גילוי נאות: אני מתגורר בדרום תל אביב, בשכונה המתוארת, לפחות בפיהן של הבנות המועטות שהסכימו להגיע אליי לדירה, כ"ואיי, מפחיד פה, בטח מסוכן, איך אתה גר במקום כזה?". אז בנות יקרות ושאר אזרחים תמימים, דרום תל אביב אינה מסוכנת והיעדרה של תאורת רחוב לא הופכת מקום למפחיד באמת. מה כן הופך אותו לכזה? עוני, אבטלה, פשע, סמים, שחיתות שלטונית... בקיצור, כל טוב הארץ.
מדי שנה מפרסמת חברת המחקר "Mercer" את רשימת הערים המסוכנות בעולם. גם האו"ם מציע דירוג משלו ואפילו החנונים מלשכת החקירות הפדרלית של ארצות הברית (ה-FBI) מוציאים החוצה כמה מספרים. הנתונים הללו בנויים בעיקר על פי כמות מקרי הרצח ביחס לכמות האוכלוסייה, כמות מקרי השוד, מספר הפשעים באופן כללי ועוד מרעין בישין. לכל אלו מצטרפת הגדרה חשובה של האו"ם הנקראת "אזור מלחמה".
קשה מאד אם כך להכריז בראש חוצות על עיר אחת או אחרת כי היא המסוכנת בעולם. מוגדישו של אתמול היא לא קייפטאון של מחר, המלחמות ברחבי העולם מתחילות ומתפשטות בקצב מסחרר וסוחרי הסמים גם הם אנשים יצירתיים למדי. מה שכן ברור מהרשימות השונות הוא שמשהו כמו אותן עשר ערים, הנמצאות בעיקר באפריקה (מלחמות) ובדרום אמריקה (סמים) מככבות ברשימה באופן קבוע. רוצים דוגמאות? בואו נתחיל.
חאלב, סוריה: עשרה אנשים נהרגים מדי יום
אחת הערים החדשות ברשימה היא שכנתנו מצפון חאלב, הנמצאת בסוריה, סמוך מאוד לגבול עם עיראק, ומשמשת כאחד המוקדים הסוערים בקרבות שבין אסד ג'וניור למורדים. כתבנו מדווח כי בשנה האחרונה נהרגים בעיר שהכרנו כמולדת הפיסטוק החלבי כעשרה בני אדם ויותר מדי יום. רק בחודש ינואר בוצע באוניברסיטה של חאלב פיגוע מזוויע בו נהרגו 82 בני אדם. זה כנראה לא הספיק, מפני שפחות מחודש לאחר מכן ירו כוחותיו של אסד טיל לעבר שכונת מגורים והרגו 50 בני אדם נוספים. חוץ מהאירועים הקשים הללו, מתקיימים בעיר מדי יום קרבות קשים, הגובים קורבנות משלהם.
בגדד, עיראק: מאות אלפי הרוגים מאז 2003
נרחיק מעט לשכנה העיראקית ולבירתה בגדד, שתושביה רגילים כבר להתעורר בבוקר ולשמוע פיצוץ של מכוניות תופת במקום את קולו המלטף של המואזין המקומי. שימו לב לנתון הבא – מאז פלישת הכוחות האמריקניים לעיר בשנת 2003 ועד יציאתם בצדמבר האחרון, נהרגו בעיראק 650 אלף בני אדם, חלק נכבד מהם בבגדד, ומיליונים אחרים נותרו חסרי בית. מאז נטישת האמריקנים השתפר מעט המצב, אולם הוא עדיין נפיץ מאוד, בעיקר בעקבות פיגועי התאבדות, מכוניות תופת, מטעני צד ושאר מתנות לחג. משרדי החוץ של בריטניה וארה"ב מפרסמות באופן קבוע "אזהרת מסע" בנוגע הנסיעה לבגדד, עושה רושם שמישהו שם יודע מה הוא אומר.
קייפטאון, דרום אפריקה: 71,500 מקרי אונס בשנה
את הסיבוב שלנו נמשיך ליעד תיירות פופלרי בקרב התייר הישראלי, לפחות בשנה שבה מתקיים בה מונדיאל, קייפטאון שבדרום אפריקה. המדינה כולה סובלת מרמת פשיעה גבוהה ביותר, וקייפטאון נמצאת בהחלט במוקד העניינים. בכל שנה מתבצעים בבירה הדרום אפירקאית 71.5 אלף מקרי אונס, 14 אלף מקרי שוד ו-18.5 אלף פריצות. חברי הכנופיות הרבים מסתובבים חמושים וחסרי מעש ברחובות. בנוסף לנתונים המרנינים הללו, עמד בשנה האחרונה מדד הרציחות בקייפטאון על 62 בני אדם לכל 100 אלף תושבים, כאשר רציחות רבות בוצעו על יד מכשירי כספומטים.
אבידג'אן, חוף השנהב: כולרה, קדחת צהובה וחצבת
לפני שנעבור לערים נוספות ברחבי הגלובוס, נסיים בסיבוב קצר ובלתי מחייב באפריקה. באבידג'אן, בירת חוף השנהב, שסבלה שנים ממלמחות בין שבטיות (שהצריכו אף את התערבותו של כוכב הכדורגל של המדינה דייידה דרוגבה), נעצר בשנה שעברה הנשיא לורן גבאגו ובמקומו הוכתר – בבחירות דמוקרטיות לגמרי – הנשיא החדש אלסנה קואטרה. זה לא ממש שיפר את המצב בעיר, הסובלת עדיין מאנרכיה וממחסור בשוטרים והוכרזה גם כמוכת כולרה, קדחת צהובה וחצבת.
קינשאסה, קונגו: כנופיות רחוב ונערות פיתוי
גם בקינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המצב לא שקט במיוחד. אזרחים אמריקנים ממשיכים להיות הקורבנות העיקריים למעשי שוד מזויינים, המתבצעים בעיקר בלילות וכנופיות ילדי הרחוב המציפות את העיר הופכות לאגרסיביות יותר מדי שנה. הכנופיות הללו, כמה חמוד, משתמשות בבחורות פיתוי כמלכודת למעשי שוד. בנוסף, זרים הנמצאים בעיר עשויים להיעצר על ידי כוחות הביטחון ולשלם הרבה מאוד כסף עבור שחרורם. לא מספיק? העיר מוגדרת כמוכת כולרה מאז יוני 2011.
צנעא, תימן: חשש מחטיפת תיירים
האביב הערבי, המסתמן יותר כסתיו, נתן אותות סכנה גם בצנעא בירת תימן. בעקבות ההתקוממות בשנה שעברה נגד הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח, הקים ארגון אל קעידה תא גדול בעיר ויחד עם שותפים מקומיים ביצע שורה של התנקשויות באנשי ביטחון. ארה"ב ובעלות בריתה במפרץ , שהעלו לשלטון את סגנו של הנשיא המודח, עבד מנסור האדי ראבו, העבירו אליו כוחות ויצאו להתקפה נגד האיסלאמיסטים בעיר, אבל מצב עדיין רחוק מלהיות נורמלי. מחלקת המדינה האמריקנית ומשרד החוץ הבריטי הוציאו אזהרת מסע חמורה על צנעא, כשהחשש הגדול שלהן הוא מחטיפת תיירים מערביים על ידי אל קעידה.
מוגדישו, סומליה: דווקא יש שיפור
את הסיבוב האפריקני שלנו נסיים דווקא במגמת שיפור עם מוגדישו, בירת סומליה שנחשבה שנים רבות לעיר המסוכנת בעולם והייתה במצב מלחמה מתמיד. באוגוסט 2011 הדיחו שלטונות סומליה את הקיצונים האיסלאמיים ששלטו בחלקים גדולים של העיר, וניתן לציין כי מצב הפשיעה, הרעב והעוני שבה פחת מעט. מוגדישו, עיר שבה מתו מאז 1991 יותר ממיליון סומלים ובשנת 2008 העקובה מדם נמלטו ממנה חצי מיליון איש, נפתחה לאחרונה לתיירות. מסעדות ובתי מלון הוקמו על קו החוף ויש אפילו טיסות סדירות של חברת טורקיש איירליינס. יעד מקורי לירח דבש, לא ככה?
ומהיבשת השחורה, לשכנתנו ממזרח, הלוא היא אסיה, המשמשת בשנים האחרונות כמרכז טרור עולמי, האהוב במיוחד על אנשיו של המנוח אוסמה בין לאדן.
קאראצ'י, פקיסטן: פיגועי טרור רצחניים
אחת הערים הנחמדות ביבשת היא קאראצ'י בירתה לשעבר של פקיסטן, הסובלת באופן קבוע מפיגועי טרור רצחניים וזכתה לניקוד הנמוך ביותר במדד הבטיחות של חברת מרסר. בצדמבר 2009 נרצחו בפיגוע מחריד 40 בני אדם, בפברואר 2012 נרצחו בפיגוע כפול 30 בני אדם והמטענים עוד נטויים. קאראצ'י, עיר נמל ומרכז פיננסי גדול בה מתגוררים כ-14 מיליון בני אדם, נחשבת למשובחת עבור ארגוני פשע וטרור. שעור הרציחות בה עומד על 12.3 בני אדם לכל 100 אלף תושבים, כשסגנון הרצח הפופולרי ביותר הוא ירי מאופנוע חולף. בסרטון שהופץ ביוטיוב, מציג אופנוען רוצח שכזה עדות מצמררת בה הוא מספר כי ניתן לרכוש את שירותיו עבור 700 דולרים בלבד. "היעדים" של אותו אופנוען הם בעיקר מתנגדי המשטר ומפגינים אבל גם אנשי עסקים זרים. עם נתונים כאלה, אין פלא שמשרד החוץ של ארה"ב פרסם אזהרה אודות הסתובבות ברחובות העיר, בדגש על ימי שישי אחר הצהריים, הזמן בו מסיימים המוסלמים את התפילה.
קאבול ופשוואר, אפגניסטן: מוקדי טרור של אל קעאידה
שתי ערים נוספות המשמשות כמוקדי טרור הן קאבול שבאפגניסטן ופשוואר שבפקיסטן. בראשונה מתקיימים קרבות עזים בין הכוחות האמריקניים ליריביהם הטאליבנים ופיגועים בבתי מלון ובשגרירויות הפכו לעניין שבשגרה. מה יהיה על העיר כשיצאו ממנה אנשי אובמה בשנה הבאה? אללה הוא אכבר. פשוואר, הנמצאת על גבול הודו פקיסטן, עומדת במרכז הסכסוך בין שתי המדינות ומשמשת אף היא כבסיס מרכזי של אל קעאידה. ביוני 2011, בדרכה לבית הספר, הורדמה ונחטפה מהעיר הילדה בת ה-9 סוהנה ג'וואד. היא נשלחה על ידי אנשי הטאליבן לבצע פיגוע התאבדות במחסום צבאי כשחגורת נפץ לגופה ובדרך נס נאבקה באישה ששמרה עליה והצליחה לברוח ולספר על כך לעולם.
צ'צ'ניה, רוסיה: מוקד הכוח של המאפיה הרוסית
עוד מוקד טרור ומלחמות ארוך שנים היא חבביתם של אוהדי בית"ר ירושלים, צ'צ'ניה שברוסיה. נתון ידוע הוא כי כמות חברי המאפיה הרוסית הנמצאים בעיר גדולה בהרבה מכמות השוטרים שבה. כתוצאה מכך, 70 אחוז מ-84 מקרי הרצח המתבצעים ברוסיה מדי יום מתרחשים בצ'צ'ניה, שידועה לשמצה גם בכנופיות הקיצוניות השורצות בה וגם, כידוע, באלימות הרבה שגורמים הצ'צ'נים המורדים ומלחמתם בשלטונות.
טיביליסי, גאורגיה: פחות מסוכן מפעם
גם את הסיבוב האסיאתי שלנו נסיים במגמת שיפור. טיביליסי, בירת גאורגיה, סבלה במשך שנים מכמויות גדולות של טרור, שחיתות ופשע. בשנים האחרונות, במסגרת פתיחתה של גאורגיה לעולם המערבי, מבצעת הממשלה בעיר הבירה ניקוי אורוות רציני ואפשר לבשר כי חלה ירידה משמעותית בכמות מקרי הפשע בעיר. למרות זאת, רק בפברואר 2012 הוטמנה פצצה מתחת למכוניתו של עובד השגרירות הישראלית בטיביליסי, ככה שעדיין מומלץ להיזהר כשנוסעים לאכול שם חצ'פורי.
לא רק טרור ושלטונות מושחתים גורמים להרגשת פחד ומסוכנות ברחובות הערים. גם לסמים יש חלק נכבד בכך, במיוחד ביבשת הבאה אליה אנו שמים פעמינו – דרום אמריקה.
חווארז, מקסיקו: סוחרי סמים חסרי רחמים
העיר המסוכנת ביותר במקסיקו היא ללא ספק סיאודד חווארז, השוכנת על הגבול עם ארצות הברית, מה שממקם אותה כיעד מועדף על סוחרי הסמים.
הסוחרים בחומרים החביבים הללו הם אנשים חסרי סבלנות בדרך כלל, בעיקר במה שנוגע לכסף. סכסוכים בין כנופיות הסוחרים גרמו מאז 2007 לכמות בלתי נתפסת של 8,330 רציחות בעיר, 130 לכל 100 אלף תושבים. למרות זאת, מתגאה ממשלת מקסיקו בירידה משמעותית במקרי הרצח החל משנת 2010. באוקטובר של שנה זו היו בעיר 359 רציחות ואילו בשנה שאחריה "רק" 30. הממשלה המקסיקנית אמנם טוענת לקרדיט על הירידה הדרסטית, אולם בחברת מרסר חושבים אחרת וזוקפים את הנתון דווק לניצחונו של קרטל הסמים סילואה, שהצליח להבריח את יריביו מקרטל חוארז, יחד עם 200 אלף אזרחים נוספים, מרחובות העיר. ירידה ברציחות או לא, סיאודד חוארז היא עיר בה מסוכן להסתובב. אזור הגבול נשלט על ידי גנגסטרים וסוחרי הסמים עושים בה כבשלהם, כלומר שודדים ואונסים מכל הבא ליד.
ריו דה ז'נירו, ברזיל: אל תצאו עם ארנקים
למרות הקרנבל, נחשבת גם ריו דה ז'נירו לאחת הערים המסוכנות בעולם. התיירים הנוחתים בעיר נתקלים מיד ברשימת "עשה" ו-"לא תעשה" לטובת ביטחונם האישי, חלק מהרשימה כולל הוראה מפורשת לא ללכת עם תכשיטים ולא לצאת מהמלון עם הארנקים אלא לקחת את הכמות הנחוצה בלבד. בשנה שעברה היו בעיר 8,000 מקרי רצח, שהם כ-20 רציחות ובשנתיים האחרונות צמחה כמות הפשיעה בריו, בעיקר במקרים הקשורים באלימות ובחטיפות. קרטל סמים מקומי בשם "פיראחאס" אחראי לכך במידה רבה.
בלם, ברזיל: עבריינים vs פעילי סביבה
עיר נוספת בברזיל, המשמשת כ"שער טבעי" לסחר בקוקאין, היא בלם, השוכנת בלב הג'ונגלים של האמזונס, בשכנות לקולומביה, בוליביה ופרו, מהן מגיעות כמויות נכבדות של הסם. ג'ונגל האמזונס העבות המקיף את העיר הופך אותה למושלמת עבור הברחת סמים, ממנה הם מיוצאים לכל רחבי ברזיל והעולם. כידוע, היכן שיש סחר בסמים יש גם רצח ולכן עומד מניין הרציחות בבלם על 132.56 לכל 100 אלף תושבים. אולם האלימות אינה מוגבלת להרג בגלל סחר בסמים פר אקסלנס, סובלים ממנה גם פעילי סביבה המנסים להפריע לו... ניסיונות להגן על יערות הגשם באמזונס מסתיימים פעמים קרובות ברצח, כשברוני הסמים של בלם שוכרים מתנקשים מקצועיים כדי להוציא להורג פעילים ירוקים, תומכי רפורמת קרקעות וחקלאים קטנים שמסרבים להיכנע לסחטנות.
סאן פדרו סולה, הונדורס: אחוז הנרצחים הגבוה בעולם
אחת הערים המפתיעות ברשימה היא סאן פדרו סולה שבהונדורס, המשמשת גם היא מרכז עולמי לסחר בסמים. נתחיל במספרים, כי הם מדהימים: בשנת 2012 נרצחו בסן פדרו 1,143 מתוך 719.5 אלף תושבי העיר. אל תביאו מחשבון, זה 159 לכל 100 אלף, הגבוה בעולם בשנת 2012. המצב הקשה בעיר חייב את נסיגתו של חיל השלום האמריקני ששהה בה, לאחר שאחד מחבריו נורה ברגלו. חוץ מרצח, המצב בסן פדרו קשה מאד. עוני גדול שורר בעיר ובשלטון המקומי קיימת רמה גבוהה של שחיתות. איך קרה כל זה דווקא בהונדורס? התשובה נעוצה במלחמה בסחר הסמים במקסיקו, שהעביר סוחרים רבים למדינה השכנה. על פי מקורות זרים (האו"ם), 80 אחוז מכמות הקוקאין העוברת מדרום אמריה לצפונה, מוצאת את דרכה לסן פדרו ובמיוחד לשכונת העוני קאמלקון, הנשלטת בידי כנופיות רצחניות.
ניו אורלינס, דטרויט ופלינט: הכי מסוכנות בארה"ב
כמו הקוקאין, נעשה גם אנחנו את הדרך צפונה, לארצות הברית של אמריקה. את נתוני הפשע בארה"ב מפרסם כל שנה ה-FBI. המדד של הסוכנות האמריקנית מסתמך על פשיעה אלימה, אותה הוא מגדיר כ-"רצח והריגה שאינה רשלנית, אונס בכפייה, שוד, ותקיפה בנסיבות מחמירה". הנתונים כאן מתייחסים כמובן לשנת 2012.
"בירת הרצח" של ארה"ב בשנה החולפת היא ניו אורלינס. מולדת הג'אז, שהיא עיר ענייה יחסית וספגה כזכור מכה קשה מסופת ההוריקן "קתרינה", רואה בממוצע 95 מקרי רצח על כל 100 אלף תושבים. נתון זה מקבל משמעות מחרידה אף יותר, מכיוון שניו אורלינס מתגוררים 300 אלף איש בלבד.
עיר הפשע השנייה של ארה"ב היא דטריוט, שדורגה בשנת 2009 בראש רשימת הערים המסוכנות בארה"ב של המגזין "פורבס". על פי דו"ח ה-FBI דווחו בעיר הבוכנות 2,137 עבירות אלימות והתבצעו בה 42.8 רציחות על כל 100 אלף בני אדם.
את המקום השלישי תופסת שכנה של דטריוט, העיר פלינט הממוקמת גם היא במישיגן. בפלינט דווחו בשנת 2012 2,337 עבירות אלימות ו-83 מעשי אונס בכפייה.
עדיין חושבים שמסוכן ברחובות דרום תל אביב? זכותכם.