(בת 14) לפני חצי שנה בערך התחלתי לגרום לעצמי להקיא. אני יודעת שזה לא בריא ומזיק, אבל  עשיתי את זה מספר פעמים כשהייתי במצוקה או משהו דומה. בהתחלה המינון שלי היה פעם בשבוע, אך לפני חודשיים התחלתי להגביר אותו והקאתי לפחות פעמיים ביום. לפני כשבועיים גיליתי שזה עלול לפגוע במחזור, ואני חושבת ששלי מאחר ולא מקיום יחסי מין או משהו דומה. אם זה פגע לי במחזור - האם המחזור שלי ישוב מתישהו או שזה תמידי? האם יש דרך להפסיק להקיא מבלי ללכת לאשפוז? כי כרגע אני מצליחה להוריד את המינונים. מקווה שתוכלי לעזור לי!

את מספרת שהתחלת להקיא כשהיית במצוקה, ובאמת רוב הבנות שמוצאות את עצמן מקיאות מבטאות בכך מצוקה שיכולה להיות קשורה להמון דברים, ואצל כל אחת היא שונה. חשוב להבין שההקאה עצמה היא רק סימפטום, רק דרך לבטא קושי שלרוב הוא עמוק וקשה יותר, ולעתים קשור לתחושת הערך העצמי שלנו. אנחנו למעשה מנסים, באופן סמלי, "להקיא" החוצה את מה שכואב לנו באמת. המעגל העצוב הוא שמיד אחרי ההקאה יש לפעמים תחושת הקלה, אך לרוב היא רגעית, ואז אנחנו מנסים לשחזר אותה שוב ושוב ללא הצלחה.

הקאות תכופות אכן יכולות לפגוע בסדירות של המחזור, אבל מעבר לכך הן מזיקות מאוד לנפש ולגוף, ועלולות לגרום לשחיקת והתפוררות השיניים, נשירת שיער רצינית, כאבי בטן ונפיחויות, נזקים לכבד ולכליות, קרעים בוושט, דיכאון, עייפות וסכנת מוות ממשית. את כותבת שאת לא רוצה לפגוע בעצמך ולכן התחלת להוריד את המינונים של ההקאות, אבל כדי להפסיק את ההקאות לגמרי חייבים לברר מהי הבעיה שגורמת לך ללכת ולהקיא - מהו הדבר שבאמת כואב לך?

על התשובה הזו לא פשוט לענות לבד, וכיוון שההקאות חייבות להיפסק כמה שיותר מהר, אני מפצירה בך לטפל בעצמך בהקדם. בטיפול לא חייבים להתאשפז, אבל מאוד כדאי שתלכי להיפגש עם איש מקצוע כמו פסיכולוג כדי שלא תהיי לבד. כמו כן, ישנם מרכזים ומרפאות להפרעות אכילה שניתן לפנות אליהם – את יכולה לגשת למבוגר שאת סומכת עליו שיסייע לך למצוא עזרה במקום הקרוב למקום מגורייך. בטיפול יעזרו לך להתמודד עם המצוקה האמיתית שאת חשה, ובמקביל את גם יכולה לקרוא מעט בעצמך על מחלת הבולימיה באינטרנט.

דנה בכר היא פסיכולוגית קלינית מתמחה בנוער ובמבוגרים