אברהם קורנפלד הוא מעצב גרפי, מתכנת וטיפוגרף, אשר ייסד את סטודיו "אאא" - סטודיו לטיפוגרפיה עברית-ישראלית, אשר שם לעצמו דגש לחגוג ולשמר את הטיפוגרפיה והשפה העברית, ובו זמנית  לקדם עיצוב ישראלי.

ישבנו איתו לשיחה כדי להבין קצת יותר מהי בעצם טיפוגרפיה, כמה מיוחדת השפה העברית וההיסטורית, ואיך נוצרו מסיבות החנוכה האגדיות של הסטודיו.

איך התחילה המשיכה לטיפוגרפיה?

"אצלי זה התחיל בגיל צעיר. אני מגיע ממשפחה חרדית, ויחד עם אבי, שהיה סופר סת"ם, למדתי את אומנות כתיבת האותיות. כתבנו יחד מגילות והתחלתי להבין שאותיות זה משהו שניתן לעצב מחדש. נהייתה לי מודעות לזה, וכאשר התחלתי ללמוד עיצוב גרפי ב'שנקר', נמשכתי בעיקר לטיפוגרפיה ולדרך שבה ניתן להתבונן באותיות ובצורות שונות.

"במהלך לימודיי עיצבתי מערכי אותיות, כדי שימשו אותי לפרויקטים עצמאיים, ובסופם החלטתי לשבת ולבחור 5 פונטים מתוך כל ה30 שעיצבתי בזמן הלימודים, במטרה לפתח אותם. בחרתי את אלו עם הכי הרבה פוטנציאל ובמשך חצי שנה עיצבתי ושיפרתי אותם. לבסוף הבנתי שאין בי את האומץ לשחרר אותם לבד תחת שמי בצורה עצמאית, אז החלטתי לאסוף סביבי מעצבים עצמאיים כמוני, שעיצבו פונטים לעצמם, ויחד הקמנו את סטודיו 'אאא'". 

אאא1 (צילום: אברהם קורנפלד)
"יצירת אומנות שעובדים עליה במשך חודשים ואפילו שנים" | צילום: אברהם קורנפלד

במה בחרתם להתמקד בסטודיו?

"בתחילת דרכנו עשינו דברים שלא נעשו לפנינו. הצלחנו ליצור הרבה באז ועניין סביב הפונטים והאותיות העבריות. השתדלנו להביא אותם לדרגת הפיתוח הטובה ביותר, מבחינת עיצוב ומבחינה טכנולוגית. ניסינו להשתמש בפיתוחים הטכנולוגים החדשים ביותר, כי חשוב לנו מאוד שהפונט יגיע לדרגת שלמות מכל המובנים.

"אחד הדברים שהבדילו אותנו מסטודיואים אחרים זה ה'פאן' שעשינו סביב האותיות: כשנולד פונט עברי חדש בסטודיו, למשל, עשינו לו השקה נוצצות. למה לא, בעצם? זאת יצירת אומנות שעובדים עליה במשך חודשים ואפילו שנים, ומדובר בעבודת מלאכה ופיתוח שלוקחת המון זמן. זה ממש כמו שכותבים ספר או כשמצלמים סרט אז עושים השקה - אין סיבה שלא נחגוג את המאורע". 

אאא2 (צילום: אברהם קורנפלד)
"כשנולד פונט עברי חדש בסטודיו - אין סיבה שלא נחגוג את המאורע" | צילום: אברהם קורנפלד

חוגגים את השפה העברית

החבר׳ה ב-"אאא" דאגו לאורך השנים להפיק השקות נוצצות ולחגוג את את השפה העברית, אחת מההפקות האייקוניות היתה ההשקה המסורתית בחג החנוכה, "חנוכה הוא החג הכי אופטימי ושמח בשנה, חג של אור והמון פאן סביבו. החלטנו לעשות מסיבה, בה נשיק פונטים חדשים, פוסטרים מגניבים לחנוכה, טיפוגרפיה עברית ומוצרי חנוכה טיפוגרפים כמו חנוכיות וסביבונים, ואפילו סופגניות ועוגיות בצורת האות א'", מספר קורנפלד. ”דאגנו כמובן לקדם במקביל עיצוב ישראלי, ויצרנו חגיגה שלמה סביב השפה העברית והחג״.

בנוסף להשקות הנוצצות, החבר׳ה של "אאא" הם בית חם למעצבים ישראלים, והם דואגים לערוך תערוכות ושיתופי פעולה עם מעצבים ישראלים. ״כשסיימתי את הלימודים הרגשתי שאין קהילת עיצוב גדולה בארץ, ונורא רציתי להפגיש בין כולם. למשל, מעצבים שסיימו ללמוד ויכלו לפגוש מעצבים שלמדו איתם וכך הם לא ייעלמו אחד לשני אחרי הלימודים; או מרצים, שנפגשים רק במהלך העבודה באקדמיה, יוכלו לפגוש אחד את השני גם מעבר לשעות העבודה", הוא מספר על ההשקות והתערוכות שהם מארגנים. "זה מאפשר ליצור קהילת עיצוב ישראלית שמפרה את עצמה ויוצרת שיתופי פעולה כל הזמן. 

אאא4 (צילום: אברהם קורנפלד)
"יש לנו פה מעצבים כל כך טובים, מוכשרים ומוערכים, למה לא לקדם את העיצוב הישראלי?" | צילום: אברהם קורנפלד

"המעצבים הגיעו ליהנות מאירועים על טהרת העיצוב והטיפוגרפיה הישראלית, וזה התקבל בזרועות מאד פתוחות. לא מדובר כאן בפורמט שהמצאתי, אבל זה פורמט שהיה די נדיר לפני 7 שנים, והיום הוא כבר נפוץ יותר בקרב מעצבים ישראלים. עכשיו, כשכולם כבר עושים את זה, אנחנו מרשים לעצמו להוריד טיפה רגל מהגז ולהתמקד רק בפונטים ובטיפוגרפיה העברית".

מה הקו המנחה שלכם?

"אנחנו מגדירים את עצמו כבית של טיפוגרפיה עברית, שמקדם עיצוב ישראלי. השפה העברית שרדה היסטוריה מטורפת שבקלות יכלה להיכחד, לכן האותיות העבריות הן כל כך ייחודיות, ובכל העולם לומדים על השפה העברית. נראה לי שהמחויבות שלנו כחברה היא לשמר את השפה הזו. זה קל להגיד שבשפה האנגלית הכל נראה מגניב יותר, יש חברות שממתגות את עצמן כבן לאומיות ונוטות להשתמש בפונטים לועזים, כי זה נראה להם הכי קול. לדעתנו, דווקא בגלל שהשפה העברית היא שפה מורכבת בצורתה חשוב לנו להפוך אותה למגניבה וחדשנית יותר. העבודה עליה והפיתוח שלנו לקחו זמן רב כדי שיגיע לדרגת שלמות ויופי כפי שהיא עכשיו, אבל זה שווה את זה". 

אאא5 (צילום: אברהם קורנפלד)
"אין מספיק מודעות לטיב העיצוב העברי ומעמדו הגבוה בעולם" | צילום: אברהם קורנפלד


אנחנו רואים לא מעט חברות ישראליות גדולות שמשתמשות במשרדי פרסום ועיצוב מעבר לים, רק בגלל שזה נחשב נוצץ, אך אנו מגלים שלא כל הנוצץ זהב, ולא כל עבודת עיצוב שיוצאת מעבר לגבולות ישראל היא איכותית יותר או נכונה לקהל הישראלי. ולמה? יש לנו פה מעצבים כל כך טובים, מוכשרים ומוערכים, למה לא לקדם את העיצוב הישראלי?

״התפיסה הרווחת בחברה הישראלית היא שיש איכויות לפיתוחים מקומיים כמו הייטק, מדע ופיתוחים חקלאים - אלו הדברים שאנו בדרך כלל מתגאים בהם, אך אין מספיק מודעות לטיב העיצוב העברי, ומעמדו הגבוה בעולם, ולכן לא תמיד ניתן לראות חברות גדולות שמוכנות לעבוד עם משרדים או מעצבים ישראלים", אומר אברהם. "אם מותג רוצה לשווק את עצמו כבינלאומי הוא יעדיף שזה יהיה גלובלי, ויעבוד מול מעצבים בחו״ל. במותגים ישראלים כמו 'קוטג׳' ובנקים, יעדיפו להשתמש בכתב עברי וגם לעבוד מול מעצב ישראלי, כי זה קהל היעד״. 
אאא6 (צילום: אברהם קורנפלד)
"דווקא בגלל שהעברית מורכבת בצורתה, חשוב לנו להפוך אותה למגניבה וחדשנית יותר" | צילום: אברהם קורנפלד

פונטים ברי השגה

בין המסיבות המושקעות, לעיצוב המצליח, "אאא" גם מתחזקים מגזין אינטרנטי בשם "אות אות אות", אותו הם דואגים לעדכן, לפחות פעם בשבוע, בכתבות על טיפוגרפיה, עיצוב ועיצוב גרפי. כשהם מתמקדים בעיצוב ישראלי, אך גם נוגעים בתכנים בינלאומיים, ובכל מה שרלוונטי בתחום העיצוב. בנוסף למגזין, יש להם פרויקט נוסף אשר נקרא "פונטימונים"- פרויקט שמאפשר שימוש בפונטים עבריים ישראלים, בדגש על פונטי כותרות לפרויקטים נקודתיים. אפשר להגיד שזהו מותג ה"לו קוסט" של "אאא".

״הפונטימונים נבע מאיזשהו רצון לעשות הפרדה בין הפונטים שלנו באתר 'אאא', שמשמשים לגושי טקסט (כמו זה שאנו קוראים עכשיו) ולכתב מקצועי יותר שמיועד למגזינים, ממשקי אינטרנט, אפליקציות וכו׳, לבין גופני כותרות מאד ספציפיים שמשמשים לפרויקטים נקודתיים״ מספר אברהם.

בנוסף, הוא משתף שבכל חודש הוא נוהג להסתכל על הירח ובהתאם להוציא פונט חדש. ״אנחנו דואגים שכמעט בכל חודש ייוולד לעולם פונט חדש. אני מסתכל על הירח ויודע להבחין באיזה שלב אנו נמצאים לקראת יציאת הפונט, זה מרגש״.