ריצ'רד גאריוט (Richard Garriott) הוא איש אמיץ שבגיל 49 שבר את מחסום הרווקות. לפני שלוש שנים, כאשר טס סביב הירח, לא חלם שבעקבות הטיול הזה ישתנו חייו לחלוטין.
גאריוט הוא "תייר חלל". הכוונה המעשית בהגדרה היא שהוא כאדם פרטי הצטרף לטיסת הקפות במעבדת חלל. ללא נחיתה, ללא צעידת ריחוף, ללא דוגמיות לקחת הביתה.
אתה היית התייר הראשון?
"רציתי אבל לצערי לא. נאלצתי למכור את ה'מושב' כי הפסדתי את התקציב לטיול, 20 מיליון דולר, בהתמוטטות הבועה האינטרנטית, או בשפה מקצועית - Dot-Com".
מאיפה היו לך דמי כיס לטיול כזה?
"המימון היה אמור להיות מהון החברה שלי, מהמובילות בעולם למשחקי וידאו ומחשב שאני מעצב ומפתח על סמך חוויות החלל שלי וחוויות ארציות".
תמיד חלמת להיות הלום ירח?
"אני האמריקני הראשון שהוא דור שני לאסטרונאוטים. אבא שלי היה האסטרונאוט אוואן גאריוט (Owen Garriott) שטס לחלל פעמיים. אני האזרח השישי שטס כחוקר חלל פרטי".
"זה שקנינו את הטיסה בכסף לא הופך אותנו לתיירים"
ב-2008 התבצע השיגור של גאריוט. מסתבר שצריך להיזהר איתו ועם חמשת קודמיו למעוף על המינוח המדויק של הטיול לירח וסביבותיו. משוגרי חלל פרטיים מתעבים את ההגדרה "תייר". לעיניהם קופצת תמונה של איש בכפכפים, חולצה פרחונית, שמצלם ומסריט כל מה שזז וקונה מזכרות מטופשות.
גאריוט מבהיר: "עברנו אימונים זהים לאלו של אסטרונאוטים בנאס"א או קוסמונאוטים רוסים, וכל אחד מאיתנו ביצע משימה מדעית. זה שקנינו את הטיסה בכסף לא הופך אותנו לתיירים". אז אם תעשו ויקיפדיה על כל אחד מאלו שטסו, תמצאו איך הוא המציא לעצמו כותרת פומפוזית: "אסטרונאוט פרטי", "חוקר עצמאי", "חלוץ טיולי חלל מסחריים". כנראה שחוסר החמצן באטמוספירה מייצר סופר אגו.
והרי המחשה בגוף החללית: "טסתי עם מבחר של מולקולות פרוטאין, שחיוניות למחקר ביולוגי ורפואי בנושא איידס. מסתבר שאי אפשר לגדל אותן כגבישים על כדור הארץ, והדבר חסם התקדמות מחקרית. על הירח, בתנאים של חוסר כובד משקל, התמיסות במצב של נוזל קפוא הצליחו להתגבש בתוספת כימיקל מסוים. הן בשלבי פענוח מבנה מולוקלרי, שזה תנאי מקדים כדי לפתח תרופה שתעצור את הנזק של נגיף האיידס".
בכל 45 דקות רואים שקיעה או זריחה
בחזרה לטיסה. היא נמשכה שבועיים, שבמהלכם ריצ'רד עשה מאות סיבובים סביב כדור הארץ. "לא הסתחררתי, זו הרגשה מאוד נעימה לרחף, גם תוך כדי שעות שינה מעטות. ללא כובד משקל הרגשתי כמו סופרמן סביב השעון. מים וכל מיני חפצים ריחפו סביבי באופן מאוד משונה".
הוא גם לא פחד להיות משוגר במהירות בלתי אנושית, ואחר כך להתפצל לכלי נפרד. "שום דבר לא היה קשה, גם לא באימונים שנמשכו חצי שנה, למעט תרגול בים הפתוח שהיה מאתגר. בשיגור יש לחץ עצום שמדביק אותך לכסא. זה מדהים שלוקח רק שמונה וחצי דקות עד שאתה טס במהירות 27,200 קמ"ש. ואז אתה בטיול קסום שבו בכל 45 דקות רואים שקיעה או זריחה.
ארה"ב חלפה מול עיניי בעשר דקות. יכולתי לזהות את גשר הזהב בסן פרנסיסקו. אם אתה לא מסתכל מחוץ לחלון, אתה מרגיש כמו מי שעוצם עיניים ברכבת סופר מהירה ומשוכללת שמחליקה בקלילות על גבי המסילה, כמעט בלי תנודות. ואז, כשאתה פותח את העיניים, אתה מרגיש הכי גבוה שאפשר, אבל מחובר באינטימיות לאדמה".
וזה נותן פרופורציות חדשות לחיים?
"לראות את כדור הארץ מהחלל למשך 14 יום היה הדבר הכי משמעותי ומשנה חיים עבורי. זה המחיש באמת כמה כדור הארץ קטן, צפוף ומועד לפורענויות. גם בגלל השפעת האדם עליו באיכלוס יתר וזיהום. רואים איך מקומות ירוקים וטובים לחקלאות מלאים בערים, כפרים וכבישים. אפילו לכאורה מקומות שכוחי אל כמו יערות גשם, מדבריות או ביצות. ברגע שיש בהם מים, נקדחים בורות. כאשר יש נהרות, נבנים סכרים. העולם מלא בשריפות, כי העצים נגדמים. אבי דיבר על כך לפני 35 שנה והופתעתי, וכעת נוכחתי בזה במו עיניי, בהרס כדור הארץ. השווינו בין הצילומים שהוא עשה אז לאלו שעשיתי לאחרונה".
מי שלא רוצה לטוס, יכול לרחף
גאריוט אוהב לחבוש מגוון כובעים. באחד מהם הוא משמש סגן מועצת המנהלים של החברה האמריקנית Space Adventure, המתמחה בטיולי הקפת כדור הארץ באופן פרטי. שיתוף פעולה אמריקני-רוסי מסקרן (גם למרגלים פוטנציאליים). בסיס "האם" בארה"ב, אבל סוכנות החלל ברוסיה, במחנה הקוסמונאוטים Baikonur.
עד כה טסו עם ספייס אדוונצ'ר שבעה אנשים, בהם אישה אחת, יזמת היי-טק. ברשימת ההמתנה לטיסות במועדון העל היוקרתי מאות ביליונרים שרוצים להגשים חלום. אבל אל דאגה, מי שלא יכול לטוס והוא מספיק עשיר ומפורסם, יכול לתת את ה-DNA שיטוס במקומו כ"צ'יפ דיגיטלי, כמו שלמשל קיבלתי מחבר שלי, סטיבן הוקינג (הפיזיקאי הנודע; ג.מ)", מסביר גאריוט.
אם החלל רחוק מדי עבורכם, לחברת ספייס אדוונצ'ר שירות נוסף. מיועד לחובבי Zero Gravity: בואינג 727, שעושה פעלולים ארובטיים ויש לו יכולות לגרום לנוסעים לרחף כמו בחלל למשך 30 שניות בכל פעם. העלות סבירה יחסית - 500 דולר, ויש מי ששוקל את האופציה כהצעת נישואין מקורית. "העדפתי לחגוג את החתונה, בטירה בפאריס ואת ירח הדבש באיי שייסל. את אשתי הכרתי בזכות חבר משותף, ממייסדי חברת מיקרוסופט, והיא שמעה ממנו על חווית הטיסה שלי לחלל והסתקרנה", אומר האיש, שכלתו לטיסיה היא תותחית בענייני פיננסיים. כמחווה רומנטית הדדית הם איחדו אותיות משמם הפרטי ויצרו שם משפחה חדש.
למי שכבר טיפס על האוורסט, צלל לחורים שחורים ולא אכפת לו לטייל למקום שאין בו אוויר ואור, ואי אפשר לשבת רגל על רגל ולעשן סיגריה, לריצ'רד יש מיזם בדיוני, שיקרה בעוד כ-30 שנה: Diving Space, צניחה חופשית מגובה 100 ק"מ ויותר. קפיצה מרקטה, עם מצנח וחליפה מיוחדת, שתספק חמצן באוויר הנטול. "אני מניח שנבדוק את הגבהים בשלבים, לא בטוח שאני אהיה בקופצים, אבל זה מרתק אותי לחקור את העולם ואפשרויותיו".
כנשוי צעיר, ילדים בתוכנית העתיד שלך?
"כמובן, ואני רוצה שהם יטיילו איתי לחלל. אני מקווה שתהיה להם הזדמנות לחיות על פני המאדים".