הפאב "פראג" הוא למעשה שני פאבים שונים לחלוטין בקונספט. ברגע שנכנסים אליו, רואים חדר רחב ומעוצב היטב, עם רהיטי עץ, כורסאות נוחות, פסנתר וספרים – מקום קלאסי עם אווירה נעימה. מצד שני, ברגע שנכנסים אליו שומעים את “I’m Blue”, להיט הטכנו שרדף אותי במשך חלק ניכר משנות התיכון. כך זה ממשיך בכל חלק של הפאב; התפריט מציע ויסקי משובח לצד קוקטיילים גרועים, על קירות השירותים יש ציפוי אריחים מהודרים, והתמונות שעל הקירות מתנגשות עם דגלי הבירה שתלויים מהתקרה. שלא לדבר על ערוץ האופנה שמשודר בטלוויזיה הפינתית. החלוקה הבוטה ביותר היא שבסוף השבוע המקום מפוצץ עד אפס מקום, בזמן שבאמצע השבוע הוא ריק לחלוטין.
פיצול האישיות הזה לא נגמר פה. המקום אמנם מאפשר כניסה רק מגיל 18, אבל פה הסינון נגמר. יש פה בני שלושים ומעלה שבאים כדי לשבת בסטייל ולהזמין מבחר מוצלח של אלכוהול ומאכלים, ולמולם יש צעירים שבאים לשתות יחסית בזול ולשמוע מוזיקה שכנראה עושה להם את זה.
הפאב הכי סלאבי בירושלים
אבל, יש דבר אחד שנכון כמעט לכולם: אם אתה מגיע לפראג, אתה כנראה רוסי. זה אחד מהפאבים הכי סלאביים באזור מרכז העיר, ורוב הלקוחות הקבועים שלו הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, על שלל גיווניהם. אם אתה לא נראה ממש מזרחי, יש סיכוי סביר שהמלצרית תפנה אליך ברוסית לפני שתנסה עברית.
אם אתה מחפש בחורות, מומלץ לך לבוא עם טעם ברור וידוע: כשביקרתי במקום כל הבנות היו בלונדיניות לחלוטין – הרוסיות, וגם הסטודנטית הבריטית ואחותה התיירת – ונראות בהתאם. נשמע לך מעניין? אז שים לב שלרוב הבנות במקום היה לפחות מלווה אחד בגובה ורוחב שהבהירו שאת הפיק-אפ שלך כדאי לך לעשות במקום אחר. כזה הוא הפראג: אנשים באים למקום כדי לשבת עם מי שהם באו איתו, והמקום מתאים את עצמו לכך – השולחנות עגולים ומיועדים לכך שאנשים ייפנו אל היושבים איתם ולא יביטו ביושבים סביבם.
יש הנחה לקבוצות?
וכאן טמון היתרון הגדול ביותר של הפאב הירושלמי: זה אחלה מקום להגיע אליו בחבורה. רוב השולחנות מתאימים לשישה יושבים ומעלה, יש הרבה מרחב ובימים בהם הוא פחות עמוס (כלומר, ריק) גם לא חסרה פרטיות. אמנם המוזיקה נוראית – ממש מתאמצת להיות כזו, עם כל הטכנו של שנות התשעים – אבל היא מושמעת בווליום סביר לחלוטין, ולא מפריעה לשיחה. המלצריות נחמדות ומלבד עמודים בודדים אין שום דבר שקוטע את קשר העין לבר, מה שאומר שהן זמינות כמעט כל הזמן אם חשקה נפשך בשירות.
כצפוי ממקום שעמוס בסוף השבוע וריק בשאריתו, האוכל לא כשר בעליל והתפריט עלול להכאיב לליבם של הקרובים למסורת – מספר המנות שכוללות חזיר תפתיע גם את חובבי הבשר הלבן שמביניכם. מה שכן מבחר המאכלים רחב, והמחיר שלהם נמוך, כך שיש אפשרות סבירה לחלוטין לשבת ולאכול בלי לרוקן את הארנק. מצד שני, האלכוהול לא כל כך מגוון, אך שוב, המחירים סבירים לחלוטין. רוב האנשים יימצאו שם מה לשתות, במחיר שמתאים לכל הגילאים וההכנסות.
בסך הכל, ה"פראג" מתאים כמעט לכולם – אלא אם כן אתה לא רוסי, שומר כשרות ונוהג להגיע לפאבים כדי להתחיל עם בחורות.
פראג, ריבלין 3, מתחם נחלת שבעה, ירושלים.
פתוח: גל יום מ-18:30 ועד אחרון הלקוחות.
מחירים: נמוכים.
הגבלת גיל: 18