הנה הוא הגיע! עוד שבוע שבו אתם שלחתם שאלות שמחזקות את העובדה שמקצוע הפסיכיאטריה עדיין רלוונטי בימינו. אנחנו לא נבזבז זמן ונלך ישר לשאלה הראשונה. והשבוע אנחנו מתחילים מהמים העמוקים! יאיר, חבר ג'ינג'י יש לציין, ניגש אליי השבוע ושאל מה הרעיון שעומד מאחורי קרום הבתולין מבחינת ביולוגית – האם יש לו שימוש אמיתי בטבע?

מחכה במיטה (צילום: munkat, Istock)
היא מנסה להגיד שיש סודות שלא מספרים | צילום: munkat, Istock

טוב, אז זו שאלה מעולה והאמת שמדובר על אחת הסוגיות החזקות שעולם הרפואה עדיין לא שלם עם התשובה לגבייה, כמובן שישנו ציבור ענק בכל העולם שהתשובה ברורה לו וזה כדי לדעת האם האישה בתולה או לא. אבל איך לומר את זה בעדינות, כנראה שלא לזה התכוונה המשוררת "אימא טבע" כשהיא יצרה אותנו מבחינה אבולוציונית. אז מה הרעיון? מאיפה הוא מגיע בכלל?

אז דבר ראשון חשוב לנו להבין שקרום הבתולין הוא רקמה רירית שמאוד שונה מאישה לאישה. היא מופיעה בכל מיני מינים של יונקים ויש אפילו ציפורים ודגות שנולדות איתו. הקרום יכול לבוא בכל צורה אפשרית, לעיתים שלם, לעיתים מחורר, לעיתים בכלל לא קיים. הוא יכול להיות גמיש כל כך שאפילו חדירה לא תקרע אותו או דק כל כך שמתיחה טובה בבלט תקרע אותו. אז אין שום חוקיות לעניין הזה וזה ממש לא יכול להעיד בוודאות על נקבה בתולה.

אז למה הוא נוצר? כנראה שאין לו סיבה מיוחדת. מדובר על שארית אבולוציונית של התפתחות, לדוגמא: כאשר הפה שלנו מתפתח אצל עוברים הוא גם חסום בקרום שהופך להיות דק יותר ויותר עד שהוא נקרע לבסוף ויש לנו פה – מאין כניסה לתוך גוף האדם, כנראה שזה גם הרעיון שעומד מאחורי קרום הבתולין, אבל היות והוא נמצא במקום הרבה יותר מוגן בגוף האישה, הוא מוגן יותר זמן עד שבא מישהו או משהו שקורע אותו. אז לסיכום, (וגם כי אנחנו תמיד אוהבים לפנות לקהל הנשים הפמיניסטי שקורא אותנו באדיקות) קרום הבתולין הוא בעיקר סוגיה תרבותית שהעולם הפטריארכלי המציא את החשיבות שלו כעוד כלי לשליטה בנשים. אז ביום האישה הבא, כולנו שמים קרום קטן על דש הבגד. לאות הזדהות כמובן.

"לאון תשמע רגע כל שבוע אני קורא את הטור שלך וחושב וואי איזה שאלות מפגרות יש לאנשים ותמיד רציתי להיות מפגר אז ככה – אני וחברים כל פעם שאנחנו מעשנים נרגילה לכולם יש פתאום דחף לחרבן משו דחוף אז השאלה אם יש קשר בין עישון לבין החירבון... תודה מעומק הבטן סבא אליעזר והגזר".

מעשן בשירותים (צילום: mastermousepatrol)
ספר לי עוד על כמה זה מזרז תהליכים | צילום: mastermousepatrol

סבא אליעזר היקר, אני אוהב אותך ואת השאלה המגניבה שלך, אז בוא נשים מאחורה את האינטריגות וניגש לגלות את התשובה יחד.

עישון מזיק לבריאות. אז אל תעשנו, סבבה?. יופי, עכשיו אחרי שאמרתי את זה בוא נראה מה קורה, כנראה שרובנו המוחלט מכיר את הצירוף המדהים והמשעשע לעיתים של תנועת מעיים חריפה מיד לאחר השאיפות הראשונות מהסיגריה לרוב אבל זה חל גם על נרגילה. ומדוע זה מתרחש באמת? בין אלפי החומרים המסוכנים והממכרים שיש בסיגריות או בטבק הנרגילה שלך, הידוע בהם הוא הניקוטין. הניקוטין שאנחנו שואפים נקלט בכל מיני קולטנים בגוף שלנו שנקראים אצטילכולין ומגיעים למחזור הדם ואז אנחנו מרגישים את האפקט שיוצרת הסיגריה כמו הגברת לחץ הדם והמרצת מחזור הדם, אדרנלין עולה ועוד.. בין היתר יש לנו המון קולטני ניקוטין גם במעיים שלנו. אז מן הסתם כאשר אנחנו שואפים מהניקוטין זה מעורר את המעיים שלנו וגורם להם לעבוד מהר יותר ובעצם לדחוף את הצואה שלנו החוצה ביתר זריזות מה שמביא לנו את התחושה שהגיע הזמן ללכת למקום פרטי יותר.

חשוב לציין שזה לא תמיד קורה, צריך שיהיה "משהו בתנור" בשביל לזרז אותו, אם אתם מדליקים סיגריה מיד לאחר שיצאתם מהשירותים, לאו דווקא תרגישו משהו. אבל יש גם מצב אחר, למעשנים באופן קבוע נוצר אפקט בו המעיים ממש תלותיים בניקוטין. הקולטנים רגילים שמשהו מגיע (לרוב בסביבת הבוקר) ומזרז אותם לעבוד, זה יכול להגיע למצב שבלי זה הם פשוט לא עובדים ואכן אנשים שנגמלים מעישון סובלים הרבה פעמים בעצירת תנועת מעיים (לא משהו שיכול לגרום למוות, אז זה לא תירוץ להמשיך לעשן).

גילוי נאות: השבוע מישהו, מישהי או משהו שאל אותי מדוע מחלקים לסטודנטים את הכובע המרובע המוזר הזה? אני מצטער שאני לא זוכר מי, אז איפה שלא תהיה תודה לך על השאלה ומצטער שאני לא יכול לתת לך קרדיט..

מה שכן, זה נותן לי חופש לבחור כל שם שאני רוצה בשביל להפנות כלפיו את התשובה שלי, אז אדולף! (סתם הדבר הראשון שעלה לי בראש.. לא רומז לכלום..) אל תדאגי (אדולף זו בת בדמיון שלי..), אני אענה לך על שאלתך.

כובע סטודנטים (צילום:  Photo by Flash90)
הנסיינית שלנו בודקת אם לאון יכול לענות על השאלה גם שמסיחים לו את הדעת | צילום: Photo by Flash90

תראי, כיום הכובע המרובע שאין לו שם אחיד אגב, מחולק בטקסי סיום של אקדמאים ולעיתים אפילו בבית ספר תיכוניים בעיקר בארה"ב. כמובן שהרעיון העיקרי שלו הוא לסמן מעמד של כבוד מסוים. במקרה הזה של כבוד אקדמאי, אבל לא תמיד זה היה כך. הכובע הוא גלגול של אלפי שנים ומסורות שהתערבבו יחדיו ויצרו את הטקס שאנו מכירים היום (וכנראה גם הוא ישתנה עוד כמה שנים טובות..) אם ננסה לשחזר את מקור הכובע נוכל להגיע לאזור אירופה של ימי הביניים ואפילו מעט לפני, שם היו אנשים שהולכים עם 'בירט' שמזכיר את צורתו של כובע הסטודנטים של היום ברעיון שהוא יושב על הראש עם חלק עליון שטוח שכזה, רק פחות מוגזם. אם נמשיך לחזור אחורה בזמן נגיע לעוד מספר כובעים שעיצובם דומה אך שונה ולדוגמא ברומא של המאות ה-13-14 יכולנו לראות שכובעים אלו נועדו בשביל לסמן סטודנטים או אמנים או בכלל מה שהם הגדירו "אנשים הומאניים" שלומדים.. מאין מעמד כבוד בחברה שהייתה רגילה להעביר את הבוקר בגריפת צואת חיות המשק.

כמובן שאם אנחנו מדברים על אירופה של ימי הביניים איך אפשר לשכוח את הכבוד שרכשו לכוהני הדת הקתוליים ואכן ניתן למצוא עדויות בצורת ציורים של כל מיני כהני דת בדרגות גבוהות עם כובעים שמזכירים את צורת הכובע הסטודנטיאלי של היום בתקופות שונות. בתכל'ס מאז ירד כוחו של הכובע, אם פעם הוא היה ממש מסמן מעמד של כבוד, היום כל ילדה שסיימה י"ב במגמת עקרות בית מקבלת את הכובע והגלימה ששכרו בשבילה לאותו הערב. אז מצטער, תשובה אחידה של האדם שהמציע את הכובע הזה אין. אבל יש המון כובעים דומים שמסמנים מעמד שונה בתקופות שונות, קחי את כל ההיסטוריה לבלנדר והנה לך התוצאה.

ולסיום, חברה טובה שמנסה את עולמה בתחום המשחק שאלה אותי השבוע מדוע כשהיא הולכת לאודישנים אז בעצם היא ניגשת למבחן בד, או במילותיה: "עדיין לא ביקשו ממני לסרוג שום דבר במבחן הבד הזה".

לאפ דאנס באקס פקטוור (צילום: צילום מסך מתוך youtube)
בשבוע הבא: כמה בד צריך כדי להצליח במבחן בד? | צילום: צילום מסך מתוך youtube

גברתי השחקנית. אומנם לא ביקשו ממך לסרוג אבל יש הגיון מאחורי מבחן הבד של ימינו, שימי לב איזה מנה אני מבשל לך:

היום קוראים לזה 'אודישן' בלועזית, אך בעברית אנחנו עדיין מקפידים על 'מבחן בד' וזאת מכיוון שפעם היו מקרינים סרטים רק בקולנוע ורק על גבי מסך ענקי שעשוי כולו מבד. אנחנו עדיין יכולים לראות שאריות ארכיאולוגיות לתקופה הזו כל פעם שיש משחק של ליגת האלופות באיזה מוצב מבודד של צה"ל עם מקרן וסדין על המיגונית. מה גם שבמשך תקופה ארוכה עולם הקולנוע באמת היה נקרא בעברית כ"עולם הבד" מאותה סיבה בדיוק. היום אומנם כבר מייצרים את המסכים מכל מיני חומרים הרבה יותר מותאמים טכנולוגית ועמידים. אבל זה עדיין לא מצדיק את מחירי המזנון, הופ! נפלטה לי ביקורת חברתית.. מצטער, כנראה שאכלתי יותר מדי.

ועכשיו, הקינוח! המילה אודישן שהשתמשת בה בהתחלה, מאיפה היא הגיעה בכלל? הו! אז ככה: חדי העין בטח הבחינו כי המילה נגזרת מהמילה אודיו. שמע.. והמילה אודישן שמקורה במאה ה-19 באה לתאר דווקא מבחן כניסה לעולם התיאטרון (בו חשוב שישמעו אותך טוב) ולאחר מכן התגלגלה לעולם הרדיו (עדיין, רעיון השמע חזק שם) ודווקא על עולם המצלמות היא מדלגת מבחינת ההיגיון, אבל מה לעשות שלא הכול הגיוני בעולם והמילה תפסה את מיקומה גם בעולם הטלוויזיה והקולנוע. יש? אין כמו לתפור שתי תשובות במחיר אחת.

אם לא ידעתם את התשובות לכל השאלות פה למעלה, כנראה שיש עוד דברים שאתם רוצים לדעת. אז שלחו שאלות בפייסבוקאפשר גם בתגובות למטה או ב-men@mako.co.ilואולי נשלח את לאון אליכם באמצע הלילה עם התשובה ומסיכת סקי.

>> בשבוע שעבר: האישה עם השיער הכי ארוך בעולם