אלכסנדר: מרגישים רק אחרי יותר מבקבוק אחד

אלכסנדר היא אחת מבירות הבוטיק הישראליות עם השם הכי מוכר בתקופה האחרונה. היא מגיעה ממבשלה ליד נחל אלכסנדר, ולנו לפחות זה נדמה שאנחנו רואים אותה בכל מקום (אבל אולי זה בגלל שהמשרד שלנו מלא בבקבוקי אלכסנדר שהגיעו לבדיקה). אנחנו די מחבבים את בירה אלכסנדר; אפשר לשתות המון ממנה, היא קלה, ובסך הכול היא לא רעה במיוחד. לרעתה ייאמר שמדובר בבירה קלה מדי; דמיינו לרגע מים בטעמים, ואז תעשו את המקבילה בבירה. בקיצור, בירה שאתה מרגיש רק אחרי שאתה שותה יותר מבקבוק אחד - אם זה טוב או לא, תחליטו לבד.
מחיר:
15 שקל לבקבוק.

אין תמונה
אנחנו די מחבבים אותה. בירה אלכסנדר

פאבו: לא תוקפת את הגרון באגרסיביות

אחת המתחרות של אלכסנדר היא בירת Pavo, שמגיעה ממבשלה בזכרון יעקב. גרסת ה-Israeli Pale Ale של פאבו קלילה ממש כמו אלכסנדר מהסעיף הקודם, מה שגורם לנו לתהות האם כל הבירות הישראליות החדשות, אלה שמגדירות את עצמן כבוטיק, מפחדות לתקוף לנו את הגרון באגרסיביות כמו שאנחנו אוהבים. אבל אל תתנו לאגרסיביות שלנו לבלבל אתכם; פאבו היא בירה טובה. לא בטוח שהיא מצדיקה את המחיר, אבל מומלץ לנסות.
מחיר:
28 שקל לבקבוק.

אין תמונה
מצדיקה את המחיר? בירה פאבו

ג'מס בלייזר: יש לה טאצ'

ממש כמו שפה בערוץ הגברים הכנו בירה ביתית לגמרי לבד (הסיפור המלא של בירה mako נמצא פה; מומלץ לנסות בבית), גם מגזין הגברים בלייזר, לו אנחנו תמיד אוהבים לפרגן, החליטו לעשות מעשה ולעשות בירה משלהם: קבלו את בירה ג'מס בלייזר.

אבל בעוד אנחנו פתחנו מפעל ביתי בסלון והשתמשנו בכישורים מפוקפקים, בבלייזר חברו למבשלת ג'מס בפתח תקווה והשתמשו בכישורים המקצועיים של ג'רמי וולפלד ודניאל אלון, שני האמריקנים שפתחו את המבשלה. התוצאה: טובה. ג'מס בלייזר, בירה מסוג אייל חום, היא בירה ששמחנו לשתות. בבלייזר לא התיימרו לתאר את הטעם שלה באופן ספציפי, ואנחנו זורמים; כן נגיד שהיא דומה למדי לבירות פופולריות יותר, מה שלא אומר שאין לה הטאצ' המיוחד שלה. בקיצור, אהבנו.
מחיר:
13 שקל לבקבוק (הכול לצדקה בשנה הראשונה).

אין תמונה
למה לא לפרגן? בירה ג'מס בלייזר

סמואל אדמס דאבל בוק: אחלה גימיק

אולי זה הטעם הישראלי שלנו, אבל לא היה אחד מאתנו שסיים את סמואל אדמס דאבל בוק עם חיוך מרוצה. מגוון הטעמים (בין היתר תפוח עץ וקרמל), יחד עם האלכוהול החזק (9.5%, בירת הלאגר החזקה ביותר שסמואל אדאמס מייצרת) גרם לנו לחשוב על מגוון משקאות שלא קשורים לבירה. הבירה הייתה מתוקה מדי, הטעמים היו דומיננטיים מדי. המשפט "זה אחלה גימיק, אבל זו לא אחלה בירה", חזר על עצמו כמה פעמים. יתרון אחד לבירה על פני המתחרות הסטנדרטיות יותר: הטעמים נשארים בפה הרבה אחרי, ומי שאוהב את המתוק המוזר הזה, בטוח ייהנה בסוף, ואפילו יתפוס ראש טוב.
מחיר:
25 שקל לבקבוק.

אין תמונה
הטעמים נשארים בפה הרבה אחרי. סמואל אדמס
בפעם הקודמת טעמנו את הטקילה הכי טובה שנוצרה אי פעם