אלין, בת 20: "ילד בריון הרביץ לי, והמורה אמרה לו להמשיך כי מגיע לי"

"הכול התחיל בכיתה ב'. המחנכת החביבה שהייתה לכיתה שלי בכיתה א' התחלפה באישה מאוד לא סימפטית, שבדיעבד אני מבינה שהיו לה בעיות של ממש שהייתי צריכה לדווח עליהן. אבל לכו תסבירו את זה לילדה בכיתה ב', שעוד אין לה ניסיון בעולם וביטחון עצמי, אלא הורים רוסים שחינכו אותה שכבוד למורים והישגים לימודיים זה בראש סדר העדיפויות בכל מחיר. הייתי ילדה מאוד שקטה, ומבחינת אישה כזו הייתי מטרה קלה ונוחה כי היא ידעה שאני אספוג הכול ולא אדווח מרוב פחד. היא גרמה לי להאמין בכל לבי שאני אשמה. אמא שלי הגיעה קבוע בימי שישי בשביל לדבר איתה על הלימודים שלי וההשתלבות החברתית שלי. אמא שלי סמכה עליה מאוד והקשיבה לכל מה שהיא אמרה, ככה שהיא סיפרה לה בחופשיות כל פרט עליי מתוך אמונה שהיא תעזור לי להשתלב בכיתה. אמא שלי סיפרה לה בשיחה הזו שאני לא עושה שיעורים בהנדסה כי מתמטיקה זה הצד החלש שלי. כשחזרתי לבית הספר ביום ראשון אחרי סוף השבוע, הדבר הראשון שהמורה עשתה היה להעמיד אותי מול כל הכיתה, לקחת את ספר ההנדסה שלי ולצרוח 'הנה דוגמה לילדה טיפשה שלא עושה שיעורים'. הרגשתי מאוד מושפלת והתחלתי לבכות. היא התחילה לעשות חיקויים שלי בוכה ואמרה: 'מהיום עד סוף השבוע את בעונש, את לא יוצאת להפסקות ויושבת ועושה את כל השיעורים שלא עשית'. ברור שבכיתי. ילד אחד, שגם ככה היה בריון כלפיי, הרביץ לי והיא ענתה לו 'תמשיך, מגיע לה'. ובכלל, בכל מקרה בריונות שהיא ראתה שקורה לי בהפסקות היא חייכה, בעודה אוכלת את ארוחת הצהריים, כשאני למעשה הבידור הראשי שלה".

עו"ד עידית רז הראל: "זה באמת סיפור מאוד קשה. מורה פגעה בצורה משמעותית בתלמידה חסרת ישע, תוך ניצול מכוון של מידע מתוך ידיעה שאותה תלמידה לא תוכל לעשות יותר מדי. מורה כזאת צריכה להיות מורחקת מהמערכת. אין ספק שזאת לא רק התנהגות בלתי ראויה, היא גם התנהגות בלתי חוקית בכל קנה מידה - גם לפי חוזר מנכ"ל, גם לפי חוק זכויות התלמיד וגם לפי חוק כבוד האדם וחירותו. כמו כן, זה סיפור מקומם בגלל שגם יש בו ניצול של האמא, בלי שהאמא תדע כמה הבת שלה נפגעה. אסור להעניש ילד לא לצאת להפסקה כל עוד לא קיימות בעיות חמורות מאוד, וגם כשזה קורה, מורה צריך להישאר בכיתה כדי לשמור שלא יתעמרו בו, וכמובן שבמקרה הזה זה לא קרה".

"מגיע לה" | צילום: Igor Stepovik, 123RF

טלי, בת 18: "המורה אמרה שאם היא לא הייתה המורה שלי, היא הייתה מרביצה לי"

"למדתי בבית ספר דתי והייתה לי מורה למחשבת ישראל והיסטוריה. במחשבת לא השקעתי כל השנה ובהיסטוריה הממוצע שלי היה 97. אחרי המתכונת במחשבת לא השקעתי וקיבלתי את הציון 20. אותה המורה החליטה להתנקם בי ונתנה לי 50 במתכונת בהיסטוריה (שלחתי את המבחן למורות אחרות להיסטוריה לבדיקה, וכולן נתנו לי מעל 85). כשבאתי לערער היא אמרה שאם היא לא הייתה המורה שלי היא הייתה מרביצה לי עכשיו. אחר כך, כשהלכתי להתלונן למנהלת, היא אמרה שאני צריכה לקחת אחריות על המעשים שלי".

עו"ד עידית רז הראל: "ציון מתכונת צריך להיקבע על פי המבחנים. לפי חוזר מנכ"ל לא ניתן לקבוע ציון לפי התנהגות של תלמיד. הערכת התפקוד בכיתה משפיעה, אבל זה לא יכול להשפיע על שיעור אחר או על מקצוע אחר. כמו כן, האחוז של ההתנהגות בכיתה לא יכול להשפיע על ציון המבחן. ציון המבחן צריך לשקף את הידע של התלמיד באותו המקצוע. לגבי ההערה של המורה, היא עוברת על חוק זכויות על התלמיד, אלימה ופוגענית".

שירה, בת 19: "הרכזת אמרה לתלמידה שהיא שמנה מדי בשביל ללבוש טייץ"

"רכזת השכבה תלתה שלטים עם 'תקנה חדשה' שלשמנות אסור ללבוש טייץ ואף טרחה לעבור בכיתות ולהודיע על כך. כשהלכתי לחדר שלה להתלונן ולהסביר לה שזה לא דבר שאפשר או בסדר לעשות, היא אמרה שזה פשוט מכוער ולא מכבד והצביעה על תלמידה אחרת שנכנסה (והייתה עם עודף משקל קל) ואמרה: 'נגיד את לא תלבשי טייצים, נכון?'".

עו"ד עידית רז הראל: "לבית הספר מותר לקבוע צורת לבוש מקובלת. למשל, יש הרבה בתי ספר שקובעים שאסור לבוא עם מכנסיים קצרים. טייצים נשמע לי קצת מופרך וכוללני מדי. לגבי ההערה הפוגענית והמעליבה שהיא אמרה לתלמידה – אסור היה לה להגיד את זה, לא לתלמידה ולא לאף אחת אחרת. העניין הזה הוא חמור ביותר בעיניי, ואסור היה לה להשפיל אותה".

אימון טייץ
טייץ? רק אם את רזה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

עידן, בן 20: "סיפרתי למנהלת שאני הומו, והיא אמרה שזה יעבור לי"

"לפני כמה שנים, כשיצאתי מהארון בפני מנהלת התיכון שלי, היא זימנה אותי לשיחה אצלה. ישבתי במשרד שלה וסיפרתי לה את כל השתלשלות האירועים שקרו. כשסיימתי היא פשוט גלגלה מולי עיניים ולאחר מכן הביטה עליי, ואמרה: 'זה עוד יעבור לך, זו רק תקופה. אני מכירה מלא אנשים שזה עבר להם'. באותו היום בדיוק ניגשתי לכיתה עם החברה הכי טובה שלי, ובאתי לשוחח עם המורה לאנגלית כדי להסביר לה שאני לא מוכן לשיעור שבו הייתי אמור לתת הרצאה, מכיוון שעברתי התקף חרדה לאחר שיצאתי מהארון מול כל השכבה. בתגובה לכך היא הסתכלה עליי ואמרה 'זה לא מעניין אותי, תכניס את זה לארון ותתמודד'. חברה שלי ואני היינו בהלם והלכנו משם באותו הרגע אל משרדו של מנהל בית הספר כדי להתלונן על ההתנהגות של המורות. העניין לא טופל".

עו"ד עידית רז הראל: "העדפה מינית של ילד או נער היא עניינו האישי, ואם הוא בוחר לשתף אחרים בכך זה חייב להיות מרצון בלבד. ההערה של המנהלת הייתה מאוד לא במקום, וגם בניגוד לחוק. כל עובד הוראה שמעז לפגוע או להעליב תלמיד בגלל העדפה מינית, הוא עובד שעובר על החוק. המורה הייתה צריכה להתחשב בו, במיוחד כשהיא ידעה על מה מדובר - היא הייתה יכולה לדחות לו את המבחן. זה עניין של רצון טוב שפשוט לא היה לה".

tel aviv gay vibe
זה רק שלב | צילום: איתן טל, מתוך קמפיין tel aviv gay vibe

ליאורה, בת 18: "מי שלא בא לשעת אפס - לא מוגש לבגרות"

"בכיתה י"א הרחבתי את המקצועות תקשורת ואמנות העיצוב. בשני המקצועות יש שעות לימוד רבות, וזה הגיע למצב שהשיעורים התנגשו - כלומר, מתי שיש לי אמנות יש לי גם תקשורת, וכל אחד מהמורים אמר לי שאני צריכה להעדיף את המקצוע שלו. כשבאתי לבית הספר בטענה שזה מה שקורה, אמרו לי שאני זו שבחרתי את המקצועות האלה ושידעתי שמספר השעות הוא גדול יותר. בנוסף, בכיתה י"ב הגישו אותנו לבגרות במתמטיקה בקיץ, והזיזו חלק מהשעות לשעות אפס. העניין הוא שאסור לחייב תלמיד להגיע לשעות אפס, והם אמרו שמי שלא רוצה שלא יבוא, אבל שייקח בחשבון שזה נכנס לתעודה. הם גם אמרו שהם לא יהיו חייבים להגיש את אותו התלמיד שלא יגיע לבגרות במתמטיקה".

עו"ד עידית רז הראל: "אין כזה דבר לא להגיש לבגרות. נער שלומד מקצוע בבית הספר, צריך לגשת לבגרות באותו המקצוע ובית הספר מחויב להגיש אותו. אסור לפי חוזר מנכ"ל לקיים שעות אפס היום, אך הרבה בתי ספר הכניסו שעות אפס כשעות שמעבר למערכת, כמו תגבורים למשל. כמובן שהציון על אותן שעות אפס לא יכול להשפיע על הציון הכללי, כי מדובר בשעות נוספות ולא בשעות הלימודים הרגילות. לגבי המערכת, בית הספר היה צריך להתריע בפני התלמידה שהמקצועות מתנגשים ולעזור לה לבנות מערכת".

אילוסטרציה
לא באתם לשעת אפס? הלך עליכם | צילום: Milan Markovic, 123RF

שירן, בת 18: "המנהלת של התיכון קראה לי 'הילדה עם שיער השיבה'"

"השנה צבעתי את השיער לכסוף - הייתי בכיתה י"ב. כשהגעתי לבית הספר עם השיער הצבוע, המנהלת עצרה אותי בכניסה ואמרה שאני לא יכולה להגיע ככה אל בית הספר כי זה מנוגד לנהלים, לא הולם את המוסד הזה, מושך תשומת לב מיותרת ופרובוקטיבי. אמרתי לה שאני לא אחדש את הצבע ובזה הסתיימה השיחה. בהמשך שמעתי שהיא קראה לי בישיבת צוות של המורים 'הילדה עם שיער השיבה'".

עו"ד עידית רז הראל: "אני לא רואה שום בעיה בזה שמישהו צובע את השיער שלו לכל צבע, זה לא אמור לפגוע באף אחד - אלא אם כן זה בית ספר מיוחד עם תקנון מיוחד. אם זה בית ספר רגיל אין שום סיבה להערות כאלה. ההערה של המנהלת בפני צוות המורים הייתה הערה פוגעת, לא ראויה ובלתי חוקית. אני לחלוטין חושבת שלא היה מקום להתנהלות הזאת".

אין תמונה
אנחנו לא רוצים לחשוב איך היא הייתה מגיבה לשיער הזה | צילום: none

מאי, בת 19: "איימו עליי שיעיפו אותי מהתיכון בגלל צבע השיער שלי"

"בחופש הגדול בין י"א לי"ב צבעתי את השיער לכחול חזק, והגעתי ככה לבית ספר. בשנים שלפני לא עשו לי בעיות שקשורות לשיער, אבל אז הגיעה מנהלת חדשה. התחילו לקחת אותי לשיחות, שלחו אותי ליועצת (שאמרה לי שזו קריאה לעזרה) ואז התחילו לומר לי שזה נוגד את התקנון. בדקתי את זה, ולא היה כתוב שום דבר על צבעי שיער בתקנון. המנהלת הייתה מחכה לי בכניסה לבית הספר ועוצרת אותי מלהיכנס אלא אם אאסוף את השיער. עם הזמן הצבע דהה ובגלל שלא היה כתוב כלום בתקנון צבעתי שוב באמצע השנה לצהוב-ירוק זוהר כזה, ועל אף שהתקנון לא השתנה בכל הזמן הזה, המשיכו לאיים עליי שיעיפו אותי אם לא אסתובב עם שיער אסוף או שאצבע ל'צבע טבעי'. זו הייתה התקופה של כל הצילומים לספר המחזור ובסוף לא העיפו אותי אבל כשחילקו את ספרי המחזור ראיתי ששינו לי את התמונה, וגם בתמונת המחזור הגדולה שתלו בבית הספר שמו תמונה אחרת שלי".

עו"ד עידית רז הראל: "אסור לעשות את זה, הדגש בסיפור הזה זה שאסור להעיף ילד מבית ספר בגלל ההופעה שלו - וגם לא להכניס ילד לבית ספר בגלל ההופעה שלו זה לא חוקי".