1. אתגר "בואו נהפוך את זה למעניין"

באמת שאהבנו את ריאן ריינולדס: שחקן, אמריקאי, חתיך, הצחיק אותנו כגיבור על ציני ופצוע ב"דדפול" - מה עוד אפשר לבקש? ואז הוא הכניס לחיינו את טרנד ה"בואו נהפוך את זה למעניין" והרס את הכול. זה קרה כשמעריץ ישראלי בשם תום יעקבי הפיץ תיעוד משיחת פייסבוק עם השחקן האמריקאי שבה הוא מתחייב להגיע לארץ אם הפוסט המדובר יזכה למספר גבוה של לייקים ושיתופים. השיחה, שהתבררה כמזויפת כמובן, גררה תופעת רשת רחבה שבה בתי עסק מכל תחום ובכל גודל - מרשת האופנה האהובה עליכם ועד המכולת של שמוליק וחנה - הבטיחו ללקוחות הטבה בתמורה למספר מסוים של לייקים ושיתופים. כמו כל תופעה ויראלית שגורלה היה לעצבן אותנו ולחלוף מן העולם, גם "בואו נהפוך את זה למעניין" חלפה עם הרוח (שפיזר המאוורר שהוצע בחינם תמורת סכום זעום של 5,000 לייקים) ונעלמה מהעולם באותה המהירות שבה היא צצה.

2. "אני יודע מי באמת רצח את תאיר ראדה!"

אז יש את א"ק, את א"ח ואת מ"ל - אנחנו, שהחלטנו שאחרי קריאה נלהבת בקבוצת "כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה" (248,863 חברים נכון לכתיבת שורות אלו) וצפייה בסדרה "צל של אמת" (למעלה מחצי מיליון צפיות ב-VOD) שאנחנו ללא ספק בטוחים שאין לנו צל של מושג מי רצח את תאיר ראדה. הרצח שאירע בקצרין בדצמבר 2006 מצליח לזעזע גם עשר שנים אחרי, ולהיות הנושא המוצלח ביותר לוויכוחי סלון סוערים. איכשהו כולנו הפכנו השנה לחוקרים פליליים שמתמחים בטביעות נעליים, ראיות פורנזיות, סכינים משוננות ומה שביניהם. אז יש את אלה שמשוכנעים בחפותו של רומן זדורוב, לצד מיעוט שמסכים עם קביעת בית המשפט (שניתנה השנה, בפעם השלישית) ומסכים שהרוצח נמצא מאחורי סורג ובריח. תחשבו מה שתרצו, מה שבטוח זה שהתיק הזה נשאר, וכנראה שגם יישאר, פתוח בעיני הציבור לעוד הרבה מאוד זמן. הטרגדיה שאירעה בעיירה הציורית כשילדה שבסך הכול הלכה לבית הספר לא שבה ממנו היא בהחלט חומר טוב לסדרות מתח, אבל מקרה תאיר ראדה הוא מציאותי לחלוטין על כל המשתמע מכך, ולפעמים אנחנו נוטים לשכוח את זה.

אין תמונה
די לחשוב שאתם מומחים. "צל של אמת"

3. הוספת שם של סלב לפרופיל ברשתות החברתיות

 אתם לא חייבים לאהוב את השם שלכם, אתם יכולים אפילו ממש לשנוא אותו, אבל אם עוד לא הגעתם לגיל החוקי לשנות אותו, דבר אחד אתם חייבים לעשות – לקבל אותו. האצבע המאשימה שלנו מופנית כמובן כלפי האנשים המעצבנים שמחליטים להוסיף "דמי" לדנה או "לובאטו" לכהן, ואפילו חושבים שזו מחווה לגיטימית לכוכבי הנוער האהובים עליהם. אז, לא, זה מעצבן אפילו יותר מיונתן שבפייסבוק הופך ל-Jonathan או קרן שמחליטה שהיא Ray פתאום, ובמקרים האלה אנחנו לפחות מעריכים את התחכום והיצירתיות. להוסיף שם של סלב לשם שלכם בפייסבוק זה סתם מגוחך, ובעידן שבו פייסבוק מזכיר לכם את כל הפדיחות שלכם גם שנים אחר כך, יום אחד אתם תסתכלו על זה ולא תבינו מה עבר לכם בראש.

4. כתר פרחים

ילדי הפרחים של 1969 התקשרו – הם רוצים את כתר הפרחים שלהם בחזרה. מסיבה לא ברורה, חגיגות יום הולדת בשנה האחרונה כללו מלבד עוגה, בלונים וברכות מעיקות בפייסבוק ("ברור שזכרתי שזה היום גם בלי שהפייסבוק הזכיר לי") גם זר פרחים בצורת כתר לראש. יודעים מה, מילא ביום ההולדת, אבל להסתובב עם הזר הזה כאביזר מן המניין, סתם ככה? כאן כבר לא נהיה סלחניים: זה פתטי, זה מתאמץ, וזה היה אמור להישאר אי שם בוודסטוק יחד עם מכנסי הפדלפון ושרשראות ה"פיס". יש יום אחד בשנה שבו אנחנו מוכנים לקבל זר פרחים על הראש כאביזר לגיטימי והוא בחג השבועות, כי אז זה לגמרי בסדר ומקובל לנסות להיראות כמו עציץ.

5. פאט-שיימינג ברשת

השיימינג ברשת, שחצה כבר כל גבול אפשרי, קיבל לאחרונה שדרוג מרושע שבמרכזו עומדת קרין גורן, עד לא מזמן דמות חייכנית וחביבה שרובנו הכרנו בזכות עוגת זברה או קאפקייקס קרמבו וכעת הפכה לקורבן פאט-שיימינג אכזרי. בזמן שידור פרק הפתיחה של תכנית הריאליטי "בייק אוף ישראל", הרשת התמלאה בהערות פוגעניות סביב המשקל של גורן, שמשמשת כשופטת בתכנית. פאט-שיימינג משמעותו ביקורת אכזרית ופוגענית סביב נושא המשקל ודימוי הגוף, ואף אחת לא חסינה מפניו: אפילו קים קרדשיאן הפכה לקורבן פאט-שיימינג השנה, כשפרסמה בטוויטר שלה שהיא אוכלת להנאתה בחופשה שלה בפריז. "כל מה שאת חושבת עליו זה אוכל, יא כלבה שמנה", הגיבה לה אחת העוקבות. קים כמובן לא נשארה חייבת: "תתביישו לכם. אני לא מושלמת, אבל לעולם לא אתאים את עצמי לסטנדרטים של הרזון", היא הגיבה, תוך כדי שהיא מנופפת באצבע משולשת וירטואלית גדולה במיוחד. אם קים יכולה, כולנו יכולות.

6. סרטוני Tasty

50 מיליון לייקים יש לעמוד הפייסבוק ""Tasty, שמציג מתכונים פוטוגניים להפליא בסרטוני וידיאו קצרצרים של דקה. ואנחנו שואלים – מה הקטע? גם אנחנו יכולים להכין עוגת ביסקוויטים מנחמת בשבת... ההבדל הוא שנקבל עליה בקושי 5 לייקים בפייסבוק. אז עד שנהפוך לסנסציית רשת עולמית, בואו ננסה להבין מה הפך את "טייסטי" להצלחה מסחררת: הרבה גבינה צהובה, הרבה שוקולד, מאכלים שנלקחו מתוך חוברת "מה לאכול כדי להגביר את הסיכון למחלות לב" של ארגון הבריאותי העולמי, ובעיקר האשליה שאפשר להצליח ליצור את כל האושר הזה ב-57 שניות.

7. סאגת בליינדספוט

אנחנו לא מצליחים להחליט מה הצליח לעצבן אותנו יותר השנה: בליינדספוט, אפליקציית המסרים האנונימיים של דור רפאלי, או הבלגאן שנוצר סביבה, שכנראה שירת אותה יותר מאשר פגע בה בסופו של דבר. האח הצעיר של הדוגמנית המצליחה הפך ליזם אינטרנט ויצר אפליקציה שהצליחה לעצבן הרבה מאוד אנשים. מהר מאוד הרשת התמלאה בסיפורים על שיימינג אכזרי, הודעות נאצה פוגעניות שנשלחו באופן אנונימי ואפילו איומי התאבדות מצד כאלו שהפכו לקורבן של בליינדספוט. כל אלו גררו כמובן מחאה שקיבלה את הסלוגן הקליט למדי "דור תסגור", שגם היא עשתה הרבה רעש וחלפה מן העולם במהירות. מה ששכחנו בסאגת בליינדספוט זה שממילא האינטרנט ברובו גם ככה אנונימי, ומי שבאמת רוצה להעליב מישהו, ישמח לעשות את זה גם מבלי להסוות את עצמו. בקיצור, אנשי בליינדספוט לא המציאו את הגלגל – הם רק פרסמו אותו על שלט חוצות.

מאחורי הקלעים של סערת בליינדספוט (צילום: מתוך אנשים, שידורי קשת)
בליינדספוט | צילום: מתוך אנשים, שידורי קשת

8. סרטוני סנאף

גל הטרור שפקד את ישראל בשנה האחרונה לווה בתופעה מקוממת במיוחד: סרטוני הסנאף, אותם סרטונים ידועים לשמצה שמציגים הרבה דם, פצועים ולעיתים גם הרוגים. הנתונים מצביעים על כך שלפחות 50% מהציבור נחשף לסרטוני סנאף אלימים, והשיעור בקרב בני נוער גבוה עוד יותר. בשנת 2016, לצערנו הרב, חלק מהאנשים יעדיפו פשוט לשלוף את הסמארטפון במקום להגיש עזרה ולתעד את הרגעים הקשים, ולעיתים אף ימכרו את הסרטונים לאמצעי התקשורת תמורת מאות ואלפי שקלים. לא פעם קרה שבני משפחה גילו שיקיריהם נפצעו באירוע טרור כי התגלגלה אליהם תמונה או סרטון אלים בוואטסאפ, והטרגדיה הפכה לכאובה אפילו יותר. בפעם הבאה, שנקווה שלא תגיע, אם מתגלגל לידיכם סרטון סנאף אכזרי אנחנו ממליצים למחוק אותו, וגם אם לא - לא להעביר אותו הלאה. יש דברים שפשוט לא צריכים להצטלם, ובטח שלא להפוך לנחלת הכלל.

9.  קבוצות אמהות בפייסבוק ובוואטסאפ

ב"אמהות מבשלות ביחד" יש 282 אלף חברים, ב"מאמאזון" 97 אלף ואפילו ב"מאמאשקלון", קבוצה שמיועדת לנתח מאוד ספציפי באוכלוסייה (נחשו), יש כבר 18 אלף חברים. אפשר להגיד שמאז שהאמהות הגיעו לפייסבוק הן יצרו מהפכה של ממש כשהתאגדו בקבוצות סביב מטרות משותפות כמו מתכונים, ריכולים על מורות ושיתוף קונספטים למסיבות ימי הולדת מושקעות. השדרוג לקבוצות הפייסבוק הענקיות הן קבוצות הוואטסאפ האינטימיות בסגנון "הורים לתלמידי כיתה ח'2", כשסממן מובהק לכך שהמצב באמת חמור, הוא כשבקבוצה נמצאת גם המחנכת. יש דברים שעדיף להשאיר בינינו, אמא, ואין צורך לשתף בהם את כל העולם. וחוץ מזה, תפסיקי כבר לבהות במסך. הרי זה לא שגם אנחנו עושים את זה כל הזמן או משהו.

10. קליקבייטים

הלם, מזעזע, בלתי נשכח: לכתבה הזו נכתבו 9 סעיפים – לא תאמינו מה קרה בסעיף האחרון! אה, לא קרה כלום, חוץ מקליקבייט, מכת הבכורות של האינטרנט. המטרה של קליקבייט היא לגרום לכם להיכנס לתוכן ולשתף אותו, תוך הבטחה להסעיר ולרגש אתכם, שלרוב לא בדיוק ממומשת. קליקבייט יכלול בדרך כלל מילים כמו "לא תאמינו" או "איש לא ציפה", או לחילופין ייפתח ב"מדהים" כדי ליצור את האפקט הרגשי המתבקש. בין אם הם עובדים עליכם ובין אם לא, הקליקבייטים בהחלט כרסמו בעניין של דיווח הוגן בתקשורת, והמלחמה על הקליק שלכם הפכה לאכזרית יותר מאי פעם. נסיים בבשורה אופטימית: בשנה האחרונה פייסבוק הכריזה מלחמה על הקליקבייטים, וכנראה שבפיד שלכם תראו בקרוב הרבה פחות כותרות קליקבייט סתמיות בעקבות סינון ייעודי שהרשת החברתית מפעילה, וזה מבחינתנו חירות של ממש.

(הערת העורך: חירות בשבילכם, פיטורים בשבילי :( )