נכון, אני פמיניסטית. אני לא מצפה שישלמו עלי בדייטים וכו', אבל אני לגמרי חושבת שאתם, הגברים, מתחתם את כל הגבולות ושכחתם מה זה כבוד בסיסי והשקעה מינימלית. לכן הטור הזה (השלישי בסדרת הטינדר שלי) אולי יבלבל אתכם, אבל הוא דרך מצוינת לחתום את נסיונותי להפוך אתכם למשתמשי טינדר טובים יותר בפרט, ופרטנרים טובים יותר בכלל. שנתחיל?
על מריחות וזרימה
יצא לי לקשקש בטינדר במשך ימים ארוכים, וגם יצא לי לקבל הצעות מהרגע להרגע. נסו להיות ברורים וקונקרטיים. מצד אחד, זה נחמד לפתח שיחה קלילה (שעוברת לוואטסאפ בשלב מסויים כי הצ'אט של הטינדר די מעיק וגם כי וואטסאפ זה לא חתונה) - כל עוד היא מגיעה לחוף מבטחים. מצד שני, זה כיף להפגש, בטח אם זה מסתדר בקלילות עם יין/בירה/קפה. אבל אל תגרמו לי להרגיש שאנחנו מאוננים תוך תרגול שיטה טנטרית וזה לעולם לא יגיע לכדי זה שאני אראה את זיו פניכם היפות, ומאידך, אל תגרמו לי להרגיש שכל פעם שאתם מציעים להיפגש זה כי נפתח לכם חלון בלו"ז. אפשר לסיים מערכת יחסים התכתבותית קצרה בגוסטינג עדין, אם הבנתם שאתם לא מעוניינים ואפשר לשמור שעתיים-שלוש פנויות כמה ימים מראש לדייט המיוחל.
תזיזו את עצמכם
אני לא מבקשת שתאספו אותי, מי רוצה להתמודד כבר בפגישה הראשונה עם העצבים של חיפוש חניה, ועוד ביחד? אני גם לא מצפה שתכינו לכבודי ארוחת ערב של שלוש מנות, בנוסף, צעדים אובר-ג'נטלמניים כמו פתיחת דלתות והזזת כיסאות לא עושים לי את זה גם ככה. אבל! בבקשה, אל תזמינו אותי לשאכטה. כל אחד ואחת מחפשים להרגיש שרוצים אותם ויש משהו בהשקעה בסיסית שקשור לתחושה הזאת. אז אם אני טורחת להתקלח, להתלבש להתיז על עצמי איזה בושם ולמרוח אודם, גם אתם יכולים לפחות לזרוק על עצמכם ג'ינס ולהציע את הבר השכונתי הקרוב לביתכם. אני לא שוללת דייט ביתי - אבל זה בתנאי שתשאלו איזה יין אני אוהבת (לבן יבש, תודה).
הקשבה, עניין, התלהבות
דייטים ראשונים או מפגשים דרך אפליקציות הם דבר מביך. החלק הכי נורא הוא תעודת הזהות שאנחנו נאלצים לדקלם - מה שמכניס לאירוע אווירה של ראיון עבודה. אבל אין מה לעשות, אנחנו שני אנשים שלא מכירים זה את זו, ולא נמצאה עד היום דרך הרבה יותר טובה להכיר חוץ מלשאול "אז מה אתה עושה בחיים?". עכשיו, זה יישמע כאילו אני לא צריכה להגיד את זה, אבל בין הסיפורים שלכם על הסטארט אפ שהקמתם עם חברים או חוויות נשכחות מהטיול הגדול - אתם חייבים לשאול, להתעניין ולהקשיב לצד השני. תסגלו לעצמכם הנהונים מנומסים, תפקחו את האוזניים, תגלגלו את השיחה בשאלות המשך. דייט הוא לא וואן מן/וומן שואו, לא באתם לתת הרצאה ולא לשמוע אחת. זו הזדמנות להכיר אדם חדש ובשביל זה צריך לנהל שיחה שכוללת הקשבה, עניין והתלהבות.
סוגיית החשבון
בואו נדבר על זה. אני לא מצפה שיזמינו אותי, אתם אולי חושבים שכן אפילו שאני אומרת שלא. אבל באמת - אני לא מצפה שיזמינו אותי! מצד שני חשוב לזכור שקמצנות היא הטרן אוף הכי גדול בעולם. אז בוודאי אל תתחילו להתחשבן מי אכל מה וכמה כוסות יין כל אחד שתה. ומעל הכל - אם אתם כבר מבולבלים ולא יודע איך לפתור את זה - עדיף לדבר על המצב בהומור ובפתיחות.
טיפ לסיום: מקוריות!
כי כמה בחורה יכולה לקרוא בטינדר: "היי, מה נשמע? (:". לפעמים עובר לי בראש, שבכל מקרה אין לי איך לענות על השאלה הגנרית הזאת שפותחת שיחה, כי אתם לא יודעים עלי שום דבר אז מה זה עוזר שאתם שואלים לשלומי, אני בחיים לא אענה לכם שתכלס די חרא. אולי זאת אשמתי שאני לא מרגישה בנוח כל-כך מהר לתוך מערכת היחסית לחשוף בפניכם את האני האמיתי שלי, אבל בכל מקרה לא יזיק לכם לגוון בשאלות פתיחה קצת יותר חמודות, משעשעות והרות גורל כמו: "בורגר קינג או מקדונלד'ס?". (ברור שמקדונלד'ס, אבל הצ'יפס - של בורגראנץ'). עכשיו קחו את הטיפ הזה ותמרקרו אותו - כי זו חברים, כנראה העצה הכי טובה שאני ובנות מיני יכולות לתת לכם.