כרישי אלמוגים וראות מחורבנת: קו טאו, תאילנד
בין האטרקציות שמציעה תאילנד: רכיבה על פילים, האכלת טיגריסים מסוממים, שתיית כמויות ענק של אלכוהול והשתתפות במופעי זימה. מי שמחפש סכנות קצת יותר מוחשיות יכול להגיע לאי קטן צפונית לקופנגאן בשם קוטאו. באי הזה קיימים יותר מועדוני צלילה מאשר ברים או מכולות, מה שאומר שאפשר לעשות שם הכול: צלילות רדודות למתחילים, צלילות עד שלושים וחמישה מטרים למנוסים וצלילות עם כרישים למשוגעים. אהלן חבר'ה.
בשונה מהים האדום באילת שם אתה נכנס למים ישר מהחוף, בקו טאו מגיעים לאתר הצלילה רק אחרי שיט של ארבעים וחמש דקות. מתחלקים לקבוצות (ארבעה צוללנים, כולל מדריך) ונכנסים למים. והנה עוד הבדל מהצלילה באילת: הזרמים פה חזקים. מאוד. אם לא היינו מחזיקים בחבל העוגן את הסירה לקרקעית, כל אחד היה מוצא לו אי בודד משל עצמו.
וכאילו זה לא מספיק שאתה יודע שלמטה מחכים לך כרישים (כרישי אלמוגים; לא נחשבים לאלימים במיוחד, אבל עדיין מדובר בכריש באורך 2.5 מטר) הראות באותו יום היתה גרועה במיוחד. המדריך מנחה שמי שהולך לאיבוד צריך לעלות ישר לפני המים ללא עצירת ביניים. זה לא מנחם במיוחד: כשאתה צולל לעומק של שלושים מטרים, הלחץ על הגוף הוא בערך 4 אטמוספר, שזה ארבעה קילוגרמים על כל סנטימטר בגוף, שזה ריאות שמתכווצות, שזה כואב. בדרך כלל ההמלצה היא לא לעלות לפני המים בבת אחת – ובטח שלא בצורה מהירה – מחשש לקרע בריאות.
חולקנו לזוגות והחלנו בהעמקה. התחזיות כבר בהתחלה מתגשמות: לא רואים כלום. לך תדע מתי יבוא לך מאחורה איזה כריש ומה יהיו הכוונות שלו. אבל אנחנו כבר פה, אז ממשיכים. תוך כדי אחיזה בחבל מגיעים לקרקעית, בעומק 32 מטרים. יש לנו מצלמה תת מימית, אז אנחנו מעבירים אותה ומנציחים את הרגע: ארבעה צוללנים מתחת לפני האוקיינוס, המים שחורים והכרישים כנראה בדרך.
המצלמה היתה כל-כך מעניינת שאחרי שבן זוגי לצלילה ואני סיימנו להתעסק איתה כל השאר כבר נעלמו מהשטח. לא מלחיץ בכלל. במצב כזה צריך לעשות בדיוק מה שאמרו לך: לעלות למעלה בלי עצירת ביניים ולקוות שהריאות שלך לא יקרעו. אנחנו מסמנים זה לזה ומתחילים לעלות.
רגע לפני שהפרטנר שלי לצלילה נעלם לי מזווית העין, הגיע אורח באורך שלושה מטרים. לרגע אחד קפאתי ובהיתי ביצור האצילי ששחה ליד במרחק נגיעה. ברגע השני מצאתי את עצמי בדילמה – אם אני מחכה עוד כמה שניות, גם החבר שלי נעלם ואני נשאר לבד עם הכריש. איכשהו הצלחתי לתפוס בסנפיר של החבר, להצביע על הכריש, לסמן לו לחכות. והנה לפניך התוצאה: תמונה גרועה של כריש.
אתר הצלילה Chumpon, קו טאו, תאילנד
מחיר: כ-50 דולר לשתי צלילות עם ציוד, מדריך וכיבוד קל
אוזניים לחוצות וחור כחול: קיי קוקר, בליז
בניגוד לתאילנד, בבליז אין הרבה מה לעשות. גם מועדוני הצלילה פה פחות טובים, אבל עדיין שווה להגיע – לא בכל מקום תמצא צלילה לעומק של חמישים מטרים כמו באי הקטן והמופלא קיי קוקר, שם נמצא ה-Blue Hole, אתר הצלילה המפורסם.
מתכנסים בארבע וחצי לפנות בוקר ושטים שעתיים וחצי לחור הכחול. מספיק זמן כדי להרהר בעובדה שהציוד שקיבלנו די מרופט ולא כולל מיכלי ניטרוקס – תרכובת אויר שמאפשרת זמן תחתית גדול יותר ומקטינה סיכון לשיכרון מעמקים. לא נשמע מבטיח במיוחד לאור העובדה שצוללים עמוק כל-כך, אבל כלל הברזל בצלילה הוא שחייבים להיות רגועים, אז נרגעתי. בערך.
כבר מסיפון הסירה רואים שהמים צלולים והראות מצוינת. אפשר לתפוס מרחק מבן הזוג לצלילה ולצלול בלי להיצמד לחבל. מתחילים להעמיק. אני מתחיל להרגיש את הלחץ סוגר עליי ומדביק לי את המסכה לפנים כבר בעשרה המטרים הראשונים. תופעה נורמלית, אבל הפעם אני מרגיש שאוזן שמאל שלי מסרבת "לשחרר לחץ".
שאר הקבוצה ממשיכה בהעמקה אבל האוזן מטרידה אותי אז אני מסמן לבן זוגי לצלילה שיחכה ועולה קצת. הצוללן המאסף מורה לבן זוגי לצלילה שימשיך בהעמקה ולא יחכה – ואני בטוח שחוויית תאילנד הולכת לחזור על עצמה ואני עוד שניה נשאר לבד. ואם זה לא הספיק, בשלב הזה כבר הרגשתי שזוג מלחציים סוגר לי על הראש. למזלי המדריך חבר אלי בזמן וביצענו יחד כמה תרגולות להשוואת לחצים. זה פחות מטונף ממה שזה נשמע, באמת.
חזרנו למטה. חמישים מטרים. אור עמום ושקט שאתה לא חווה בשום מקום. אתה שוחה לאורך המצוק של החור הכחול ומרגיש שאם תפסיק להתרכז אתה מאבד כיוון תוך שניה. שיכרון מעמקים קוראים לזה, אין לך מושג מה למעלה, מה למטה ואיך אתה יוצא מזה. פעלתי לפי התרגולת: התמקדתי בצוללנים האחרים, והצלחתי לחזור לפוקוס מספיק מהר כדי לזהות להקה של חמישה כרישים שוחים מתחתינו במרחק של עשרה מטרים. אחרי חמש דקות התחלנו בעלייה איטית. הרגשתי בעיקר הקלה שיצאתי מהמעמקים בשלום.
למי שמחפש צלילה רגועה יותר, האתר Half Moon Resort מספק בדיוק את זה: בעומק הנע בין 15-24 מטר, עם ראות מושלמת במים טורקיז, אתה מרגיש שאתה שוחה בתוך אקווריום ענק. עשרות דגים, צבי ים, חתולי ים ולובסטרים ענקיים שמתחבאים בין השוניות.
אתר הצלילה Blue Hole
אתר הצלילה Half Moon Resort
האי קיי קוקר, בליז.
מחיר: יום צלילה שלם מהבוקר עד 4 וחצי אחה"צ + ארוחת בוקר וצהריים + מדריך + ציוד (נסיעה לאתר בspeed boat ולא סירה רגילה) – 175 דולר.