ג'יפ בשביל גבר זה הרבה יותר ממנוע גדול, ארבעה גלגלים וכמה חתיכות מתכת. ג'יפ זה כוח, זה אגו, זה מפץ טסטוסטרון. רק שבשנים האחרונות מתיישבות מאחורי ההגה שלו יותר ויותר נשים שנוסעות להוריד את הילדים בגן, או חוזרות הביתה עם מושב אחורי מלא בשקיות מהסופר.
רוב האנשים שקונים היום ג'יפ לא מתקרבים בכלל למצות את הפוטנציאל הגלום במפלצת שרכשו, מה שהופך ג'יפאים אמיתיים לזן נדיר. מה זה ג'יפאים אמיתיים? כאלה שמחזיקים ג'יפ ישן וחבוט ומטונף קבוע בבוץ; כאלה שדוהרים כל שבת במדבר בתחתונים בלבד, מדלגים מעל סלעים ומפליצים ענני אבק; כאלה שמניחים שתי ידיים על ההגה ופינק פלויד פול ווליום ברקע, ואז מקבלים מבט מזוגג בעיניים ושוקעים עמוק בסטלה.
נתן פליישר, ג'יפאי ותיק , סוג של גורו מוטורי ובעל עסק לתיקון ושדרוג רכבי שטח בשם "הנדסת חלומות", הוא אחד כזה. תן לו לספר לך איך מגיעים לזה.
מה עדיף: חדש ומלהיב או שרוט ומגניב?
השאלה הראשונה שג'יפאי טו-בי צריך לשאול את עצמו היא מה נכון לרכוש: ג'יפ חדש, יקר ומאובזר כמו אלה שרואים בערוץ אגו, או ישן, מרעיש ומתפרק כמו של הדוד המטורף שלך שחזר לאחרונה מטיול ג'יפים באוסטרליה. פליישר לא משאיר מקום לספק: ג'יפאי מתחיל צריך את הג'יפ הכי מאובזר שיש. בדיוק כמו שלא תוכל לרוץ מרתון אם כל מה שעשית עד עכשיו זה פטרולים מסביב לשכונה, גם ג'יפאי לא יכול לקפוץ ישר להארד-קור.
ההארד-קור, תתפלא, הוא דווקא ג'יפ הכי ישן ופשוט, מה שנקרא בעגה הג'יפאית "טרקטור". בשביל טרקטור צריך מיומנות ואתה, שמעולם לא נהגת בג'יפ, זקוק כרגע לבסט אוף דה בסט. אתה צריך ג'יפ ממוגן, מוגבה, עם כל האפ-גריידים האפשריים. כזה שיאפשר לך לעשות את כל הטעויות האפשרויות ועדיין לצאת בזול, עם כמה שפחות עצמות סדוקות.
נכון, זה יקר יותר, אבל כשאתה מנסה לעבור סלע בפעם הראשונה, כדאי שזה יהיה עם ג'יפ שיודע לפצות על המגושמות שלך. אחרת תבלה כל כך הרבה במוסך עד שתקלל את עצמך על כל שקל שחסכת.
מהקל אל הכבד
קנית ג'יפ, מברוק. מה עכשיו? יש כמה פאזות שכל ג'יפאי עובר לפני שהוא הופך מחיקוי טייוואני זול לדבר האמיתי, ואין קיצורי דרך. קבל הצצה למה שמחכה לך:
1. אתה גבר כובש שצריך לסמן טריטוריות
ביום הראשון שאתה מקבל את הג'יפ אתה מחפש את הגבעה הכי בת זונה בשכונה ומנסה לטפס עליה. אחרי שתכבוש את הפסגה הזאת, אתה עומד להרגיש לא רק התעלות רוחנית עצומה, אלא מוכנות נפשית לכל משימה.
2. אתה אבא מתלהב שחושב שהוא כה מגניב
בסופ"ש הראשון שמגיע אתה אורז את המשפחה ויוצא לאנשהו, לא לפני שאתה מעמיס על הרכישה החדשה את כל מה שנדמה לך שצריך, ומתגאה בזה שהחיה הרעה שלך יכולה לעמוד בזה. אם זה בקיץ, אין ספק שהנסיעה תהיה לחוף הים, ולו רק כדי להתענג על העובדה שבמקום לסחוב צידניות אתה יכול להגיע עם ה-4X4 שלך ממש עד למים, ועל הזין הפקחים. אם זה לא בקיץ, כנראה שתתפרע על איזה מסלול עפר ביער, בין שולחנות הפיקניקים.
3. אתה מרגיש כמו גבר במלכודת, ואתה לא טועה
בשלב הזה אתה מסכים להצטרף לאחד הטיולים של הדוד המטורף שלך או זה שעשה לך חשק לג'יפ מלכתחילה. הוא לוקח אותך למסלול קל יחסית, שבשבילך נראה כמו קלירנס יציאה מהחיים, ובזמן שאתה מנסה לנווט בין הבולדרים ולהמשיך לנשום, הוא מתפוצץ מצחוק על חשבונך. זה בסדר, כל אחד עובר את הזובור הזה. כשתהיה ג'יפאי ותיק גם אתה תעשה את זה לאחרים. מילה של פליישר.
4. אתה עדיין אבא מתלהב, אבל בסטייל
אחרי שעברת את טקס החניכה של הפאזה הקודמת, אתה מחליט להראות למשפחה שלך ממה אתה עשוי. אז אתה לוקח את האישה והילדים באמצע החורף, מוצא את השלולית הכי עמוקה וטובענית בסביבה ולוחץ על הגז. האישה צורחת מפחד, הילדים עושים במכנסיים וגם אתה קצת חושש, אבל עובר דרכה באדישות כאילו אתה משה בים סוף. עכשיו לאף אחד אין ספק מי לובש את המכנסיים בבית.
5. אתה מרגיש חנוק ומהרהר בטרייד-אין
טיולי ג'יפים בשטח הופכים אצלך להרגל, אבל מה, הג'יפ החדש שקנית מתחיל להיראות פחות ופחות אטרקטיבי. אשתך כבר לא נהנית ממנו כי רוב הזמן הוא מתאושש במוסך מהכסאחים שאתה מעביר אותו בשבתות, וכשהיא כן רואה אותו הוא נראה כמו פח זבל של עדויות לטיול האחרון שעשית עם החבר'ה.
בשלב הזה אתה מגיע למסקנה שכדאי למכור את המפלצת זוללת הדלק הזאת ולקנות אוטו ישן יותר ונחמד לא פחות, בהרבה פחות כסף. אז אתה קונה איזה טרקטור, סופה אולי, או איזה לנדרובר ישן, ובכסף שנשאר קונה אוטו קטן לאישה שתהיה מבסוטה ותרד לך מהגב.
מברוק, גבר: עכשיו אתה ג'יפאי אסלי. מכאן והלאה זה רק אתה, הכלי שלך, הבוץ והסלעים. וכן, סחתיין על התחתונים.
