הכו את המומחה!

שאלה מציאותית: מה זו "תוכנית ריאליטי" ומי המציא את המונח הזה?

תוכניות הריאליטי הומצאו על ידי איש בשם ריאליטיקוס השני, שחי בתקופה קדומה, והוא הגה את הרעיון אחרי שהאח הגדול שלו החליט לעשות לו מעשה קונדס ולנעול אותו בחדר לשלושה חודשים תוך כדי שהוא נותן לו משימות. טוב, ברור שזאת לא באמת הסיבה (ותודו שזה לא ממש מעשה קונדס נעים).

מציאות עולה כל דימיון | תמונת AVI: mako

המילה "ריאליטי" לקוחה מהשפה האנגלית והמשמעות שלה היא "מציאות". סגנון התוכניות הזה זכה לשם "תוכניות מציאות" כי הן מציגות את המציאות כפי שהיא ולא מחזה מתוסרט ומבוים, כמו בסדרות דרמה. הסגנון הזה הפך לפופולרי רק בשנים האחרונות, אבל האמת היא שעוד משחר ההיסטוריה של הקולנוע יצרו המון סרטים דוקומנטריים (תיעודיים) שמציגים קטעים מתוך המציאות ולא קטעים מבוימים.

בעוד שבקולנוע התופעה הייתה ידועה ומוכרת, אנשים לא אהבו ליצור סרטים דוקומנטריים לטלוויזיה. עד שהגיעו שנות ה-90. בערוץ המוזיקה MTV הופקה תוכנית חדשה ומעניינת שקראו לה “החיים האמיתיים". בתוכנית הזו לקחו כמה אנשים צעירים משכבות שונות של האוכלוסייה, שמו אותם בדירה אחת וצילמו את כל מה שקרה בתוך הבית. לפתע הצופים בבית גילו דרך לגיטימית לחלוטין להציץ לתוך חייהם של אחרים בלי להרגיש שהם עושים משהו אסור או לא חוקי.

כמה תכניות ריאליטי אתם מכירים? | תמונת AVI: mako

התוכנית מיד תפסה תאוצה וקהל הצופים דרש עוד ועוד דברים דומים. כך נולד סגנון תוכניות המציאות או “הריאליטי". עם השנים הרעיון השתכלל. החלו להפיק סביב הרעיון הפשוט הזה גם תחרויות מורכבות כמו תחרויות שירה, תחרויות הישרדות, תחרויות ריקוד ועוד.

כל אלה חרגו קצת מהרעיון המקורי של להניח מצלמה ולראות מה קורה. עד שהחליטו לחזור מעט לרעיון המקורי ויצרו את “האח הגדול" שבמהותו דומה מאוד לתוכנית הישנה משנות ה-90, “החיים האמיתיים". נכון שאין שם ממש התבוננות אמיתית לחייהם של אנשים, אבל זה עדיין מבדר ומעניין, לא?

שאלה עייפה: איך נרדמים? ולמה לא מרגישים כשנרדמים?

מדענים טוענים שהדרך הכי יעילה להירדם היא כאשר פיית השינה מגיעה אלינו כשאנחנו מכורבלים במיטה ומפזרת על העיניים שלנו אבקה מיוחדת שגורמת לנו לעצום את העיניים ולחלום. טוב, האמת היא שהתיאוריה הזאת כבר מזמן לא משכנעת (אף שפעם באמת חשבו שזאת הסיבה להירדמות).

נומי נומי | צילום: Jamie Grill, GettyImages IL היום יודעים שכמו כל דבר בגוף האדם, השינה מתחילה ונגמרת במוח. כאשר אנחנו עייפים והגוף זקוק לשינה ולמנוחה, המוח מתחיל בסדרה של תהליכים שגורמים לנו להרגיש עייפים ובסופו של דבר להירדם. כאשר אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו כבר במיטה ומוכנים להירדם, המוח שולח חומרים מיוחדים לגוף כדי לגרום להם להתנתק מהשליטה שלו.

כן, כשאנחנו נרדמים המוח שלנו מנותק משאר הגוף וזו הסיבה שאנחנו רפויים וחסרי הכרה. זו גם הסיבה לכך שאנחנו לא מרגישים את רגע ההירדמות. תדמיינו רגע שאתם מפעילים מחשב ואז כאשר הגיע הזמן לישון ואימא ואבא מבקשים מכם לכבות את המשחקים ולהיכנס למיטה, אתם מבצעים כיבוי למחשב.

בשלב זה המחשב מתחיל לעשות סדרה של פעולות שבהן הוא סוגר את כל המערכות ולבסוף מעביר פקודה לניתוק החשמל משאר החלקים. ברגע שהחשמל מנותק הוא כבר לא פועל, ואם הוא לא פועל הוא לא יכול לדעת שום דבר.

אופס, נרדמתי | צילום: Barbara Peacock, GettyImages IL

ככה גם אנחנו. ברגע שאנחנו נרדמים, החושים שלנו מתנתקים ממרכז הבקרה שלנו (המוח). אנחנו אמנם לא ממש מנותקים לגמרי כי רחשים עלולים להעיר אותנו, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהיות ערניים ומודעים לסביבה שלנו. ברגע שאנחנו נרדמים אנחנו כבר נמצאים בעולם שכולו חלומות, ואין לנו שום דרך להבין שכבר נרדמנו. למעשה, רק כאשר אנחנו מתעוררים אנחנו מבינים שהרגע ישנו ושפספסנו את התוכנית האהובה עלינו בטלוויזיה. איזה מעצבן זה, נכון?

לאן שולחים שאלות? לכתובת האי מייל: yeladim@maariv.co.il

>> את המדור המלא וכתבות נוספות של "מעריב לילדים" תוכלו לקרוא בגיליון השבוע. רוצים להצטרף לחודש היכרות?

>> תחרות פורים מטורפת: רוצים לזכות במצלמות שוות?