סינסתזיה – בעברית: עירוב חושים – היא תופעה בה "קיר" במוח החוצץ בין חושים שונים לא קיים, וכך שני החושים מתערבלים. כתוצאה, סינסתזים עשויים לראות ריחות בצבעים, לטעום שירים או להריח צורות.

איך זה אפשרי? קיימות שתי תיאוריות בנושא. הראשונה גורסת כי אצל כל בני האדם יש עיכוב מסוים בעיבוד הקלט החושי, אולם אצל סינסתזים הוא לא קיים – מה שמאפשר את זליגת הקלט בין החושים השונים. תיאוריה חלופית טוענת כי כולנו נולדים סינסתזים (ולכן הלידה היא הלם כל כך גדול), אולם החושים מסתדרים במקומותיהם הנפרדים במהלך שלוש השנים הראשונות לחיינו – למעט אצל אלו שנשארים סינסתזים גם בבגרותם, כמובן.

כ-4% מהאוכלוסייה הם סינסתזים, וכל אחד מהם חווה אותה אחרת – למשל, בעוד ימי רביעי עשויים להיות כחולים בעיני אחד, בעיני חברו הם יכולים להיות בכלל ירוקים. גם לא מעט מהאמנים האהובים עלינו הם סינסתזים – למשל, קניה ווסט, פארל ויליאמס, לורד וצ'רלי XCX.

אז איך זה מרגיש להיות סינסתז? כדי לגלות זאת דיברנו עם עידו (18), שרואה צלילים בצבעים, ועם נועה (17), שטועמת צבעים ורואה ריחות.

מתי גיליתם שאתם סינסתזים?

עידו: "גיליתי שאני סינסתז רק בגיל ארבע עשרה, כשנחשפתי למונח וחבר סיפר לי מה הוא אומר. באותם רגעים הבנתי שזו תופעה שלא קיימת אצל כולם, כמו שחשבתי קודם".

נועה: "גיליתי את הסינסתזיה בגיל שלוש עשרה, לפני שלוש שנים. אני ממש אוהבת לחרוש על ויקיפדיה כשאני משועממת ולקרוא שם מאמרים אקראיים תוך כדי שאני שומעת מוזיקה. לחצתי על הכפתור 'ערך אקראי' והגעתי לערך על סינסתזיה. זה הוביל אותי למסקנה שגם אני סינסתזית ולהבנה שניחנתי בתכונות שאין לכל אחד. אני חוקרת המון על הנושא הזה ומאז יש לי הרבה יותר ידע. אבל יותר ידע מעלה יותר שאלות".

מהי סינסתזיה בעבורכם?

עידו: "הסינסתזיה תמיד התפרשה אצלי כמשהו מוזיקלי-צבעוני. אצלי הסינסתזיה היא מהסוג בו קיים עירוב בין שמיעה לראייה ובין צבעים למספרים ואותיות. תמיד הייתה לי סינסתזיה לצד השמיעה האבסולוטית שלי, והיא תרמה לי רבות לזיהוי צלילים. למשל, הצליל דו מסמל בעבורי את הצבע האדום, כך שתמיד אדע שצליל הוא דו במידה והוא מרגיש לי אדום".

נועה: "הסינסתזיה תמיד תוגדר אצלי כמשהו בין חוויה מטורפת לכאב ראש שמאוד מגביל אותי. אני רואה ריחות וצלילים, מרגישה טעמים של צבעים ורואה כל אות בצבע אחר. אצלי זה 'חמור' ממש, אם לקרוא לזה ככה - בורכתי בהמון סוגי סינסתזיה ואני חווה אותם באופן חזק".

עידו סינסתז (צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער)
"רק בגיל 14 הבנתי שזה לא קיים אצל כולם". עידו | צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער

הסינסתזיה משפיעה על החיים שלכם?

עידו: "מאוד. בראש ובראשונה, כנראה שאם לא הייתה לי שמיעה אבסולוטית כתוצאה מהסינסתזיה, לא הייתי מתחבר למוזיקה בצורה כל כך חזקה, וכיום מוזיקה היא חלק גדול מהחיים שלי. אני זוכר תאריכים, שמות, מספרים, וכתוצאה מכך אין לי בכלל שגיאות כתיב או מתמטיקה כי אני זוכר כל מילה וספרה לפי הצבעים של האותיות שלה. בכלל, יש לי שתי דרכים לזכור דברים, בין אם זה אותיות, מספרים וצלילים – הדרך הרגילה ולפי הצבע שלו".

נועה: "אני חושבת שהעובדה שיש לי סינסתזיה לא משפיעה על חיי היומיום שלי אבל כן תורמת לי המון כאדם. זה מתבטא לפעמים כשאני בהופעות או כשאני רוקדת עם חברות בשיעורי ריקוד לצלילי שיר שמעלה לי תחושה של ריח או טעם. לפעמים זה יכול לעזור כשאני רוצה להתרכז בשיעורים וכל אות מופיעה בצבע אחר, זה מעורר עניין. אבל זה חלק מהייחוד שלי. זו זכות שאני שמחה לחיות איתה".

יכול להיות לסינסתזיה צד שלילי?

עידו: "לסינסתזיה עצמה אין צד רע, אבל לשמיעה האבסולוטית יש כמה צדדים רעים. אני תמיד אנתח מוזיקה לפי הצבעים כשאני מקשיב לה וזה מונע ממני להתחבר אליה במישור הפשוט יותר. כשאני שומע אדם מנגן בגיטרה לא מכוונת אפילו בקצת זה יכול להרוס לי מאוד את ההאזנה, כי זה צורם לי יותר מלאחרים".

אין תמונה
הגיטרה שלך לא מכוונת? זה כואב

נועה: "יש מקרה ממש קיצוני שקרה לי ביום ההולדת האחרון שלי. אני משתתפת בלהקת מחזות זמר ולומדת ריקוד, ובזמן החופשי שלי יוצאת עם אותם חברים וחברות מהלהקה. הם השקיעו עלי המון כסף באותו הערב ושמחתי ממש כי הם הביאו לי בין היתר המון בשמים ומתנות מושקעות. אבל כשהרחתי את הבשמים, הריחות עשו לי רע כי הצבעים שעלו מהם הזכירו לי כחול כהה וכסוף. כחול כהה וכסוף מעוררים בי בחילה נוראית רק מלראות אותם. בסוף העברתי את הבשמים לאימא שלי".

תארו לנו את השיר "Hello" של אדל. מה אתם רואים כאשר אתם שומעים אותו?

עידו: "אני רואה צבעים של כתום, כחול, לבן ואדום. זה בגלל ההרמוניה שהיא מי מינור-סול מז'ור-רה מז'ור-דו מז'ור".

נועה: "השיר של אדל מאוד אפור והצורות שלו עשויות מקווים ארוכים. יש גם עיגולים אדומים ברקע וחצאי עיגולים ורודים".

ולסיום, איך כותבים מעריב לנוער בצבעים? יש טעם לשם שלנו?

עידו: "כתום, סגול, שחור, לבן, חום כתום, ירוק, סגול, לבן, סגול כהה, שחור. אין לי את היכולת לדעת את טעם השם שלכם".

נועה: "אדום, ורוד, תכלת, ירוק, צהוב, כתום, ורוד, ירוק, אפור, תכלת. לשם שלכם יש טעם די טוב למען האמת, הוא מרגיש לי כמו רוטב מתוק. זה גם שם מאוד קר".