אנחנו חיים בחברה אלימה. זאת לא רק תחושה, ולא רק הצהרה שמגיעה בעקבות גל האלימות האחרון והסיפורים המזעזעים שנחשפים בתקשורת, אלא עובדה אמיתית מאוד. עובדה נוספת היא שהמשטרה לא יכולה להיות בכל מקום, ולכן מדי פעם אנחנו צריכים להגן על עצמנו או על מי שקרוב לנו. הבעיה הגדולה כאן היא שאנחנו לא יודעים מה באמת מותר לנו לעשות ואיפה עובר הגבול בין הגנה עצמית לתקיפה שדינה מעצר וגרוע מכך.
מקרה שאירע לאחרונה בארצות הברית וזכה לתהודה בכל העולם ממחיש את הבעייתיות של הנושא הזה. מדובר באב שתפס גבר שהטריד מינית את בתו בת ה-4 והיכה אותו עד לכך שגרם למותו – מקרה המזכיר מאוד את הסרט "עת להרוג", רק שהפעם מדובר באבא אמיתי, ילדה אמיתית והרוג אמיתי. כמו בסרט, גם במקרה הזה האבא יצא מהסיפור ללא כל נזק – השריף בטקסס אמר שזכותו של אדם להגן על משפחתו, וכפי שהתפרסם השבוע, לא הוגש נגדו כתב אישום.
האם גם בארץ אדם שהיה מכה למוות גבר שהטריד מינית את בתו היה יוצא זכאי? מסתבר שהחוק בארץ לא היה ממהר כל כך לאפשר זאת.
הצלחת להפסיק את המעשה? תפסיק להרביץ: שישה תנאים להגנה עצמית
"טענת הגנה עצמית קיימת בחוק העונשין", מסביר עו"ד שי רודה, מומחה למשפט פלילי שייצג בעברו אנשים שטענו להגנה עצמית – אבל מוסיף שבתי המשפט, שניתחו את ההגנה הזאת, קבעו שכדי שהיא תחול צריכים להתקיים לא פחות משישה תנאים מקדימים. במקרה של האב שהרג את המטריד של בתו, אומר רודה, התבצעה תקיפה שלא כדין: "המעשה של ההטרדה כמובן מעורר בחילה, אך יש פה תקיפה שלא כדין לדעתי. ההגנה יכולה להתבצע באותו רגע. היא לא חלה כאן כי מרגע שהאבא בא המטריד הפסיק את המעשה". מה שניתן לעשות, במקרה הזה, היא להשתמש בסמכות עיכוב. "בכל מקרה, אני בטוח שאם הוא היה נותן לו קצת מכות הוא לא היה מועמד לדין בארץ".
אז מה צריך לקרות כדי שבית המשפט יקבל את הטענה שלך שאלה לא היו סתם מכות אלא הגנה עצמית?
קודם צריך שיתקפו אותך שלא כדין. אם הצד שתוקף אותך עשה זאת עם סיבה חוקית (למשל, כדי להתגונן) לא תוכל לטעון שמדובר בהגנה עצמית. "החוק הפלילי מדבר על סוגים שונים של תקיפה", אומר עו"ד רודה. זה מתחיל ביריקה או דחיפה פשוטות ומגיע גם לחבלה של ממש. "אם יש למישהו סכין והוא מנסה להשתמש זה כמובן בסדר לתקוף אותו", אומר רודה. "היה מקרה של עורך דין שספג איומים על חייו", רודה מספר. "וכשנתקל בתוקפים שהיו עם לום ירה באחד מהם והרג אותו. באותו רגע נסע למשטרה ואמר שירה בו". עורך הדין הזה קיבל זיכוי מוחלט.
צריך להיות בסכנה מוחשית. במקרה של גדי ויכמן ז"ל, שנדקר כאשר ירד לבקש שקט, הנער הדוקר לא יוכל לטעון הגנה עצמית. אלמנט שני הוא קיומה של סכנה מוחשית לפגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו שלו או של זולתו של מי שהשתמש בהגנה העצמית. "אם אתה הולך ברחוב עם חברה שלך אתה יכול להגן עליה, זה לגיטימי כמובן, אבל תסכים איתי שאם בא מישהו, דוחף אותך או נותן לך סטירות או אגרופים זאת לא סכנה מוחשית לחיים שלך. אתה יכול לתקוף אותו בחזרה בשביל לעצור את זה. לירות בו לא יהיה סביר". לדוגמא: טענה של הנער שרצח לכאורה (לפי כתב האישום) את גדי ויכמן ז"ל, שגורסת שויכמן נגח בו ומכיוון שכך הוא דקר אותו, לא תוכל להתקבל לפי עוה"ד. "אין מידתיות במקרה הזה", הוא אומר. "דין נגיחה לא כדין דקירה".
סכנה מיידית: אם מישהו מכה אותך, מותר לך להגן על עצמך. אם הוא מפסיק – אתה יכול רק לעצור אותו. "אם בא מישהו ודוחף אותך והולך אז אין סכנה. במקרה כזה אין טעם לתקוף אותו בחזרה. משמעותו של תנאי זה היא כי על ההגנה להתבצע רק ברגע שהמעשה דרוש באופן מיידי כדי לעצור את התקיפה. ברגע שהצלחת לעצור את התקיפה על ההגנה להפסיק. התנאי הזה נדרש כדי לעצור את התקיפה ולהיות מיידי. אם בן אדם תקף ואז ברח, מותר לך לרדוף אחריו, לתפוס אותו ולהפעיל כוח בשביל לעצור אותו. אבל הכוח שאתה מפעיל אמור להיות מידתי". כדוגמא הוא מספר: "היה מקרה של מישהו שדחף מישהו לסירוגין ובהמשכים. דחף, הפסיק, וכן הלאה. במקרה כזה אפילו שיש הפוגה מותר לך להפעיל נגדו כוח כדי להפסיק את התקיפה העתידית אם יש כוונה לתקוף עתידית. זה מקרה שמישהו תוקף אותך והוא לא הולך מהמקום. תקיפה בהמשכים. לא נקודתי רגעי. מותר לך אפילו שיש הפוגה למנוע את התקיפה העתידית".
אל תתגרה. אסור לך להיכנס למצב בהתנהגות פסולה תוך שאתה צופה מראש את התפתחות הדברים. רודה: "זה אומר שאסור להתגרות בצורה כזאת שתמשוך אש ובן אדם יתקוף אותך, לאחר מכן תפעיל נגדו כוח ותגיד שמדובר בהגנה עצמית. זאת התנהגות לא נכונה".
נחיצות: האם היית חייב להשתמש בכוח שהפעלת? "תנאי זה בוחן אם ניתן היה להדוף את התקיפה בדרך שהיא פחות פוגענית כלפי תוקף", אומר רודה. "אם מישהו נשכב עליך ונותן לך עם לום בראש ונתת לו עם אבן בראש והוא נהרג – עומדת לך ההגנה. כמובן שיש לבחון אלטרנטיבות אחרות לפעולה. הנחיצות היא גם באיכות וגם בכמות. האם היו אלטרנטיבות אחרות לפעולה והאם ניתן היה לנקוט בכוח מועט יותר".
פרופורציה: סטרו לך? בעיה שלך (אך מותר לסטור בחזרה). "נדרש יחס ראוי בין הנזק הצפוי מפעולת המגן לנזק הצפוי מהתקיפה. זה מקביל לתנאי הקודם". לדברי רודה, זה נקבע בפסק דינו המפורסם של השוטר שחר מזרחי שירה בעבריין שברח וטען טענת הגנה עצמית. רבים יצאו נגד הרשעתו. טענת בית המשפט הייתה שלא הייתה פרופורציה.
דוגמא נוספת היא המקרה של הנער באונס בגן העיר. "במקרה של החניון גם אם הוא היה מאשפז את האונס אני לא חושב שמישהו היה מעמיד אותו לדין, כל עוד זה נעשה בשביל לעצור את האונס הזה. כאן הנזק הצפוי מהתקיפה הוא שהוא יאנוס אותה". לדבריו, ישנה משמעות גם ליכולתך הפיזית. אם אתה קראטיסט שבמכה אחת יכול להרוג אותו יש לכך משמעות. "אם אתה נחות ולא קראטיסט אז אתה יכול להשתמש ביותר כוח כי לא מתייחסים אליך כאל מומחה לעניין".
ערסים בכביש ופריצה לבית: מה עושים בתכל'ס?
הפירוש המשפטי הוא חשוב, אבל רובנו ככל הנראה לא נתחיל להיכנס לשיקולים משפטיים במצב אמת. ביקשנו מעו"ד רודה להתייחס למקרים מהמציאות הישראלית המבאסת שיכולים לקרות לכל אחד מאיתנו:
מישהו נכנס בך מאחור עם האוטו ומתחיל להרביץ לך: "מותר לך להגיב להשתמש בכוח סביר על מנת לעצור את התקיפה. ההגנה צריכה להיות רק לשם עצירת התקיפה ולא ללמד אותו לקח".
מישהו פורץ לך לבית: "יש את חוק דרומי, שאומר שאפשר להגן על בית מגורים, בית עסק או משק חקלאי מגודר. החוק אומר שמותר לאדם לעשות מעשה שדרוש באופן מיידי כדי להדוף את מי שהתפרץ לביתו".
מישהו קילל את חברה שלך: "ברור שאסור לך לגעת בו. גם אם מישהו העליב אותך והשפיל אותך. התקיפה שלא כדין היא משהו מוגדר".
חבורה של ערסים מתיישבת לך על האוטו: "בטח לא מצדיק לתקוף אותם".
ואם הם זורקים לך אבנים על הדירה? "תרד ומה תעשה להם? אין לך סכנה מיידית לחיים".
נניח שיש מקרה שמשטרה לא באה. "אלה דברים שמרגיזים. אבל מבחינה משפטית לא הכול צודק".
כלל נוסף שחשוב לדעת הוא שאסור להחזיק נשק. "החוק אומר שמי שמחזיק סכין או אגרופן מחוץ לתחום ביתו, עליו להוכיח שהחזיק למטרה כשרה ואם לא אז הוא צפוי למאסר 5 שנים", אומר רודה. אז מובן מאליו שזה עונש המקסימום ושהוא לא מתקיים, אך באותה נימה אומר עוה"ד רודה ש"לאחרונה בתי משפט השלום בתל אביב גוזרים מאסר בפועל על מי שהעבר שלו נקי".