תשמעו סיפור: לפני שנתיים יצאתי לדייט עם בחור מקסים, וגם הדייט עצמו היה מקסים, אבל איכשהו לתואר מקסים היה חסר תיאור נוסף, למשל – מרגש.
נפרדנו כידידים, ולמחרת, כשהוא סימס לי שהיה לו ממש כיף, עניתי לו שגם לי, אבל שעם זאת, היה חסר לי משהו. לתשובה שלו לא ציפיתי, "יודעת במקרה מה חסר לך? כי אני בדיוק בדרך לסופר". מילא שצחקתי בקול רם והלחצתי את השכנים - אבל ההודעה הזו שלו ממש גרמה לי לחשוב שיש מצב שאני מפספסת מישהו מיוחד.
כשגבר מגיב בצורה כזאת לדחייה מאישה, או ממקום עבודה, הוא מציג את עצמו כבעל בטחון עצמי גבוה וזה, חברים, כובש יותר מכל שריר או ריבועים בבטן (אבל אל תוותרו עדיין על החדר כושר, כן?).
בואו נהיה כנים, דחייה היא אף פעם לא עניין שנעים לקבל. אמנם לא מעט אנשים אוהבים להגיד שהם היו מעדיפים שהצד השני יהיה זה שיסיים את הקשר ויפטור אותם מהקושי להגיד "זה לא אתה זאת אני", אבל זה נכון רק במקרה שאתם לא ממש מעוניינים - אז על מי אנחנו עובדים.
בניגוד למקובל לחשוב, דחייה היא לא עניין קל גם לגברים ולא רק לנשים - גברים פשוט יותר מתורגלים בה כי הם נוטים ליזום יותר רומנטית כמו גם עסקית. פעם שמעתי הרצאה של יזם מצליח שטען שאם נשים רוצות להצליח בעולם הסטארטאפ , כדאי שיתחילו עם כמה שיותר גברים ויתרגלו לדחייה על מנת לפתח חסינות מסירוב של משקיעים. כן, דחייה לרוב מתפרשת אצלנו כהכרזה שאנחנו שווים פחות וגוררת פגיעה בדימוי העצמי.
כשאנחנו מעוניינים בבת או בן זוג עתידיים או בעבודה שמוצאת חן בעניינו, האכזבה מונעת מאיתנו פעמים רבות להגיב לדחייה בשיווין נפש, ואחת הדרכים להפגין ביטחון עצמי מול דחייה היא ההומור. כדי שנוכל להגיב לדחייה בהומור, אנחנו נדרשים לשים את האגו בצד, ולהבין שהפגיעה היא אמנם אישית, אך לא אומרת דבר על האיכויות שלנו. הומור הוא כלי נהדר להפגין אהבה עצמית, כזו שתגרום לצד השני לשקול שוב את הדחייה. במקום, "האמת היא שגם אני לא חשבתי שאנחנו מתאימים אבל חיכיתי שזה יבוא ממך" - ללכת דווקא על: "באסה, מקווה שיחזירו לי את המקדמה על האולם, בקיצור, חבל, את מותק אמיתית ובהצלחה ענקית ותעדכני אם יש לך אחות תאומה".
ככל שהקשר מבשיל ככה קשה יותר להגיב בהומור ששימוש בו מצריך קבלה עצמית. בתחילת הדרך עדיין אין היקשרות, ולכן הדחייה נתפסת כפחות כאישית. אז אם אתם מתחילים עם מישהי מקסימה בבר או בפייסבוק והיא משיבה ב"יש לי חבר", אז במקום להגיב ב"תירגעי, מי רצה אותך בכלל?", אפשר לענות ב"סבבה, זה לא מפריע לי" או "מה? רק אחד? זה נורא בודד! חברים זה שמחה!".
בספר שלי "עד החתונה זה יעזור" – למצוא אהבה בעזרת הומור, אני גם מדגישה לא רק כמה חשוב לדעת לקבל דחייה בהומור, אלא שאפילו יותר חשוב מזה הוא לדחות יפה בעזרת הומור. תזכרו תמיד שגם אם אתם לא מעוניינים - יש מצב שבעתיד תהיו נואשים - אז תשאירו דלת פתוחה, וחוץ מזה, יש קארמה באוויר, אנחנו קודם כל בני אדם ורק אחר כך פנויים פנויות.
אז אם מישהי מתחילה איתכם (או מישהו מתחיל איתכן, או מישהו מתחיל עם מישהו, בקיצור, הבנתם), תמיד תדחו תוך כדי שאתם מרימים לו או לה. "פעם ראשונה שאני מצטער שאני לא פנוי"; "אתה מהמם, חבל שפוליגמיה לא חוקית בארץ כי אני תפוסה" או כל אופציה הומוריסטית אחרת, ותזכרו: הומור לא בא להסתיר את הרגשות האמיתיים שלכם אלא רק לתווך את מה שאתם באמת מרגישים בצורה נעימה יותר לשני הצדדים, וגם, בסוף, יום אחד תבוא מי שתגיד לכם כן - אז מה זה משנה מה קרה שם לפני.
אודליה יקיר, היא מרצה לשימוש בהומור בעסקים ובזוגיות, מאמנת לדייטינג ומחברת ספר ההדרכה "עד החתונה זה יעזור" – למצוא אהבה בעזרת הומור. לקריאת פרק במתנה מהספר ולרכישת הספר ולפרטים על הרצאות, סדנאות וליווי אישי - לחצו כאן.