החודש פורסמה ידיעה על הפושע שהחליט לבגוד בחברי המאפיה הסרבית - ובתמורה הוכה בפטיש למוות ונאכל על ידי אנשי הארגון. האם המקרה הלא נעים הזה נכנס לקטגוריה של "עין תחת עין"? וכמה זה חריג בנוף של משפחות הפשע בעולם שהפושעים יאכלו זה את זה? פנינו לפרופסור מנחם אמיר, קרימינולוג וחתן פרס ישראל לקרימינולוגיה ויחד איתו יצאנו למסע אכזרי במיוחד בעולמות הפשע מסביב לגלובוס. תזדזעו לגלות שקניבליזם זאת שיטה מלאת רחמים לעומת כמה מהדברים האחרים הנהוגים בעולם.
המאפיה האיטלקית בארה"ב: נעלי בטון ושיטת השווארמה
המאפיה האיטלקית שלטה ביד רמה בארה"ב מתחילת המאה ה-20. בין המשפחות הבולטות הייתה משפחת גמבינו הידועה ולה שיטות יצירתיות לפתור בעיות מס. אחת מהשיטות הידועות היא נעלי הבטון שהיו מיוצרים אישית לכל רגל על ידי מעצב מטעם המשפחה. השיטה פשוטה: מעמידים את הקורבן בתוך גיגית, ממלאים בבטון טרי עד מעל לקרסוליים ומחכים טיפה. לאחר מכן נוסעים לגשר הקרוב, משליכים את הקורבן למים ובודקים האם הוא יצליח לשחות עד החוף עם הנעליים החדשות שלו. בינתיים אף אחד לא הצליח. פרוספור אמיר מבקש לא לשכוח עוד שיטה אכזרית נוספת מבית אנשיו של אל קפונה, שם היו תולים על וו ומנסרים. ממש כמו שווארמה, ככה ניתן לשלוח אותך למספר מקומות במקביל ולהעביר מסר בלי יותר מדי דיבורים.
ארגוני פשע בווייטנאם: עכברים רעבים בשק
"כנראה שככל שארגון פשיעה פרימיטיבי יותר ככה הוא אכזרי יותר", קובע פרופסור אמיר. ניקח לדוגמא את ארגוני הפשיעה בווייטנאם שידועים באהבה שלהם לחיות – על חשבון בני אדם שלא נראים להם טוב בעין. ישנם מספר סיפורים שמעידים על שיטת פעולה לעינוי לפני המוות בתוככי ארגוני הפשיעה מווייטנאם, אם זה בכדי להוציא מידע או סתם להוציא שם אכזרי לחברים בארגון. בשיטה הזו חוטפים את הקורבן, מכניסים אותו לכלוב קטן ככל הניתן כאשר ידיו כבולות מאחורי גבו, כך שהוא פשוט לא יוכל לזוז כמעט כלל ואז מלבישים לו על הראש שק עם עכברים שהורעבו במשך מספר ימים. מפה ניתן לטבע לעשות את שלו, ובסופו של דבר הארגון יוצא מרוצה והעכברים שבעים. בקשר לקורבן, אם הוא יישאר בחיים יש דפי משוב בסוף.
היאקוזה: פשיטת עור אחת שווה אלף מילים
ליאקוזה ביפן ישנה זיקה חזקה מאוד למסורת, מספר לנו פרופסור אמיר, ולכן עד לא מזמן אנשי היאקוזה היו עובדים בעיקר עם סכינים ותערים למיניהם. עם הזמן לארגונים אחרים הופיעו אקדחים ונשק חם והנפנוף בחרב עזר בעיקר להרחיק זבובים אז גם הם היו צריכים להתקדם טכנולוגית. אבל בלי שום קשר לסכינים ורובים, אחת מהשיטות היותר מסורתיות של היאזוקה קשורה לאסתטיקה היפנית שמאוד מאפיינת את הארגון: מחממים סיר גדול עם מים רותחים, מכניסים את הקורבן לתוכו ומבשלים על אש גדולה. לאחר מכן כאשר האדם, או מה שנשאר ממנו, נהייה רך אפשר לפשוט לו את העור בחתיכה אחת. את העור משמרים ומציגים לראווה לכל בעל עסק שתרצו להוציא ממנו כמה פרוטות. לרוב זה די משכנע.
ארגוני פשע ברוסיה: קבורה בחיים ונמלי אש
הרוסים הם עם נפלא, אם כי יש לו דימוי קצת אכזר משום מה. אולי בגלל המנהגים של ארגוני הפשיעה במעצמה הקרה שידועים ביצירתיות האכזרית שלהם – כמו למשל המנהג של לקבור אנשים בעודם בחיים. אגב אנחנו לא מדברים על סתם קבורה; הרוסים דאגו לקבור את הקורבן במעבה היער, במקום שלא ישמעו אותו כשהוא צורח. ואם זה לא מספיק, הקבורה נעשתה כך הצוואר והראש מחוץ לאדמה – וסמוך לקן של נמלי אש. אם לקורבן יש מזל הוא ימות מצמא לפני שהנמלים יגיעו אליו. אם אין לו מזל זה הולך להיות לא נעים, כי עקיצה של נמלת אש גורמת לתחושת צריבה איומה שנמשכת בין כמה שעות לכמה ימים - ואם יש לך אלרגיה זה יכול להוביל למוות. אז אל תשכחו להראות פנקס חיסונים לחוטפים.
סין: מפרידים ראש מגוף ללא מגע יד אדם
שיטה דומה לקבורה הרוסית ניתן למצוא בחולות סין. ישנן עדויות על מקרים בהם מכניסים אדם כפות לבור צר בחול טובעני ייחודי כאשר הראש נשאר מעל לפני השטח ומחכים, החול עושה מה שחול יודע לעשות הכי טוב וזה להתהדק סביב הגוף, עד שלאחר מספר ימים יש לך ראש שמנותק משאר הגוף וכל זה ללא מגע יד אדם. פשוט קסם.
דרום אמריקה: שחיטה הפוכה
אין ספק שאת אהבתם לבשר של הדרום אמריקאים הם משליכים על כל דבר, אפילו על רצח. אחת הדרכים שתועדו היא תליית גופה שתלויה על עץ מהרגליים כאשר הראש לכיוון האדמה. עכשיו כל מה שצריך הוא לפתוח וריד באזור הצוואר וזהו, הודות לכוח הכבידה הקורבן יגסוס לאיטו וימות, לא מבלי שהוא יחשוב טוב מאוד על מה שהביא אותו לסיטואציה הזו. אם הכל ילך לפי התוכנית גם אין סיבה שיישארו ראיות, אנחנו הרי מדברים על דרום אמריקה, מישהו או משהו כבר יאכל את גוש הבשר שתלוי לראווה באמצע שום מקום.