לפני כמה חודשים הוצג לפני הממשלה דוח בן מאה עמודים שכותרתו היא "תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית". מהדוח עולה תמונה של מגזר שלם שחווה אפליה, שמתחילה במקום שיש שיאמרו שהוא החשוב מכל - החינוך. או יותר נכון, תקציבי החינוך הנמוכים שמפנה הממשלה למגזר הערבי, ושמעצימים, לפי הדוח, את הפער החברתי.

>> משחקים במקום ללמוד? הצצה לבתי הספר הדמוקרטיים

ג'יהאן אבו לטייף היא מורה לעברית בבית ספר מקיף אלנג'אח ברהט. כשאנחנו שואלים אותה על ההבדלים בין החינוך הערבי לחינוך היהודי, היא אומרת בנחרצות: "ההבדל המשמעותי הוא אי השוויון בין המגזרים. החינוך וההשכלה הם הכלים החשובים ביותר לצמצום פערים חברתיים הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל, הם עמוד השדרה של החברה. ובכל זאת, המשאבים שמופנים לחינוך הערבי הם דלים מאוד, וכך לא מעודדים את התלמיד להישגיות ולרכישת השכלה".

בדומה למערכת החינוך היהודית, החינוך הערבי מתחיל מחינוך טרום חובה וממשיך עד התיכון. הזרם המשמעותי הוא החינוך הערבי הממלכתי, כלומר חינוך שמוכר על ידי הממשלה וממומן על ידה, כשלצד זאת יש גם חינוך פרטי ("גם בתוך החברה הערבית עצמה יש פערים"). חלק מבתי הספר, ביניהם בית הספר שבו מלמדת אבו לטייף, גם מציעים תכניות בגרות חלקית עם תעודת מקצוע, כדי לעזור לתלמידים בשוק התעסוקה.

כשאנחנו מבקשים ממנה להסביר במה ניכר אי השוויון במשאבים שמופנים לבתי הספר הערביים הממלכתיים לעומת מקביליהם היהודיים, אבו לטייף מתארת רשימה ארוכה של דברים שמציירים תמונה לא אופטימית במיוחד. "למשל, אין מסגרות חינוכיות שמיועדות לשעות שאחרי הלימודים, כמו חוגי העשרה, חוגי ספורט ולמידה, וזה פוגע במוטיבציה", היא מסבירה וממשיכה: "ברוב בתי הספר הערביים גם אין טכנולוגיה מתקדמת שתוכל לעזור להעביר את החומר בצורה חווייתית ומהנה, כזו שמתאימה לעולם המודרני".

>> ומה קורה בבתי הספר הדתיים?

"מעבר לכך, תכניות הלימודים לא מותאמות לתלמידים הערבים ולכן מקשות עליהם, ואם אלה לא מספיקים - המינוי של אנשי החינוך בחברה הערבית הוא, פעמים רבות, לא מקצועי ולא עונה על צרכי התלמידים", אומרת אבו לטייף. "בגלל כל אלה, צעירים ערבים רבים בעלי פוטנציאל נאלצים לוותר על לימודים אקדמיים".

מערכת החינוך הערבית (צילום: Shutterstock, מעריב לנוער)
קשה להפלות את מי שמקבל ציונים טובים | צילום: Shutterstock, מעריב לנוער

מה היתרון הכי גדול של החינוך הערבי?

" היתרון של החינוך הערבי, שהוא למעשה גם היתרון של החברה הערבית, הוא שמדובר בחברה שדוגלת בערכים, כמו כבוד למורה. אני רואה את החברה הערבית כמשפחה מלוכדת ומגובשת".

והחיסרון הגדול שלו?

"החברה הערבית מידרדרת לאלימות; תלמידים רבים חשופים לכך בבתים, וזה משפיע עליהם באופן שלילי".

איך היית רוצה שיראה החינוך הערבי?

"הייתי רוצה שהחינוך הערבי יהיה במקום אחר לגמרי. שהילדים שלי ושכל הילדים יוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם, ויקבלו הזדמנות שווה כמו התלמידים היהודים".

מערכת החינוך הערבית (צילום: Shutterstock, מעריב לנוער)
ציוד טכנולוגי? לא אם אתה ערבי | צילום: Shutterstock, מעריב לנוער

ומה הזווית של התלמידים?

מג'ד חוסיין, בן 12, תלמיד כיתה ז' בחטיבת ביניים אבן ח׳לדון בסכנין

כמה תלמידים יש בכיתה שלך? ובשכבה?

"בכיתה שלי לומדים 28 תלמידים, ובשכבה כ-180 תלמידים".

אילו מגמות אתה מרחיב?

"אני לומד בכיתת עתודה מדעית וזו גם המגמה, עם דגש על מחשבים בכלל ותכנות בפרט".

ממתי אתה לומד בבית ספר ערבי?

"ביסודי למדתי גם בבית ספר ערבי וגם בבית ספר דו-לשוני דמוקרטי. כשהגעתי לחטיבה בחרתי להמשיך בבית ספר ערבי עם החברים מהיסודי, למרות שההורים שלי העדיפו שאלמד בבית הספר החקלאי 'כדורי', שבו לומדים גם ערבים וגם יהודים".

מה שונה בין בית הספר הדמוקרטי שלמדת בו לבין בית הספר שאתה לומד בו היום?

"בבית הספר הדמוקרטי האווירה הייתה שונה לגמרי, יותר פתוחה וחופשית. ויתרו לנו על שיעורי בית לטובת פעילות חברתית, היו מורים ערבים ויהודים, הקשר בין הבנים והבנות היה פתוח יותר וחגגנו את כל החגים - יהודיים, נוצריים ומוסלמיים".

מערכת החינוך הערבית (צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער)
מג'ד חוסיין | צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער

עד כמה אתה מרוצה מבית הספר?

"בינתיים קצת קשה כאן. יש הרבה תחרות ומייחסים חשיבות גבוהה להישגים - יש המון לימודים ומבחנים, ועדיין חסרים הגיבוש והפתיחות בכיתה. יש גם הרבה חוקים וכללים מאוד קפדניים של הופעה חיצונית, אפילו התספורת צריכה להיות מקובלת. אבל אנחנו לומדים גם הרבה מקצועות מעניינים".

איך הקשר בין התלמידים למורים?

"בינתיים אין קשר אישי, אבל היחסים בנויים על כבוד הדדי, וזה טוב; מי שמתחצף נענש או מושעה. עבור המורים, הלימודים מעל לכל ואני מרוצה מזה מאוד - זה הזמן להתכונן לעתיד, כלומר לבגרויות".

עד כמה אתה מרגיש שבית הספר מכין אותך לחיים האמיתיים?

"אני מרגיש כאן יותר בוגר ואחראי. יש לנו שעה של כישורי חיים עם היועצת, שבה היא נותנת לנו הרבה מוטיבציה להצליח ולחשוב על קריירה בעתיד. אנחנו מקבלים גם קורסים חיצוניים כמו 'ניצני רפואה', שם אנחנו לומדים, בין השאר, עזרה ראשונה. כמו כן, אנחנו לומדים תכנות ומחשבים".

איך נראה בית הספר?

"הוא חדש לגמרי, עם בניינים יפים ומרווחים. לאחרונה פתחו קפיטריה שמוכרת רק אוכל בריא. חסר לנו שטח ירוק בבית הספר".

מה הדבר הכי טוב בבית הספר שלך?

"המנהל שלנו. הוא מקבל את פני התלמידים כל יום בשער עם חיוך. כל בעיה שיש - אפשר לגשת אליו והוא תמיד תומך בנו ועוזר לנו. בנוסף, למרות כל הלחץ בלימודים אני אוהב את התחרותיות בבית הספר שלי ואת זה שדוחפים אותנו כל הזמן למצוינות. כמיעוט בישראל, ערבים חייבים להצטיין כדי לממש את עצמם ולכבוש פסגות. מי שלומד מקצוע טוב היום ומחזיק בתעודות עם ציונים גבוהים - קשה להפלות אותו לרעה. הוא יכול להתקדם ולהבטיח לעצמו ולמשפחתו חיים טובים״.

מה הדבר הכי פחות טוב?

"יש הרבה לחץ בלימודים, רק בשבוע שעבר היו לנו ארבעה מבחנים. אין זמן לנשום, אין זמן לחוגים או למשחקים".

מה אנשים חושבים על בית ספר ערבי, לדעתך?

"אני לא יודע מה אנשים אחרים חושבים, אבל גם לי אישית היו דעות קדומות על בתי ספר ערביים, שנבעו מהחוויה האישית שלי. המורים בבית הספר הערבי בכפר שלי, שבו למדתי עד כיתה ג', היו מרשים לעצמם להשפיל את התלמידים ולהרביץ להם. לעולם לא אשכח את הסטירה הראשונה שקיבלתי בכיתה א', רק כי שכחתי ללמוד בעל פה איזו סורה מהקוראן. קצת חששתי מהמעבר שוב לבית ספר ערבי, אבל בבית הספר הנוכחי שלי אין מורים שמרביצים, ומכבדים אותנו מאוד".

מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?

"מהנדס מחשבים".

רסיל עבד אלחי, בת 14, תלמידת כיתה ט' מטירה

כמה תלמידים יש בכיתה שלך? ובשכבה?

"בכיתה 30, ובשכבה 192".

מה שונה בין בית ספר יהודי לבית ספר ערבי לדעתך?

"אין שוני מבחינת הלימודים או האווירה, רק התרבות שונה".

מערכת החינוך הערבית (צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער)
רסיל עבד אלחי | צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער

איך נראה בית הספר?

"הוא לא כל כך גדול. יש קיוסק קטן ומגרש כדורגל קטן".

איך נראים הטיולים השנתיים שלכם?

"אנחנו לומדים הרבה על כל מה שקשור לארץ".

מה הדבר הכי טוב בבית הספר שלך?

"הקשר בין המורים לתלמידים הוא טוב מאוד וכל הזמן משתפר, וגרם אופן הלימוד".

מה הדבר הכי פחות טוב?

"אין לנו תקציבים טובים כמו בחינוך היהודי, למרות שגם החינוך הערבי הוא חינוך ממלכתי, ולכן אנחנו לא מקבלים הרבה דברים".

מה אנשים חושבים על בית ספר ערבי, לדעתך?

"רוב האנשים חושבים שבתי ספר ערביים הם לא טובים, שלא מלמדים אותנו את החומר שאנחנו צריכים לדעת. אבל כתלמידה אני יכולה להעיד שזה לא נכון - הלימוד טוב, וגם המשמעת וההתנהגות של התלמידים".

מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?

"אני רוצה להיות פסיכולוגית".