מדינת ישראל נמצאת בימים אלו באחד מעימותי הטילים הקשים בתולדותיה. מאז מתקפת הטרור בדרך לאילת נורו לעבר מדינת ישראל עשרות רבות של טילים שנחתו באשקלון, אשדוד, באר שבע ויישובי הסביבה. ארגוני הטרור ברצועת עזה רואים בירי הרקטות מענה זול ופשוט ליתרון הצבאי של ישראל. הירי מאפשר להם פגיעה במרקם חיי האזרחים ויצירת מאזן אימה מול ישראל ולכן הם משקיעים זמן רב ומאמצים להשיג כמה שיותר טילים ולהאריך את הטווח כמה שיותר.
ישנו תיעוד כבר בהיסטוריה העתיקה של ירי רקטות, אולם הראשונים שעשו זאת כמתקפת טרור היו הגרמנים באמצעות טילי v-2, כשירו במהלך מלחמת העולם השנייה כמות אדירה של טילים לעבר לונדון. על בסיס טילים אלו ייצרו הרוסים את טילי הקטיושה והגראד שמוכרים לנו הישראלים. מתקפת הטילים הראשונה שספגה מדינת ישראל הייתה במהלך מלחמת יום כיפור, כאשר שיגרו הסורים טילים מסוג פרוג לעבר מטרות בישראל. הטילים נפלו בבסיס חיל האוויר ברמת דוד ומגדל העמק וגרמו למספר פצועים וטייס שנהרג. הפעם הבאה הייתה במהלך מלחמת המפרץ, כאשר 39 טילי סקאד ששוגרו מעיראק נחתו בלב המדינה.
הפלסטינים, שהבינו את המשמעות וההשפעה על אוכלוסייה אזרחית, החלו בתכנון רקטה מתוצרת עצמית וכך נולד הקסאם.
קסאם: רקטה לא מדויקת מייצור עצמי
הקסאם היא רקטה פשוטה מייצור עצמי. הדלק של המנוע הרקטי שלה מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי (דשן כימי) - התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה. הרקטה פותחה על ידי מהנדסים מארגון חמאס ויוצרה במחרטות פשוטות ברחבי רצועת עזה, כאשר רקטות הקסאם הראשונות היו עשויות מעמודים של תמרורים שמולאו בחומר נפץ.
הירי המתועד הראשון של רקטת קסאם בוצע לעבר שדרות והתרחש לפני קצת יותר מעשר שנים, ב-16 באפריל 2001. בשנת 2002 החלו הפלסטינים להצטייד באופן נרחב ברקטות והחל ייצור הקסאם 2, שהטווח שלו גדל ל-7 קילומטרים. היציאה של צה"ל משטחי הרצועה ב-2005 הקלה על אירגוני הטרור את הליך הייצור והם החלו לשפר ולהאריך את הטווח של הרקטה.
ברצועת עזה ישנם מספר ארגוני טרור, חמאס, ג'יהאד אסלאמי ועדות התנגדות ועוד, ולכל אחד מהארגונים האלה רקטות משלו - אולם כמעט ואין הבדל בין הרקטות השונות מלבד השם שהעניקו להן. תקלה מבצעית חמורה גרמה לפלסטינים להבין שיש צורך להגביר את המאמצים להשיג רקטות תקניות - בזמן עצרת ניצחון שהייתה בשנת 2005 בג'באליה התפוצצה אחת הרקטות והרגה 19 צופים ופצעה 80. הדבר הגביל את הירי לתקופה ארוכה והגביר את מאמצי ההברחות של רקטות מסוג גראד. לזה יש להוסיף את ההבנה של הפעילים ברצועה שהייצור העצמי לא גרם למספיק הרוגים בצד הישראלי.
גראד: רקטה זקנה שמגיעה רחוק
הגראד היא רקטה 122 מ"מ באורך 2.9 מטרים ועם ראש קרבי במשקל 18 קילוגרם, שמיוצרת על ידי הרוסים מאז שנות ה-60. יש לה טווח של לפחות 40 קילומטרים (המרחק בין עזה לבאר שבע) ואפקט הנזק שלה גדול בהרבה מרקטות הקסאם מהייצור עצמי. מאז תפיסת השלטון ברצועה על ידי החמאס הוברחו אלפי רקטות דרך מצרים לרצועה וההערכות מדברות על עשרות אלפי רקטות שמאופסנות ברצועה.
רקטת הגראד הראשונה נורתה לעבר ישראל במרס 2006, יום הבחירות לכנסת ה-17, והיא נפלה בחולות ניצנים. כניסת רקטות הגראד למערך טילי הקרקע-קרקע הפלסטיני הכניס ערים רבות לטווח האש, ועד מהרה הן החלו ליפול באשדוד, באר שבע וישנו תיעוד של נפילה ליד גדרה. בזמן עופרת יצוקה נעשה לראשונה שימוש מסיבי לטווח הרחוק והערים הללו ספגו כמויות גדולות של אש.
הליך השיגור של ארגוני הטרור כולל בחירת מטרה ולאחר מכן הצבת המשגר, בדרך כלל בצמוד לבתים בכדי להגן על החוליה. בדרך כלל מתבצע הירי באמצעות טיימר, כשהחוליה כבר רחוקה מהמשגר. את הגראד ניתן לירות ממשגרים מרובים על כלי רכב או ממשגרים מאולתרים - בדרך כלל חוליות המחבלים מובילות את הטילים למקומות השיגור ברכבים תמימים, כמו למשל אמבולנסים ורכבי או"ם - תיעוד לכך ראינו כאשר פרסם חיל האוויר צילומים של מזל"ט שחשפו את השיטה.
פצמ"רים ועוד הפתעות
מלבד הטילים האלה מחזיקים ארגוני הטרור כמות גדולה של מרגמות, רובן מייצור עצמי, וטילי נ"ט מדגמים מתקדמים שהוברחו במנהרות. פגזי המרגמה היו למעשה הראשונים שנפלו בתחומי הארץ עוד לפני שנורתה רקטת הקסאם הראשונה. טווח המרגמות מגיע לארבעה קילומטרים והן משמשות בעיקר לתקיפה של ישובים בעוטף עזה וכחלק ממעטפת חיפוי בתקיפה של כוחות צה"ל, כמו במתקפת הטרור בדרך לאילת. אולם ללא ספק גולת הכותרת על פי גורמי המודיעין הם טילים שונים בעלי טווח של עשרות קילומטרים שהוברחו לרצועה ויכולים, ככל הנראה, להגיע עד לת"א. טילים אלו כגון הזילזל אמורים להיות נשק יום הדין של החמאס והם יופעלו רק על פי פקודה של אחמד ג'עברי עצמו, רמטכ"ל חמאס, ככל הנראה רק כשירגישו שהם עם הגב לקיר.
עשרות אלפי רקטות שמחכות לשיגור
במשך השנים נפלו אלפי רקטות בשטח מדינת ישראל. שיא הנפילות היה ב-2008 (2048 רקטות),ומאז הסתיים מבצע עופרת יצוקה, כולל העימות הנוכחי, נורו לעבר ישראל כ-360 טילי גראד ורקטות מיצור עצמי (לא כולל מה שנפל בתחומי הרצועה ושיגורים שכשלו).
הגישה שרווחה בישראל טרם מלחמת לבנון השנייה דגלה ב"ניתן לרקטות להחליד במחסנים", אולם כבר אז היה ברור שזה לא הולך ומי שמשקיע כסף רב בקניית הטילים גם יירה אותם בסופו של יום. ארגוני הטרור ברצועה רכשו וייצרו אלפי רקטות שמחכות במחסנים לשעת פקודה, כמו בימים אלו ממש.