"אם לא תגמור את האורז, יבוא נינג'ה ויחתוך אותך", היתה אומרת אימא יפנית לילדיה לפני מאתיים שנה. הנינג'ה, שכיר חרב ורוצח אכזרי במסכה השחורה, היה בתקופה ההיא לוחם שזורק כוכבים מורעלים, מחסל בהתגנבות חרישית מתוך החשיכה, רוצח סדרתי שהיה התגלמות חוסר הרחמים.

נינג'ות (צילום: emyerson, Istock)
בתמונה: לא נפסיק לרקוד, הגרסה הבדואית | צילום: emyerson, Istock

היום, איך נגיד את זה – בוא תגיד אם זה נשמע לך מוכר: כששרדר הרשע מנסה לפגוע, צבי הנינג'ה נלחמים ברוע; ספלינטר לימד אותם שיגעון; להיות צבי הנינג'ה עם שריון.

כן.

איך נולד רוצח? ההיסטוריה של הנינג'ה

בערך באותו הזמן שבו ישו הסתובב בכינרת והטיף לשלום כלל עולמי, התחוללה מלחמת אזרחים עקובה מדם בסין. בעקבות המלחמה עזבו סינים קשי יום את ארצם הפצועה ובאו לחפש את מזלם ביפן. גם ביפן התחוללה באותה תקופה מלחמת אזרחים, אבל בכל זאת היה מי שיקבל את הפליטים הסיניים לעבודה: הסמוראים.

בלי להכנס להיסטוריה של הסמוראים, נסתפק בלומר שהם היו לוחמים אצילים ומוסריים; ולפני כל קרב הם היו יכולים לבזבז בוקר שלם על קידות ונאומים עוד לפני שחרב אחת עזבה את הנדן. הדרך המוסרית והנוסטלגית הזאת באה לעתים בעוכריהם, ולכן הם שמחו לקבל לשורותיהם שכירי חרב חדשים שיהיו מוכנים לעשות את כל מה שהם לא היו עושים: לשקר, לגנוב, להרעיל ולדקור בגב. נכנסים: העובדים הזרים מסין.

המגוייסים הטריים נשלחו על ידי האדונים הסמוראיים למשימות שונות, בעיקר בעבור בצע כסף. מעמד ביניים נוסף שניזון מדמם של הלוחמים וקורבנותיהם היה המתווכים – "סרסורי הרצח" – שקישרו בין הלקוחות לבין האדונים, דאגו לחשאיות וגזרו קופון גם אם נכשלה המשימה. הסינים החלו להתמקצע ברציחות.

לאחר זמן מה הצטרפו לשכירי החרב הסינים לוחמים נוספים: ה-Yamabushi, נזירי ההרים. זה היה שיתוף פעולה הדדי: הנזירים שמחו להשתמש בכישוריהם המפוקפקים של שכירי החרב החדשים, ואילו אלה השתמשו בשמם הטוב של הנזירים כדי להגיע למקומות ואנשים שלא היו מקבלים אותם אחרת. התוצאה: טכניקות לחימה יפניות התערבבו בשיטות הסיניות, וילד האהבה שלהן היה סינתזה רצחנית הכוללת פילוסופיה עמוקה ותובנות אנרכיסטיות. השם שניתן ללוחמה הזאת: נינג'יטסו. ולכן קראו ללוחמים: דונטלו, לאונרדו, רפאל.

מה נינג'ה לא יעשה? שיטות הלחימה של הנינג'ה

אין תמונה
תמונה שהכנסנו בשביל הפסקה: לוסי לו

חייו של לוחם נינג'ה צעיר מזכירים מסלול של לוחם סיירת שגם עבר הכשרה בשב"כ: לחימה בכלי נשק שונים, הטלת להבים, התגנבות, טיפוס, ריגול, תחפושות, רכיבה על סוסים, שחייה, צלילה, חקירות ועינויים, ושימוש ברעלים ואבק שריפה (אבק השריפה היה אסור באיסור חמור ביפן ולכן הנינג'ות אהבו להשתמש בו). יכולת הטיפוס על חומות גבוהות, כמו גם הצלילות החשאיות בחפיר הטירות, הפכו את הנינג'ות לאגדה; שמועות על כוחות על טבעיים וקסם שחור חלחלו לסיפורים שרצו ביפן, והמוניטין שלהם הלך וגדל.

פסקה קצרה שהכנסנו בשביל התמונה: נינג'ה נשית

להבדיל מהסמוראים, לוחמי הנינג'ה קיבלו גם נשים לשורותיהם. בגרסה הנשית נוספו אימונים נוספים שכללו טכניקות פיתוי, שנתנו לרוצחות החשאיות אפשרות להתקרב לקורבן בקלות. כלי הנשק הנשיים כללו סיכות ראש בצורת סכינים, מניפות מברזל ששוייף עד שהוא יכל לערוף ראשים וחלילי במבוק שירו חיצים מורעלים. אנחנו אוהבים לדמיין שהן היו כוסיות.

גם הוליווד.

יותר קל להרוג עם רובה: תחילת הסוף

בתחילת המאה ה- 19 הקיסר היפני חזר במפתיע לשלוט ביפן ופגע במעמדם של הסמוראים; הם אולצו להסתפר ונאסר עליהם להסתובב עם חרב. כן, להסתפר. האיכרים גויסו לצבא הקיסרי וקיבלו רובים חדישים שהקיסר השיג מהחברים החדשים שלו באירופה. דרך החיים הסמוראית קיבלה בעיטה בתחת ויצאה מהמשחק. הנינג'ות כיבו אחריהם את האור.

מאה שנים מאוחר יותר, כאשר הגיעה מלחמת העולם השניה והאמריקאים הגיעו ליפן, אומנויות הלחימה יצאו מחוץ לחוק. הידע העתיק בענייני הנינג'ות הלך ונעלם.

למעשה הנינג'טסו היה נעלם מהעולם ללא מורה צעיר בשם מאסקי האצומי, שהציג את אומנות הלחימה העתיקה לכולם: גם ליפנים שלא קשורים למשפחות הנינג'ה, ואפילו לשדים הלבנים מהמערב. כיום הוא נחשב למורה הבכיר בעולם לנינג'יטסו ובית הספר לניניג'ות בוג'ינקאן דוג'ו נחשב למקום עליה לרגל של אומנויות הלחימה בעולם.

הנה האצומי מרביץ לחנון מה-BBC.

מצלצל לי טוב נינג'ה: הנינג'ות כובשות את אמריקה

הנינג'ות נכנסו לבתים בארצות הברית בזכות ישראלי נוסף – הבמאי מנחם גולן, שגילה את הפוטנציאל המסחרי ביצירת סרט אקשן שבו את הרעים עם המסכות השחורות מגלמים שלושה להטוטני קרקס. הסרט "נינג'ה אמריקאי" (שכמעט זכה באוסקר!) זכה לסדרת ההמשכים ופרודיות פורנו עליזות שסחפו את אמריקה לפסטיבל נינג'ה מטורף.

אחרי ההצלחה המסחרית בארה"ב, הנינג'ה חזר גם ליפן והפך לגיבור הסרטים המצוירים והאלימים של האנימה. הילדים היפנים מאד התלהבו מהדם ומסצנות האונס הברוטאליות של הנינג'ות המצוירות, ונוצר תת ז'אנר חדש של ילדי נינג'ה חמודים שמסלול הכשרתם הקשה (ודחפיהם המיניים) מהווים את הסיפור המרכזי.

אין תמונה
קוואבנגה, מאדרפאקר

סוף דבר: הנינג'ה הופך לצב

האמריקאים ראו את הסרטים המצוירים היפניים ורצו גם. אבל המתכונת של ילדות מצוירות שמוכרות את גופן בעבור נקמה אכזרית לא נשמעה להם מוכרת במיוחד, אז במקום זה קיבלנו חבורת צבים. באופן תמוה, ההורים האמריקאים התחברו לקונספט והסבירו לילדים שצב נינג'ה חמוש בנונצ'קו שמטריד אותך מינית זה מותר ואפילו מצחיק.