של המיינסטרים, מתנהלת כבר שנים שורה של תחרויות הזויות ומסוכנות במיוחד. החלטנו לעשות לכם היכרות עם חמש מהן.
קרבות שוֹק
תודו, לרגע חשבתם שנראה לכם גיבור עם אבטיח נלחם עד חורמה בנבל עם פסיפלורה, נכון? יכול להיות שזה באמת יהיה הדבר הגדול הבא, אבל כרגע מדובר על שוק במובן של הלם. תחשבו על ענפי הספורט האלימים ביותר שפגשתם מימיכם: בושידו, MMA, ריקוד הציפורים – הכל מתגמד לעומת הדבר הפסיכי הזה שמתרחש בפינות חשוכות של העולם. הקונספט המקורי די מכור: שני אנשים סגורים בזירה, מנסים לפגוע זה בזה כדי לנצח. אלא שהפעם במקום כפפות הם מצוידים בשוקרים עם עוצמה של 3 מיליון וולט.
לא ממש ברור איך הפך הסיפור הזה לספורט, מה בדיוק החוקים שלו (לפי הקטע שבפתיחת הסרטון, נראה שזרם לראש נחשב מהלך לגיטמי), או איפה מתקיים הטורניר העולמי הבא שלו. מה שבטוח הוא שאם תיתקלו לזירה הזו בטעות, לא כדאי לתלות הרבה יותר מדי תקוות לישועה בשופט. נראה שהוא עושה כל דבר כדי להתרחק כמה שאפשר משני הצלופחים המהלכים שלידו.
מרוץ הגבינה של קופר היל
טיפשים לא מתים, הם פשוט מחפשים מקום מספיק גבוה כדי להשליך את עצמם ממנו. מדי שנה תושבי גלוצ'סטר, אנגליה, את עיסוקיהם היומיומיים, ועושים את דרכם לגבעת קופר, עליה מתכנסת חבורה שוויתרה מרצון על שימוש באייקיו. חוקי האירוע ברורים: גליל של גבינה מקומית מושלך ממעלה הגבעה, ומזניק את המתחרים לרדוף אחריו על מנת לתפוס אותו לפני שיגיע לתחתית. הבעיה היחידה היא שהגבינה דוהרת במהירות של 110 קמ"ש, כשאנשים שאחריה מסתפקים במשהו כמו חמישית. התוצאה היא אינספור גלגולים, נפילות ופציעות, והתחרות רק הולכת והופכת פופולארית מדי שנה.
אליפות העולם בישיבה בסאונה
חשבתם שהנזק הכי גדול שיכול להיגרם מסאונה הוא החור בכיס שיישאר לכם תמורת התענוג להזיע את עצמכם למוות בתוך תא עץ קלסטרופובי? אז ברוכים הבאים לליגה של הגדולים באמת. בפינלנד הקפואה רוב ימות השנה אין הרבה אפשרות לספורט במקומות פתוחים, וכך נוסדה המסורת הזאת בעיר היינולה ב-1999. כדי לחזור הביתה עם הגביע המוזהב תצטרכו להישאר אחרונים בסאונה. הטמפרטורה בפנים מתחילה מ-110 מעלות ומטפסת ככל שהתחרות מתקדמת, תוך שהיא מזכה את הפיינליסטים בכוויות למזכרת. מקרים של התעלפות והתייבשות נרשמים באופן קבוע, ואדם אחד אפילו מצא בתא את מותו ב-2010, מה שהביא להוצאתה אל מחוץ לחוק.
הרודיאו של כלא אנגולה
כשמדברים על מקרים שבהם ווידאו שווה אלף מילים, מתכוונים בדיוק לדרך שבה בחרו האסירים באחד בכלא לואיזיאנה, המכונה "אנגולה", להעביר את השעות המתות. ב-1964 הותירו ראשי הכלא לאסירים לנהל תחרות רודיאו, שהפכה למסורת עד לימים אלה. בשיאה של התחרות מתכנסים ארבעה אסירים מסביב לשולחן במרכז הזירה לצורך משחק פוקר סוער. הצרה היחידה היא שהשולחן והכיסאות הם אדומים, מה שלא ממש מתקבל בהבנה על ידי השור הזועם שמשוחרר לידם. האחרון שנותר לשבת בלי קרן בטחול הוא המנצח. זה נראה לכם מופרע? חכו שתשמעו על תחרות חליבת הפרה המשוגעת. נשבעים שיש דבר כזה.
האבקות חופשית עם תנינים
אנחנו לא יודעים מה אתכם, אבל כשלנו יש אגרסיות מיותרות אנחנו מחליטים לרוץ. 100 מטר וקצרת ריאות אח"כ, הכל נפתר. עבור מי שזקוקים לקצת יותר כדי להפיג את האדרנלין נועדה התחרות המקסימה הזאת, שהפכה רשמית ב-2010. המשתתפים קופצים לתוך בריכת מים מגודרת היטב כדי להסתכל לזוחל קטלני (במשקל שיכול להגיע עד 400 ק"ג) בלבן של העיניים. אם תצליחו לשרוד 10 דקות בלי להפוך לנשנוש צהריים, תמצאו את עצמכם בפסגת הדירוג. נקודות בונוס ניתנות למתחרים שיצליחו להוציא את התנין מהמים ול"פעלולים" שמבצעים המתחרים מול התנין. אם לברוח בצרחות נחשב כפעלול, אולי נשקול גם אנחנו להשתתף בפעם הבאה.