(בת 16) מעריב לנוער שלום. כבר חודש בערך שמאוד מגרד לי בשד הימני. זה גירוד כזה שבא והולך, אבל הוא קורה כמעט כל יום. אין לי פריחה או אדום או עקיצה או משהו כזה – זה פשוט מגרד. קראתי באינטרנט שזה יכול להיות סימן לסרטן וממש נלחצתי! האם זה נכון? מה זה יכול להיות?

גירוד בעור השדיים בדרך כלל מצביע על מצב שפיר שלא קשור למחלת הסרטן. הסיבות השכיחות לגירוד בעור השדיים יכולות להיות תגובה אלרגית לבד של הבגדים, גירוי כתוצאה מחוסר אוורור של האזור ותגובה לריסוס  של בושם או דאודורנט. לפעמים גירוד עור השדיים עשוי להיות קשור לשינויים הורמונליים או יובש של עור. במקרים נדירים גירוד עור השדיים יכול להיות סימון ראשוני למחלת סרטן השד, אך בעיקר כשהוא מלווה בפצעים לרוב באזור הפטמה והעטרה. בכל זאת, מומלץ להיבדק אצל רופא.

ד"ר טטיאנה דורפמן, רופאה כירורגית בכירה  של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה

*

 (בן 14) מאז שאני קטן אני מרגיש שאני בעצם בת בגוף של בן. קראתי על זה הרבה ואני הולך לקבוצות תמיכה של נערים כמוני, אני יודע בדיוק מה זה אומר, אני יודע שאפשר לעשות ניתוח לשינוי מין וזה מה שאני רוצה לעשות. השאלה שלי היא האם מותר לי לעשות ניתוח כזה בגילי ללא הסכמת הורים? ההורים שלי מאוד שמרנים, הם יודעים על המחשבות האלה אבל הם שולחים אותי לכל מיני טיפולים מוזרים כי הם מקווים שזה יעזור. אני בטוח בהחלטה שלי ורוצה ניתוח. האם מותר לי בגילי?

אני רואה שאתה מאוד מודע ומאוד נחוש בקביעה שלך לגבי עצמך. זה בסדר גמור וכל הכבוד שאתה מדבר על זה, משתף ובעיקר גם הולך לקבוצת תמיכה. מאחר שלא נפגשנו ולא נבדקת על ידי, תשובתי אינה מתייחסת אישית אליך, אלא באופן עקרוני. ביצוע ניתוח לשינוי מין אינו רק עניין של הסכמת ההורים. הוא מותנה בתהליך ממושך של  תמיכה וייעוץ, ורק בגיל 16-17 ניתן לגבש החלטה על ביצוע הניתוח. ישנם הרבה נערים ונערות במצבך שלא בוחרים בסופו של דבר לבצע ניתוח, למרות  שתחושתם היא כמו שלך, ומסתפקים  בטיפול תרופתי להפסקת צמיחת שיער הפנים והחזה, למשל. ככלל, ניתן לעבור שלבים שונים של טיפול הורמונלי להשגת המטרה של "להפסיק להיראות כמו בן", ולא לבצע ניתוח בהכרח. מדובר בניתוחים לא פשוטים, המתבצעים במספר שלבים ורק לאחר טיפול הורמונלי ממושך. מבחינת החוק, ניתן לבצע את הניתוח רק בסביבות גיל 20, וחובה להקפיד על תהליך הכנה הכולל בדיקה וטיפול על ידי אנדוקרינולוג ופסיכיאטר. מומלץ שתפנה לרופא הילדים או המשפחה בעניין זה, וחשוב מאוד שכבר מעכשיו תקפיד להשתתף בקבוצת תמיכה מתאימה ואף לפנות לתמיכה רגשית, כי מדובר בהתמודדות לא קלה.

ד"ר רינה פרידמן, מנהלת מרפאת שירן – שירות יעוץ רפואי לנוער של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה