"הייתה לי שכנה שעבדה כמהנדסת בערייה. היא הייתה אספנית זבל כפייתית, כל בוקר מסתובבת ברחובות ומביאה קרשים, ברזלים, שקיות, חבילות בגדים, ספרים וקרטונים וחוסמת את המעבר לבית שלי. פעם זרקתי לה כמה קרשים והיא יצאה ושפכה לי חומר ניקוי לעיניים. כבר שנים היא ממררת לי את החיים ושמה לי כל מיני מכשולים בדרך. היא מערימה הכול והדברים נופלים, ואני זאת שצריכה להרים אותם ולסדר! אנשים לא מאמינים שהיא מתעללת בי בגלל שהיא מאוד אינטליגנטית ועובדת בעירייה. היא מתלבשת ממש יפה ומאוד נחמדה לכולם - רק אותי היא שונאת שנאת מוות. ואם זה לא מספיק, אז כל הבית שלה מלא זבל וג׳אנק. אני חולמת לעבור דירה בדחיפות אבל כרגע אין לי אפשרות".

"נפלה לי חולצה מחבל הכביסה במרפסת שלנו היישר אל המרפסת של השכנים, ולא היה לי נעים לרדת ולבקש אותה חזרה כי לא כל כך הכרתי אותם. למחרת ראיתי את הבת שלהם במעלית – היא לבשה את החולצה שלי". 

"המשפחה קנתה רכב חדש והחנתה אותו מול הבית של השכנים. הזהירו אותנו ששם שורטים כל רכב שחונה, למרות שזאת חנייה ציבורית ברחוב. בגלל שגם להם היה רכב חדש, על כל שריטה על הרכב שרטנו להם אותו בחזרה עם מסמר. בסופו של דבר זה הגיע לבית משפט, והם לא זוכו".

"כשהייתי בת 11, שבוע אחרי שעברנו לבניין חדש, הייתי ממש חולה על הספה ורק 2 אחיותי היו בבית. אחותי הקטנה בת ה-9 היתה בחלון וכל שכן שנכנס לבניין (לא הכרנו אף אחד) היא צעקה לו "שלום!" והתחבאה מתחת לחלון. זה היה מצחיק והכל, עד ששכן אחד (בן 70 בערך) נכנס לבית שלנו. אחיות שלי ברחו לחדר מפחד ואני נשארתי על הספה, חולה. הוא ניגש אלי, התיישב על ידי והתחיל לשאול אותי מלא שאלות. ואז הוא נתן לי נשיקה על הלחי ואמר שיש לי שם ממש יפה. מאז כל פעם שהוא או הבן שלו (סביבות גיל 25) ראו אותנו מהחלון שלהם הם היו זורקים עלינו ביצים (!), עד שלפני שנתיים בערך הוא מת מהתקף לב".

"השכנה שלי צולפת סיגריות מהחלון שלמעלה על האנשים שלא מוצאים חן בעיניה, צועקת עלינו כשאנחנו מלטפים את החתולים שמתחת לבניין, וכשהיא נכנסת לפנינו לבניין היא משאירה את הדלת פתוחה, מחכה שנתקרב מספיק לדלת הכניסה ואז טורקת אותה בפרצוף. קסם של אישה".

"הייתה לי שכנה שהתגוררה בחדרון על הגג, ואת כל הגג היא מילאה ברהיטים וטלוויזיות ישנות. הענין הוא שלא ברור איך היא העלתה את כל המיטלטלין לגג. בכל מקרה, מדי פעם היא הייתה מדללת את האוסף על ידי השלכה של טלוויזיות לחצר הפנימית. הרעש עלול מעט להלחיץ אם במקרה אתה בסלון ולא תכננת לשמוע טלוויזיה מתרסקת. להגנתה יש לומר שהיא נהגה לנקות את החצר לאחר ההשתוללות והיא גם הכינה מרק. הוא היה טעים, אז די הכלנו את תחביבה המוזר".

"היה לי שכן נוראי שהכלבה שלי לא מצאה חן בעיניו (שועלית מתוקה וממושמעת, נובחת קצת אבל לא נושכת חלילה). היא אהבה להפתיע אנשים. היא הייתה מתחבאת בשיחי הגדר החיה ואז הייתה פתאום מופיעה לרגלי האנשים ומחכה לליטוף. השכן כל הזמן היה נבהל ממנה, מקלל אותה ומאיים שיקרא למשטרה. כאשר הכלבה המליטה אחרי שבוע הוא "הלשין" לעיריה שאני מחזיקה 8 כלבים... כמובן שבעירייה צחקו כשראו שמדובר בכלבה קטנה ולא מאיימת ו-7 גורים בני שבוע. בערב שישי אחד באו אלינו חברים ובשעה 10 וחצי בלילה, לפני שהם הלכו הביתה, הם נפרדו לשלום מיויו והגורים. להפתעתנו יצא השכן שחצרו צמודה לחצרנו בצעקות שמה פתאום באמצע הלילה יש רעש. מיד הכנסתי את האורחים. לא עברו 5 דקות והשכן דפק בדלת כשהוא מנופף באגרופים כלפי בעלי ומאיים 'אני ארצח אותך', 'אני אעלים את הכלבה'... כמובן שפנינו למשטרה, והגשנו תלונה. זה לא עזר והסוף היה מר: כחודש אחרי כן היא נעלמה. איפה לא חיפשנו, בוטרינריה העירונית, ברחובות, במודעות, במקומות האהובים עליה. איננה... אני בטוחה שזה השכן, אבל אין לי הוכחה".