makoland

מלך השמיים: למה יש ירח?

הירח הוא המלך הבלתי מעורער של שמי הלילה - אורו חזק, והוא היחיד שבגלל קרבתו אלינו אפשר לראות בלי טלסקופ. למה צורתו משתנה במהלך החודש ומדוע לעתים ניתן לראותו גם ביום?

אמיר ברנט ונצח פרביאש | גליליאו צעיר | | פורסם 03/01/11 13:32:16

הירח מקיף את כדור הארץ וחוזר לאותו מקום בשמים בכל 29 ימים וחצי. בזמן שהירח מקיף את כדור הארץ חלקים שונים שלו מוארים על ידי השמש, וחלק מהאור זה מוחזר מהירח ומגיע לכדור הארץ. כך אנחנו רואים את הירח וגם את הלוויינים - גם האור שפוגע בהם ומוחזר אלינו מקורו בשמש.

הליקוי בדרך מחזורי הירח | צילום: חדשות 2

מופיע ונעלם

בימים שונים של החודש, הירח נראה שונה. בתחילה לא רואים אותו כלל, אחר כך הוא מקבל צורת בננה גדלה והולכת, ואז הופכת לחצי עיגול ולעיגול מלא. באמצע החודש בדיוק הוא מתחיל לקטון, עד שהוא נעלם לגמרי.

השינויים האלה נקראים "מופע הירח". לוחות השנה העברי והמוסלמי עושים שימוש במחזוריות של מופעי הירח כדי לקבוע את החודשים. זו הסיבה לכך שבתחילת החודש העברי לא רואים את הירח, ולעומת זאת באמצע החודש הירח מלא. כדי להתאים את לוחות הירח עם הלוח הגרגרואיני, שעושה שימוש במחזוריות השמש, נקבע שבכל מחזור של 19 שנים, שבע מתוכן מעוברות, כלומר יש בהן שני חודשי אדר.
מופע הירח ביום מסוים קשור לזווית שנוצרת בין הקו המחבר את השמש עם הירח ועם כדור הארץ. כאשר הזווית הזו שווה ל-0 מעלות הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, ואז צידו המואר לא נראה כלל מכדור הארץ. זהו מולד הירח, וזה גם הזמן שבו ייתכנו ליקויי חמה שבהם הירח מכסה את השמש. טיול לילי בדרך לירושלים: נחל חלילים הירח מופיע גם ביום | צילום: איציק מרום

כאשר נוצרת זווית ישרה (90 מעלות), חצי מפני הירח המוארים פונה גם אל כדור הארץ ואנו נראה חצי ירח. זה קורה פעמיים בכל הקפה של הירח סביב כדור הארץ, לכן נוכל לראות חצי ירח פעמיים בחודש. כאשר הזווית שווה ל-180 מעלות, החלק המואר הוא גם החלק שפונה לכדור הארץ. אז נראה ירח מלא, הקרוי מילוא הירח, ואז ייתכן ליקוי לבנה שבמהלכו כדור הארץ מטיל צל על הירח.

ומדוע בימים מסוימים הירח נראה גם ביום? זה קורה כשהאור שחוזר ממנו חזק יחסית, מכמה ימים אחרי מולד הירח ועד כמה ימים לפני המולד הבא. דווקא באמצע החודש בדיוק, כשהירח בהיר מאוד, אי אפשר לראות אותו ביום. בלילה הזה הירח זורח עם שקיעת השמש ושוקע עם זריחתה למחרת.

 

אפלה מוארת

התופעה שהעסיקה את האדם שנים ארוכות היא העובדה שבכל פעם שנביט בירח נראה את אותם אזורים, ואף פעם לא את הצד השני. אף על פי שהצד שאיננו רואים אינו אפלל כלל, וגם הוא מואר על ידי השמש, הוא זכה לכינוי "הצד האפל של הירח". אבל יותר מדויק לומר “צידו הרחוק של הירח” - ההסבר לתופעה המעניינת הזאת ניתן כאשר אסטרופיזיקאים הבחינו באפקט פיזיקלי שנקרא סינכרון , כלומר התאמת זמני הסיבוב של גרמי שמים. במקרה של המערכת המורכבת מכדור הארץ והירח, הסנכרון ביניהם מתבטא בכך שמשך ההקפה של הירח סביב כדור הארץ שווה למשך הסיבוב שלו סביב עצמו, לכן אנו רואים בכל פעם את אותו צד בדיוק.

הצד המרוחק של הירח, זה שאינו נראה מכדור הארץ, צולם בשנת 1959 על ידי החללית לוּנָה 3. זו הייתה החללית השלישית ששיגרה ברית המועצות באותה שנה. התמונות חשפו בפני המין האנושי את חלקו הלא נודע של הלוויין הוותיק שלנו. ההבדל משמעותי בין שני צדדיו של הירח הוא הימות, אזורים כהים שאפשר לראות בקלות גם מפני כדור הארץ. אגב, בניגוד לשמם, הם יבשים לחלוטין ואין בהם אפילו טיפת מים אחת - הצבע הכהה נוצר מנוכחותם של שפכי לבה עצומים מתקופות קדומות בהיסטוריה של הירח. מהצילומים התברר שהשפכים האלה נמצאים בעיקר בצידו הקרוב של הירח, כמעט שאינם קיימים בצד הקרוב אלינו.

הנחיתה על הירח,ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין מתוך וידאופדיה הנחיתה על הירח | תמונת AVI: החדשות

חלק ניכר ממה שאנחנו יודעים על הירח הגיע בזכות 12 אסטרונאוטים אמריקאים, שביקרו על פניו בשנים 1972-1969 במסגרת שש משימות מְאוּיָשׁוֹת. הם שהו שם כמה שעות עד שלושה ימים. העדויות שאספו – אבנים, דגימות חול וקרקע ומכשירי מדידה שהותירו – תרמו לנו ידע עצום על השכן הקרוב.

 

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו צעיר, נובמבר 2010

לקבלת גליון של גליליאו צעיר במתנה לחץ כאן

להזמנת מנוי

ותקבלו את כל הסיפורים ישירות לפייסבוק שלכם
תגיות: ירח   מדע   טכנולוגיה  
תגובות

הוסף תגובה

 
שם
נושא
תוכן
 
ביטול  |  
מקרא: = תגובה ללא תוכן   = תגובה עם תוכן